באיחוד האירופי מתכוננים ליציאת יוון מגוש היורו. אולם, מנהיגי הכלכלות החזקות באיחוד האירופי לא מבינים כי מעד זה עלול להמית אסון כלכלי על היבשת ועל השוק הגלובלי כולו. הסברה שיציאת יוון מהגוש היא הדבר הנכון לעשות על מנת לסיים את משבר החוב מבוססת על שלוש הנחות יסוד, כל אחת שגויה יותר מהשנייה.
ראשית, באיחוד טוענים כי ממשלת יוון לא הצליחה להראות כל סימן להתקדמות מצידה בטיפול במשבר הכלכלי המדיני. הממשלה החדשה, שקיבלה לידיה את השלטון לפני חודשים ספורים, הבטיחה כי תתמיד בביצוע צעדי צנע וקיצוצים רבים על מנת להוריד את הגירעון בתקציב, אולם לדעת מנהיגי הכלכלות החזקות באירופה היא טרם הצליחה לממש את תוכניותיה.
שנית, אזרחי המדינות החברות באיחוד כבר לא יכולים להתמודד עם מימון החובות הגדלים של ממשלת יוון. המדניות הבזבזנית של הממשלות הקודמות במדינה הביאה את ההנהגה הנוכחית לבקש אישור להגדלת החוב שלה לנושים האירופים, על חשבון כיסם הפרטי של האזרחים. גרמניה הגיע לקצה גבול יכולתה לכסות את חובות הענק וסיוע נוסף ליוון יהיה מבחינתה סיכון אמיתי.
יציאת יוון מגוש היורו עלולה להמית אסון על היבשת כולה | צילום: רויטרס
בנוסף, כעת רווחת ההערכה כי פרישת יוון מגוש היורו היא מצב שהאיחוד מסוגל להתמודד עימו. רבים מאמינים כי יציאתה של המדינה מהגוש היא צעד הכרחי להישרדותו של המטבע המשותף. שר האוצר הבווארי, מרקוס סודר היה היחיד שהעיז לומר את מה שרבים חושים: "יוון חייבת להפוך לדוגמה לכך לגוש היורו יש שיניים".
כל אחת מההנחות הללו שגויה מיסודה. הראשונה, הנוגעת להתקדמות ממשלת יוון בטיפול במשבר, אינה נכונה משום שעל פי הדוח האחרון של קרן המטבע הבינלאומית בנוגע לכלכלת יוון מראה כי מאז שנת 2009 ירד הגירעון התקציבי ביוון ב-8.2%, כאשר כעת הוא עומד על 2.4% בלבד מהתמ"ג במדינה.
לשם השוואה נציין כי הגירעון בבריטניה באותה תקופה, ירד רק ב-1.8%. גם בממלכה הבריטית מתקיים כיום דיון ציבורי לגבי האפקטיביות של צעדי צנע שמטרתם להרים את הצמיחה במשק. בנוסף, הקיצוצים שהנהיגה ההנהגה היוונית הראו גם הם תוצאות מדהימות. כך למשל, ההערכות במדינה מדברות על קיצוץ של 23% במשכורות עובדי הציבור יחסית לשנת 2009.
לגבי ההנחה השניה בנוגע להפלת נטל הבזבוזים היווניים על האזרחים באיחוד, אמנם המדינה עדין נמצאת בחובות גדולים לנושיה הבינלאומיים, אך הצפי הוא שהמאזן המדיני של יוון כמעט ויתאפס בסוף השנה. פירוש הדבר שהכסף שיוון תמשיך להלוות במשך השנים הקרובות יופנה אך ורק לתשלום הריביות על החובות שלה. את רוב הכסף חייבת יוון לחברות אחרות באיחוד האירופי, מה שאומר שכאשר הוא יוחזר הוא יגיע בסופו של דבר חזרה לבנקים האירופים.
גם ההנחה השלישית אינה נכונה משום שפרישת יוון מגוש היורו עלולה להמית אסון גדול על הכלכלה האירופית כולה ולהשפיע לרעה על השוק הגלובלי. הרעיון כי מדינות האיחוד יצליחו ליצור "חומת מגן" שתמנע מקריסת ספרד ואיטליה לאחר פרישת יוון מהגוש הוא מגוחך, שכן הוא מבוסס הרבה יותר על תקווה מאשר על עובדות הקיימות בשטח. יציאת יוון מגוש היורו עלולה לגרור עימה שורה של תגובות בשווקים שלא בטוח שניתן יהיה להתמודד עימם.
יתרה מכך, עם התגברותם של קולות בגרמניה המתנגדים לסיוע נוסף לכלכלות החלשות של גוש היורו, אף אחד כבר לא יכול להבטיח שלאחר פרישה של יוון, הגרמנים לא ידרשו יציאה של איטליה או ספרד מהגוש. ברגע ששיטת ההדחה מתחילה לעבוד, אנשים יצפו שתופעל שוב ושוב במקרים דומים, מה שללא ספק עלול להביא להעלמותו של מטבע היורו.
|