לאחרונה הושמעה דעה לפיה הקביעות בשירות הציבורי מעכבת את המשילות. בין השיטין נשמע קול קורא לבחון מחדש את מוסד הקביעות על מנת להגביר את המשילות. דעה זו משקפת דעה שלילית רווחת לגבי מוסד הקביעות. מוסד הקביעות קיים בעיקר בשירות הציבורי, כאשר לגבי חלק מן העובדים המוסד מעוגן בחוק ולגבי אחרים הוא מעוגן בהסכמים קיבוציים.
עובד קבוע הוא עובד מוגן, הן בשל כך שהעילות בגינן ניתן לפטר אותו הן מוגבלות ומוגדרות, הן בשל כך שהעובד זכאי להגנה ולא ניתן לפטר אותו ללא קבלת הסכמת נציגות העובדים וללא קיום הליך מסודר, והן משום שכאשר מתאפשרים פיטורי עובד קבוע, העובד מפוטר בדרך כלל במסגרת הסדר פרישה מיטיב (אם אין המדובר בפיטורים משמעתיים).
בעיני רבים, מוסד הקביעות הוא שייר של שלטון הסתדרותי מסואב הגורם לקיבוע עובדים בינוניים חסרי מוטיבציה, ומגביל את הגמישות הניהולית – שכן מנהל אינו יכול להחליף עובד פחות טוב לדעתו בעובד יותר טוב. דעה זו לוקה בכך שהיא משקפת סטריאוטיפ שטחי. היא גורמת ליצירת הנחת המוצא לפיה רוב עובדי הציבור עונים לתיאור. היא עושה עוול לעובדים רבים, מקצועיים, ומסורים, ומטילה ללא הצדקה כתם על העדה כולה. היא גם עושה עוול למוסד הקביעות עצמו, שהוא הישג גם מבחינת העובדים וגם מבחינת השירות הציבורי.
הקביעות נותנת ביטחון תעסוקתי לאורך חיי העבודה. הקביעות היא מעין עסקה בה, תמורת ויתור על שכר גבוה יותר אשר עובד מקצועי יכול להרוויח "בחוץ", הוא מקבל קביעות. "עסקה" זו מתאימה לרבבות אנשים מקצועיים ומסורים שאינם אוהבי סיכונים או שאינם יכולים להרשות לעצמם סיכונים. אין גם צורך לומר, כי יכול אדם שאינו אוהב סיכונים להיות בד בבד מוכשר ומסור המקדיש חייו לשירות הציבורי. חלילה לנו לתאר אנשים כאלה כבינוניים וחסרי מוטיבציה.
עבור רבבות עובדים אלה, הקביעות היא מצרך יקר ונדיר בעולם קפיטליסטי רב תהפוכות, המאפשר להם לתכנן בביטחון מסוים את חיי המשפחה העתידיים שלהם. אין בכך כל פסול, ההפך הוא הנכון. עבורם ועבור בני משפחותיהם, הקביעות היא הישג שאין כל סיבה או הצדקה לפגוע בו.
גם מצד השירות הציבורי, רבים היתרונות בקביעות: השירות הציבורי מושתת על תפיסה של מקצועיות א-פוליטית. הקביעות היא מנגנון ביטחון שנועד להבטיח שירות מקצועי א-פוליטי. נבחרי ציבור יודעים כי כשהם עולים לשלטון, הם אינם רשאים להחליף את עובדי הציבור בעושי דבריהם. עובד ציבור יודע, כי הוא נאמן הציבור ולא המפלגה, ועליו לשרת את הציבור בנאמנות ולעמוד על דעתו המקצועית ללא מורא, גם אם אינה מתאימה לדעה הפוליטית של הנבחר. מוסד הקביעות מבטיח, כי עובד ציבור יוכל לעשות זאת, מבלי להיות מאוים בפיטורים.
את הפתרון לסיאוב ולצורך בהגדלת הגמישות הניהולית יש וניתן להשיג באמצעים אחרים אך לא על ידי ביטול מוסד הקביעות שרבים יתרונותיו הן מבחינת העובדים והן מבחינת השירות הציבורי.
הכותבת היא מנהלת מחלקת דיני עבודה במשרד ש. הורוביץ ושות'.
|