האם לטראמפ תהיה השפעה על יחסי ישראל-סין הכלכליים?

בעקבות הבחירה בדונלד טראמפ, רבים שואלים האם לנשיא החדש תהיה השפעה על ההשקעות הגוברות בטכנולוגיה בארה"ב, סין וישראל.

בעבר כבר הזכרתי את המינוף של ישראל, שיכול לשמש לה כיתרון בניסיון לשמור על יחסיה הכלכליים עם סין. בנוסף למה שכתבתי, ישראל גם יכולה להוות גשר עבור יחסי סין-ארה"ב ולחבר בין שתי המדינות.

"זה לא רק בשביל להרחיב את השוק", כפי שנכתב במאמר בפורבס, "אלא גם להרחיב את המחקר והפיתוח, פריצות הדרך הטכנולוגיות והמימון. המגמה הזו מתפרסת על פני ענפים רבים, מביוטק לאבטחה ועד למדיה דיגיטלית". עוד נכתב במאמר, כי קרנות ההשקעה הישראליות משכו הון מסין. למרות שבישראל עוסקים בכך רבות, בחו"ל זה לא כל כך מוכר. גם הרכישה של חברות סטארט-אפ ישראליות על ידי חברות סיניות אינה דבר מוכר בחו"ל לפי המאמר, שמזכיר את איירון סורס "כדוגמא טובה לכך, מאחר שיש לה קשרים קרובים עם חברת טנסנט".

למרות שיתופי הפעולה המבטיחים האלו והקונצנזוס להתקדם למען הטכנולוגיה, פוליטיקה יכולה להיות מחסום בדרך. זה נכון במיוחד כעת, לאחר הניצחון המפתיע של טראמפ בבחירות בארה"ב. יכול להיות שמעתה יהיה שינוי באמונות שמנהיגים עסקיים רבים הביעו דאגה לגביהן – לגבי המשמעות שלהן לשיתופי פעולה בהשקעות ובטכנולוגיה כמו אלו שראינו בין סין לישראל.

טראמפ כבר הבהיר כי הוא מתנגד לרוב המדיניות של סין, והוא מעוניין יותר להחזיר עבודות אל תוך המדינה שלו. אבל נותר לראות האם ארה"ב תהיה מסוגלת להיות תלויה פחות בסין בכל מה שקשור לייצור.

אם ארה"ב תפעל תחליט לבצע פחות עסקים עם סין, זה יוכל להעצים את שיתוף הפעולה שיש לסין עם מדינות אחרות – כמו ישראל – שבה יש כבר השקעות סיניות. ישנו אף מחקר שהצביע על יותר הזדמנויות מאשר סיכונים של צמצום השקעות. לדוגמא, "כ-80 חברות ישראליות ו-11 קרנות הון סיכון גייסו כספים ממקורות סיניים, רובן מאז 2011, לפי חברת המחקר IVC. ברור שהמגמה היא בכיוון מעלה".

הסכמי ההייטק בין סין לישראל קפצו ל-300 מיליון דולר ב-2014 | צילום: fotolia

לפי מועצת הכלכלה הלאומית של ישראל, הסכמי ההייטק הסינים-ישראלים הוסיפו כ-50 מיליון דולר ב-2013 וקפצו ל-300 מיליון דולר ב-2014. בעוד שחברות סיניות מחפשות אחר טכנולוגיות מובילות, חברות ישראליות רואות בסין הזדמנויות להרחיב את השוק. שתי המדינות מחפשות השקעות שמשלימות את נקודות החוזק שלהן. זהו יתרון הדדי שאולי יתחזק, לאור העובדה שהתוצאה של מערכות היחסים הקיימות ביניהן היא הצלחה פיננסית לשתי המדינות.

יחד עם זאת, קשה לדמיין כי ארה"ב יכולה לבצע פחות עסקים עם סין, בשל התלות שלהן אחת בשנייה. אלו שעובדים בכל מדינה עם השנייה, הססניים לגבי ההשפעה האמיתית שתהיה לטראמפ על מערכת היחסים בין המדינות.

דוריאן ברק, מנהל שותף באינדיגו גלובל, מציין כי הוא "אינו רואה את הבחירות בארה"ב משנות את התיאבון שיש להשקעות סיניות בישראל. ישראל מציעה הרבה יותר מכל שוק אחר בחלל הטכנולוגיה במיוחד. יחד עם זאת, ראינו את הפיקוח מתהדק על זרימת הון מחו"ל. אם ארה"ב תפעל בנרטיב הפרוטקציוניזם שהיה בשימוש במהלך הקמפיין לנשיאות, אולי נראה תגובה מסין. למרות זאת, בנקודת מבט כללית אני חושב שיש הערכה נרחבת של מה שאפשר להשיג על ידי חברות סיניות בישראל, ואין דינמיות תחרותית בין ישראל וסין שתוכל להעיב על היחסים".

כמה פקידים לשעבר בסין לא כל כך מודאגים מהשינוי. הגנרל הכללי לשעבר ג'ין יינאן, שהיה בעבר מנהל מכון המחקר האסטרטגי באוניברסיטת הביטחון הלאומי של צבא השחרור העממי בסין, הסביר כי טראמפ אולי יהיה טוב למערכת היחסים עם סין. יינאן מאמין כי טראמפ יתמקד בהבטחה שלו להפוך את אמריקה לנהדרת שוב וכי הוא לא יתערב במדיניות החוץ כפי שנשיאים אחרים התערבו. הוא אולי אפילו לא יהיה מעורב כמו שהילרי קלינטון הייתה עשויה להתערב.

להתמקדות של טראמפ בגירוי כלכלי יהיה אולי אפקט חיובי בתמונה הגלובלית הכוללת. כך למשל, הוא יוכל להציע הזדמנויות חדשות בטכנולוגיה שעשויות להוביל לשיתופי פעולה אחרים בין מדינות, כבר בעתיד הקרוב.

בנקודה זו, כל אחת מהאפשרויות האלה יכולה לקרות. לכן, נצטרך לחכות ולראות מה יקרה כשטראמפ יהפוך לנשיא באופן רשמי, ויהיה לו את הכוח לפעול כפי שהבטיח.