Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

האם העולם הווירטואלי יחליף את האינטראקציה האנושית? כנראה שלא כל כך מהר

השומעים שונאים אותם, הדוברים חוששים מהם וחברות משקיעות סכומי כסף גדולים כדי להפיק אותם, אז למה עדיין אנחנו גוררים את עצמנו לכנסים ופגישות בהן יושב קהל ושומע אנשים מדברים ...
ניק מורגן
השומעים שונאים אותם, הדוברים חוששים מהם וחברות משקיעות סכומי כסף גדולים כדי להפיק אותם, אז למה עדיין אנחנו גוררים את עצמנו לכנסים ופגישות בהן יושב קהל ושומע אנשים מדברים פנים מול פנים?

הסיבה לכך נעוצה באופן בו המוח שלנו פועל. התת מודע שלנו יכול לעבד משהו כמו 11 מיליון ביטים של אינפורמציה בשנייה. רובם המכריע קשור לעיבוד של תמונה ויזואלית. לעומת זאת, החלק המודע שלנו, אותן מכונות חשיבה שאנחנו כל כך גאים בהן, יכול לעבד סדר גודל של 40 ביטים לשנייה. מעבר לכך, בחלק הלא מודע מתקבלות ההחלטות ומעובדות רגשות, ובו למעשה מתבצעת רוב הפעילות החשובה לבני אדם, אליה אנו פשוט לא מודעים.

עכשיו דמיינו עובד, קירות אפורים סביבו, כסא אפור מתחתיו, מחשב אפור מולו וצליל מונוטוני ברקע. כאשר הוא מרים את הטלפון, הצורה בה הקול מעובד, מוציא מהמשוואה את כל הרגשות. לכן, שיחות טלפון הן כל כך משעממות. אם תרחיבו את התמונה הזאת ודמיינו את אותה הסיטואציה, יום אחר יום, חודש אחר חודש, שנה אחר שנה, אין פלא שמרבית העובדים נמצאים במצב די מנותק מסביבת העבודה הכללית שלהם.

כנסים, אירועים ופגישות, על כל בעיותיהם, הנם דרך טובה ליצור חיבור מחדש של העובדים, ולעורר בהם מעורבות רגשית לעבודתם. מחקר שנערך לאחרונה, גילה כי תקשורת פנים מול פנים, מורידה ב-50% את הסיכוי להתפתחות דכאון. לטלפון ולמיילים אין את אותו האפקט. החלק הלא מודע במוחנו, לא עובד טוב כשאנו בגפנו. בני אדם הם יצורים חברתיים, ואיננו מעבדים רגשות טוב, כשאין סביבנו עוד אנשים.

מזון למוח. שיחה פנים מול פנים | צילום: Fotolia

אם המחקרים נכונים, אז יתרונם הגדול של כנסים, הוא באפשרות שהם מעניקים לנו לתקשר האחד עם השני. לכן, אל תתנו לאורחים לשבת שעות על כסאות אפורים בחדר חצי חשוך, ולהקשיב לדוברים. תנו להם את ההזדמנות לדבר וליצור קשרים. 

כל שיחה מורכבת משני חלקים: החלק הוורבלי – תוכן השיחה, והחלק הלא ורבלי – שפת הגוף. רובנו נוטים לחשוב על החלק הראשון כחשוב. אנו חושבים הרבה מה להגיד כאשר אנחנו מתכוננים לפגישה או נאום, אבל כמעט ולא חושבים על שפת הגוף.

ככל שאנו מבינים יותר כיצד עובד המוח שלנו, נהיה ברור יותר כי החלק השני של השיחה, הלא ורבלי, הוא חשוב יותר מכמה בחינות. רובנו מאמינים בהיותנו יצורים רציונאליים. אנחנו חושבים, מקבלים החלטות ונותנים הוראה לגופנו כיצד לפעול. הבוקר מפציע, ואנו חושבים על כוס הקפה שלנו. אז המוח שלנו מורה לנו ללכת למטבח להכין קפה, להתיישב ולשתות אותו. אך זה לא באמת עובד כך רוב הזמן. יש לנו דחפים להרבה מאוד דברים חשובים, והם אלה שמניעים אותנו לפעול: מערכות יחסים, ביטחון, רגשות, פחדים, פגישת אנשים חדשים וכו’. הגוף שלנו מיד מתחיל לפעול מול הדחפים הללו ואז, קצת מאוחר יותר, אנחנו יוצרים מחשבה מודעת לגבי הדרך בה אנו פועלים.

החלק הרציונלי של התודעה שלנו מסבירה לעצמנו לאחר מעשה, למה בעצם עשינו אותו. הפעולה הזו נובעת ממנגנון עמוק במוחנו, בחלק הלא מודע, מתחת למחשבות המודעות, והיא שולטת בחלק גדול מחיינו, הכביכול רציונליים.

אנחנו צריכים להזין את החלק הלא מודע הזה בתודעתנו. בסביבת העבודה הרגילה שלנו, אנחנו מרעיבים אותו. העולם הווירטואלי משעמם עבור מוחנו ותודעתנו – ואנו צריכים אינטראקציה של פנים מול פנים.