האם הצטמקות האוכלוסייה בעולם המערבי תביא לקיצו של עידן הקפיטליזם?

אין ספק שאוכלוסייתן של רוב המדינות האירופיות תקטן במהלך הדור הבא, ובמקרה של גרמניה ורוסיה, הירידה תהיה דרמטית. למעשה, בכל האוכלוסיות בעולם, פוריות הנשים הולכת ויורדת. על מנת לשמור על יציבות האוכלוסייה, שיעור הילודה צריך לעמוד על 2.1 לידות לאישה. מעל זה, האוכלוסייה תגדל, ומתחת לזה, היא תקטן. בעולם המתועש, שיעור הלידות נמוך בצורה משמעותית מ-2.1. במדינות הנמצאות על הגבול בין עושר ועוני, כמו טוריקה ומקסיקו, שיעור הילודה נופל, אך לא יגיע ל-2.1 עד 2040 או 2050. במדינות העניות ביותר, כמו בנגלדש או בוליביה קיימת ירידה גם כן, אך היא תמשך על פני המאה הקרובה עד שתגיע ל-2.1.

התהליך הוא למעשה בלתי נמנע. זה קודם כל עניין של עיור. בחברות חקלאיות, ילדים הם נכס – הם יכולים להתחיל לעבוד בגיל 6 בעבודות שונות. הם הופכים למקור הכנסה, וכלל שיש יותר, כך מוטב. משפחה גדולה גם יכולה לתמוך יותר בקלות בהורים המזדקנים, בחברות שאין בהן תוכניות פרישה.

בחברות מתועשות ומתקדמות, המצב בדיוק הפוך – ילדים הופכים מנכס כלכלי, לנטל כלכלי כבד ויש לתמוך בהם עד גילאים מאוחרים מאוד. בחברות כאלה, משפחה של שמונה ילדים תהיה קטסטרופה כלכלית. לכן, למשפחות יש ילד אחד או שניים בממוצע. כמובן שיש סיבות נוספות לירידה בילודה, אך תיעוש עירוני היא המשמעותית ביותר.

יש מי שרואה בתהליך הזה מתכון לאסון כלכלי, אך כמי שגדלו בעולם בו אחת הבעיות הבוערות היתה פיצוץ אוכלוסין, אפשר לראות בבלימת גידול האוכלוסייה העולמית, התפתחות חיובית. יחד עם זאת, הבעייתיות היא שתקופת המעבר בה הדורות הבוגרים עדיין חיים, והדורות החדשים הם קטנים בהרבה, עשויה ליצור מצב שקבוצה קטנה מאוד של כוח עבודה יאלץ לתמוך בקבוצה גדולה מאוד של פנסיונרים, בייחוד כאשר תוחלת החיים הולכת וגדלה.

מעבר לכך, החובות של האוכלוסייה המזדקנת יעברו אל הדור הצעיר והמצומצם יותר, וגם כוחה של המדינה יקטן, כאשר היא לא תוכל עוד להחזיק צבא גדול כפעם.

מספר האנשים המבוגרים מתוך 100 עובדים בוגרים בכל מדינה בעולם 

בפתרון הברור ביותר לבעיות האלה היא הגירה. הבעיה היא שליפן ולרוב המדינות האירופאיות יש בעיות תרבותיות שמונעות מהן לקבל לחיקן אוכלוסיות מהגרים. הבעיה פחות מורגשת בארה"ב, שמנהלת מדיניות הגירה יעילה יחסית ובה שיעור הילודה בקרב האוכלוסיות השחורות וההיספניות מפצה על שיעור נמוך בקרב משפחות לבנות.

צריך להתייחס לשתי נקודות בהקשר של הגירה. ראשית, ההסתמכות האמריקאית על הגירה, תגיע עם מחיר – שינוי הבסיס התרבותי ההיסטורי שלה שסבב סביב עניין הגזע. ארה"ב תוכל לשמר את אוכלוסייתה רק אם האוכלוסייה הלבנה תהפוך למיעוט בטווח הארוך.

עניין נוסף הוא שחלק מהמקורות הגדולים להגירה לארה"ב, כמו מקסיקו למשל, מייצאים הרבה פחות מהגרים. ככל שמקסיקו תעלה בסולם הכלכלי, כך תפחת ממנה ההגירה וארה"ב תצטרך להסתמך על המעגל השלילי של המדינות העניות.

השפעת האוכלוסייה על התמ"ג

השאלה המרכזית היא האם הצטמצמות האוכלוסייה באמת משנה משהו. כעקרון התמ"ג פר אדם לא אמור להשתנות. הוא יכול להשתנות רק אם התמ"ג הכללי ירד בקצב מהירה יותר מקצב הצטמקות האוכלוסייה, ואין סיבה שזה יקרה.

אחת הדרכים לצמצם את האפקטים שיכולים להיגרם מצמצום האוכלוסייה, היא יישום טכנולוגיות חדשות כך שהפרודוקטיביות תגדל. אנחנו יכולים לקרוא לזה אוטומציה או רובוטיקה, אך גידול הפרודוקטיביות בכל תחומי התעשייה מתרחש מאז תחילת עידן התיעוש וקצב הגידול רק הולך ומתעצם. בשורה התחתונה, גם עם הצטמצמות האוכלוסייה, וגם אם משאירים את ההגירה מחוץ למשחק, סביר להניח שהתמ"ג לאדם רק ימשיך לגדול.

אך לירידה בגודל האוכלוסייה תהיה השפעה נוספת ורדיקלית יותר. אוכלוסיית העולם היתה יציבה פחות או יותר עד המאה ה-16. קצב הצמיחה גדל החל מ-1750 ועלה באופן יציב עד תחילת המאה ה-20, אז חל זינוק. במילים אחרות, מאז תחילת האימפריאליזם ועד השיא במאה ה-20, האוכלוסייה תמיד גדלה. זה אומר שלאורך ההיסטוריה של התעשייה והקפיטליזם, תמיד היה עודף של עובדים. היה גם תמיד מחסור בהון במובן הזה שהון היה יקר יותר מעבודה, ובהינתן הגידול המתמיד במספר העובדים, ההיצע נטה להוריד את מחיר העבודה.

כעת, בפעם הראשונה מזה 500 שנה, הסיטואציה הזאת משתנה. ראשית, פחות אנשים נולדים, מה שאומר שמחיר העבודה צפוי לגדול. בעבר האלמנט ההכרחי היה הון, אך כעת ההון כאמצעי לייצור, ימצא בשפע לעומת כוח עבודה. אנחנו נכנס לתקופה שבה כסף יהיה זול ועבודה, תהיה יותר ויותר יקרה.

מצטמצמים | צילום: thinkstockphotos

האפשרות היחידה שתמנע מצב כזה היא שהגידול בפרודוקטיביות יהיה כל כך משמעותי עד שהוא יאזן את המחסור בעבודה. כמובן שאם זה יקרה, אנחנו נכנס לתקופה בה היחסים בין עבודה והון יעברו שינוי. זה אומר שבנוסף לעליה בתמ"ג לנפש, גם חלוקת ההון תשתנה. אנחנו חיים בתקופה בה צבירת הכסף נוטה באופן דרמטי לטובת מעטים והפער בין העשירונים העליונים והתחתונים הולך וגדל כל הזמן. אם ערך הכסף ירד וערך העבודה יעלה, הכל יתהפך וההיגיון ההיסטורי של הקפיטליזם ישתנה לחלוטין.

אנחנו צריכים גם לזכור ששלושת המצרכים לשם ייצור הם אדמה, עבודה והון. ערך האדמה, במובן של נדל"ן קשור באופן כלשהו לכמות האוכלוסייה. עם צמצום האוכלוסייה, הביקוש ירד ומחירי הדיור ירדו גם הם. הדרך אל השגת שיווי משקל חדש לא תהיה קלה: הירידה בערך הבתים למשל תשים את מעמד הביניים והמעמד העליון בסכנה, בזמן שכולנו נצטרך להתרגל לעולם בו שיעורי הריבית נמוכים בהרבה מאלה שהיו בתחילת דרכו של הקפיטליזם, מה שיוביל את השווקים הפיננסיים למקומות אפלים. מצד שני, תהליך קיטון גודל האוכלוסייה הוא צפוי לחלוטין ויש מספיק זמן לכל המערכות להתכונן אליו ולהתאים את הציפיות.

הרעיון כאן הוא שהצטמצמות האוכלוסייה תשפיע בסופו של דבר על התנהלות הכלכלה, אך בעולם התעשייתי המפותח זה לא יצור משבר – אלא ההיפך. אולי ההשלכה המשמעותית ביותר תהיה שהבנקאים ואנשי הפיננסים שידם היתה על העליונה במשך 500 שנה, יאבדו את כוחם המוחץ. לא ברור כיצד יראה מודל העסקים החדש, אבל אין ספק שזה נושא שיתעסקו בו יותר ויותר ככל כיעבור הזמן.