רוסיה השלימה השבוע סדרת בדיקות שנועדו לוודא ששירותי האינטרנט שלה יוכלו לעבוד גם כשהם מבודדים מהאינטרנט העולמי.
הבדיקות התבצעו במוסדות המדינה יחד עם שירותי אבטחה המופעלים על ידי המדינה, כמו גם עם כל מפעילי התקשורת הרוסיים, שירותי ההודעות וספקי הדואר האלקטרוני, שהפכו למעשה את האינטרנט של רוסיה לאינטרא-נט (רשת ארגונית פנימית) הגדול בעולם.
זאת לאחר הצעת החוק 'ריבונות באינטרנט' שהוגשה בנובמבר, שבין היתר, מחייבת ספקי אינטרנט לדאוג שברשתותיהם יוכלו לבצע 'בקרת תנועה מרכזית'.
על פי הדיווחים, הבדיקות בדקו את יציבות התקשורת, את אבטחת התקשורת הסלולרית, כולל סוגיות של הגנה על נתונים אישיים ועל יירוט תנועה, ואת אבטחת השימוש במכשירי IoT (האינטרנט של הדברים).
ארבעה מפעילי טלקום פדרליים לקחו חלק בסדרת הבדיקות, כשאלה בחנו 18 תרחישי התקפה.
"התברר שבאופן כללי, הן הרשויות והן מפעילי הטלקום מוכנים להגיב ביעילות לסיכונים ולאיומים האפשריים ולהבטיח את תפקוד האינטרנט ורשת התקשורת המאוחדת ברוסיה", אמר ל-Pravda אלכסיי סוקולוב, סגן ראש המשרד לפיתוח דיגיטלי, תקשורת ותקשורת המונים בממשלת רוסיה.
מהדקים את הצנזורה?
הסיבה הרשמית למבחנים היא 'אופיה האגרסיבי' של אסטרטגיית אבטחת הסייבר האמריקאית, והצורך של רוסיה בהגנות יעילות. עם זאת, לא קשה לראות מניע אחר, כזה שיאפשר להדק את הצנזורה באינטרנט ולבודד את אזרחי רוסיה משאר הרשת העולמית, כפי שעשתה סין.
בעקבות הצעת החוק החדשה, ספקי האינטרנט כבר החלו לאפשר בדיקת מנות עמוקה (DPI), ומאפשרים לרוסקומנדזור, השירות הפדרלי לפיקוח בתחום תקשורת, טכנולוגיות מידע ותקשורת המונים – לנתח ולסנן תנועה ברשת. בינתיים, רוסיה מגדירה גרסה ביתית משלה לוויקיפדיה ומחייבת את כל הטלפונים החכמים להגיע עם תוכנה רוסית המותקנת מראש.
ארגוני זכויות אדם הזהירו מפני המדיניות. "כעת הממשלה יכולה לצנזר באופן ישיר תכנים או אפילו להפוך את האינטרנט של רוסיה למערכת סגורה מבלי לומר לציבור מה היא עושה או למה", אמרה רחל דנבר, סגנית מנהל אירופה ומרכז אסיה ב-Human Rights Watch.
