האם המטבעות הוירטואליים באמת יכולים להחליף את הכסף שלנו?

בתחילת שנות ה-70, התעשייה הפיננסית השתנתה בשל התלכדות מוזרה של אירועים: ב-1973 פתחה בורסת הנגזרות של שיקגו את קומת המסחר באופציות בראשונה, רק חודש לפני שפורסם "מודל בלק ושולס" לתמחור של אופציות. זמן קצר לאחר מכן, פיתחה HP את מחשבון הכיס הראשון אתו היו יכולים להסתובב הסוחרים, ויחד עם כישרון הנדסי עצום שהשתחרר לשוק לאחר סגירת תוכנית אפולו, נוצר גל של שינויים מהפכניים שעדיין מורגשים עד ימינו.

כמעט בין לילה, הפך תחום הפיננסים ממועדון של מערכות יחסים נעימות, לעולם מתמטי של בטחונות מורכבים, נוסחאות אבסטרקטיות, וכוח מחשוב. כעת, דור אחד מאוחר יותר, תעשיית הפיננסים עומדת שוב לעצב עצמה מחדש, אך הפעם לא הביטחונות הפיננסיים המעורפלים עומדים להשתנות, אלא עצם טבעו של הכסף.

מה זה כסף?

הקונספט של כסף נוצר עם תחילתה של הציביליזציה. השקל המקורי למשל, היה מידה של משקל (11 גרם), וכל מטבע של שקל היה שווה למשקל הזה במתכת כסף. מטבעות הוחתמו כעדות לכך שהם מכילים את המשקל הנכון, וכך אפילו זרים היו יכולים לתת אמון בעסקאות שהתבצעו בהן.

קל להבין כיצד הרעיון תפס. זו היתה דרך הרבה יותר קלה לבצע עסקאות מאשר להחליף סחורה בסחורה. כסף היה גם דרך טובה לשמור על הון – בוודאי שיותר טובה מצאן או חיטה. שתי הפונקציות הבסיסיות האלה – אמצעי לביצוע עסקאות ואכסון הון, עדיין מגדירים כסף כיום.

מהות הכסף השתנתה לאחר ועידת ברטון וודס ב-1944, כאשר רוב המדינות קשרו את ערך המטבעות שלהן לערך הדולר במקום לערך הזהב או הכסף. כאשר ארה"ב ויתרה ב-1971 על תקן הזהב (שהצמיד את ערך הדולר לערכה של המתכת היקרה), כל המטבעות הפכו בסופו של דבר ל"כסף פיאט", כלומר מטבע שערכו נגזר מהממשלה שמנפיקה אותו ולא ממחירן של סחורות.

רבים התנגדו לשיטה הזו מכיוון שהיא מעניקה לממשלות שליטה על הכלכלה. בנקים מרכזיים יכולים להעלות או להפחית את הזרמת הכסף לפי רצונם, מה שמעניק להם שליטה עצומה על הפעילות הכלכלית. במקרים קיצוניים יכולה להיווצר היפר-אינפלציה שתמוטט את בסיס המטבע ותהרוס אותו.

זהב. כבר לא קובע את ערכו של הכסף | צילום: thinkstock

אז זה לא מאוד מפתיע שניסיונות לחדש את הקונספט של הכסף דרך מטבעות דיגיטליים הוא נושא שמעסיק את המעגלים הטכנולוגיים. באופן אינטואיטיבי, נראה שהמערכת הפיננסית הגלובלית צריכה להיות מבוססת על יותר מאשר שיקולם של קבוצות קטנות היושבות בבנקים המרכזיים בעולם. יחד עם זאת, רק לאחרונה כסף דיגיטלי הפך לאפשרי.

בעיה מתמטית של אמון

כפי שהצביע היזם מרק אנדרסן במאמר מצוין בניו יורק טיימס, הדרך הטובה ביותר להבין מטבעות דיגיטליים היא דרך בעיית הגנרלים הביזנטיים. דמיינו קבוצת גנרלים שצריכים לתאם התקפה, אך חייבים לעשות זאת רק דרך מתווכים. ברור שנושא האמון הופך למרכזי בשל החשש שתפגע התקשורת ביניהם.

אחת הדרכים לפתור את בעיית הגנרלים הביזנטיים היא על ידי צד שלישי אמין על כולם – תפקיד אותו גילמו הממשלות והבנקים המרכזיים בעסקאות פיננסיות. יחד עם זאת, צד שלישי הוא לא פתרון אמיתי מכיוון שתמיד עומדת האפשרות שהצד השלישי יהפוך ללא אמין. למעשה, זה רק מרחיק מעט את הבעיה.

פתרון אחר הוא יצירת חתימה שלא ניתנת לזיוף – דבר שהטכנולוגיה הדיגיטלית מאפשרת (חתימות דיגיטליות קיימות כבר זמן מה). מעבר לכך, ניתן ליצור את החתימות האלה באופן מידי בכל מקום, מה שהופך אותן לכלי אידיאלי עבור מטבע אלטרנטיבי. סוג כזה של מטבעות נקרא "מטבעות מבוזרים" או "מטבעות קריפטוגרפיים", כלומר מוצפנים. המוכר ביותר הוא הביטקויין.

ביטקויין יכול להיווצר רק על ידי קריה שמתבצעת באמצעות פתרון בעיות מתמטיות מורכבות. כך שאף אחד, אפילו לא הממציא שלו, לא יכול ליצור עוד ביטקויינים. אין פדרל ריזרב או בנק מרכזי אחר שיכול להתערב. רעיון של מטבע חסין מפני זיוף, ונשלט על ידי אלגוריתמים במקום בני אדם, הוא מושך באופן טבעי.

מטבע וירטואלי הוא יעיל יותר וחסין יותר מפני זיופים, אז מדוע בכל זאת הוא עדיין לא תחליף מלא למטבעות הלאומיים? | צילום: thinkstock 

ובכל זאת, כפי שהתגלה, הביטקויין הוא לא פתרון טוב כל כך לשמירת הון. הפופולריות שלו הובילה לבועת ספקולנטים מסיבית שהגדילה את ערכו לכמעט 1,000 דולר ואז הורידה אותו אל מתחת ל-400 דולר. האמת היא שאלגוריתמים הם לא טובים יותר ולא טובים פחות מבני אדם בניהול מטבעות. יתר על כן, זה לא סביר שמטבע וירטואלי יחליף אי פעם מטבע לאומי כמו הדולר. כל עוד לממשלות יש את הכוח למסות, יש להן את הכוח לדרוש תשלום באיזו צורה שהם בוחרים.

להקל על עסקאות

בעוד מטבעות וירטואלים לא צפויים להחליף את המטבעות הלאומיים ככלים לשמירה על הון, הם כן יכולים להוות כלים יעילים למסחר. ביטקויין יכול לעשות עבודה הרבה יותר טובה מזו של חברות כרטיסי האשראי ובעלות נמוכה בהרבה. מטבעות דיגיטליים הם עדיין קונספט חדש מאוד ולבטח, ככל שהשווקים והטכנולוגיה יתבגרו, יווצרו עבורם אפליקציות שימושיות נוספות.

כסף תמיד היה שזור בכוח ריכוזי. רק ממשלות יכולות להנפיק אותו ורק לבנקים יש את המשאבים להקל על עסקאות. המודל עבד טוב אך יש בו חסרונות ברורים. למהפכה שעוברת על העולם הפיננסי כעת יש את הפוטנציאל להיות בעלת השלכות גדולות יותר, אפילו מזו שהתרחשה בשנות ה-70. בעוד שהחדשנות שינתה פרקטיקות רבות בתעשייה הפיננסית, המוסדות נותרו כפי שהיו. העולם הפיננסי כיום עדיין נשלט על ידי קבוצה קטנה יחסית של בנקאים ורגולטורים.

הטכנולוגיה הדיגיטלית לעומת זאת, הופכת את העולם הפיננסי לדמוקרטי יותר. מימון המון ומיקרו-הלוואות מאפשרים לאנשים להשיג מימון שלא היו יכולים להשיג לפני כן. בנוסף, שיטות תשלום חדשות כמו Paypal מקלות על הסוחרים לקבל תשלומים אלקטרוניים.
ועדיין, מטבעות דיגיטליים הם דבר שונה לחלוטין מכיוון שהם מייצגים שיטת כסף שמפזרת את הכוח המרכזי, היא יעילה יותר ובטוחה יותר מכל מה שראינו עד כה. לכן, לכסף הדיגיטלי יש את הפוטנציאל להיות מהפכני יותר מכל דבר אחר.