הביג דאטה מגיע לעולם הביטוח ועומד לשנות אותו מהקצה לקצה

דרך לדייק יותר ויותר את הסיכונים תועיל לכל הצדדים – ומילת הבאז היום היא ה"ביג דאטה". המונח מתייחס לכמות ההולכת וגדלה של יצירה ואחסון מידע דיגיטלי, ושל הפרוצדורות המתקדמות שמפותחות כדי לסייע לעשות סדר במידע הזה. מודלים סטטיסטיים מסייעים לאמוד ולהבין מה יכול להתרחש בעתיד – ותעשיית הביטוח מבינה את הפוטנציאל האדיר שלהם.

אחד מהשימושים החשובים של הביג דאטה היא קביעת מדיניות התמחור. חברות הביטוח חייבות לתמחר את הפרמיות כך שיוותר להן רווח המכסה את הסיכון – אך גם בצורה שתתאים לתקציב הלקוח. וכך, מבטחים רבים בארה"ב מציעים כיום חבילות שמבוססות על טלמטריה, באמצעותה מועבר מידע פרטני למערכת על צורת הנהיגה והרגליו של הנהג, ונבנה לו פרופיל אישי ומדויק מאוד. באמצעות השוואה של פרופיל זה עם מידע על אלפי נהגים אחרים, יכול המבטח לבצע הערכה מדויקת של הסיכון של הלקוח להיות מעורב בתאונה או שרכבו ייגנב.

מהפכה דומה נמצאת בדרכה לעולם ביטוח הבריאות והחיים, בשל השכיחות הגדלה של טכנולוגיה לבישה, כמו השעון של אפל, שעוקב אחר אורח החיים של המבוטח ומספק הערכה של סגנון החיים ורמות הפעילות שלו. חלק מהמבוטחים בארה"ב כבר מציעים לא רק פרמיה המבוססת על הרגלים אלה, אלא אפילו פרמיה "גמישה", שמחירה יורד בהתאם לשיפור בהרגלי הלקוח.

השעון יעקוב אחר הפעילות הגופנית ואורח החיים – ושיפור בהם יביא להוזלת הפרמיה | צילום: fotolia

בעיות אתיות

בשני המקרים המתוארים ישנן דאגות אתיות מהותיות, ובראשן סוגיית הפרטיות. טלמטריה בנהיגה פועלת דרך ניטור כל הכבישים בהם הנהג נוסע, וכל כביש כזה מקבל ציון עם שיעור הסכנה על בסיס מספר התאונות שדווחו בו. זה לא אומר שחברת הביטוח צריכה לשמור מידע על כל נסיעה של הנהג – אפשר לעשות זאת גם בדרכים אנונימיות עם נתוני GPS מוצפנים או נתונים שמצביעים רק על השיעור הכבישים המסוכנים בנסיעותיו של הלקוח, מבלי להצביע על הדרכים הספציפיות בהן נסע.

בתעשיית הבריאות, הפוטנציאל לבעיות אתיקה מורכבות יותר. רוב האנשים יסכימו שהגיוני שאנשים שבוחרים בסגנון חיים לא בריא – כמו עישון – ישלמו יותר. אך המדע הראה שבריאותנו מושפעת יותר מגנטיקה, כך שעדיף שאלו שנולדו עם גנים "בעייתיים" ישלמו יותר. אבל האם זה הוגן? טכנולוגיית ביג דאטה כמו פרופילים גנטיים וניתוחי התנהגות, מאפשרת לשרטט הבחנה בין מחלה שנגרמת מבחירות שגויות, לבין מצב בריאותי שמושפע מגורמים גנטיים. חשוב שיהיו שומרי סף שיוודאו שההבחנה הזאת מתבצעת ושהביטוח יהיה הוגן – וזהו מצב שבוודאי ייפתר דרך רגולציה ולא על ידי כוחות השוק בלבד.

ביג דאטה אף הוכיח את יעילותו בהונאות ביטוח, דרך השוואה בין פרופילים של תביעות עבר שהוכח כי נעשו במרמה. כך אפשר לבצע חקירה מעמיקה יותר על תביעות חשודות ועל האדם שמאחוריהן, ואף לבחון את רשת האנשים שמקושרת אליו דרך הרשתות החברתיות או מקורות פתוחים אחרים של מידע דמוגרפי. אפשר אף יהיה לבדוק גורמים אחרים שמעורבים בתביעה, כמו מוסכים.

שימושי גם בשיווק

שימוש שלישי חשוב של ביג דאטה בתעשיית הביטוח הוא שיווק. הבנה מעמיקה יותר של הלקוח יכולה לגרום לחברות הביטוח להציע מוצרים ושירותים שיתאימו לצרכים שלנו באופן יעיל יותר. הדבר מושג על ידי ניתוח פרופיל הלקוח דרך מידע מהרשתות החברתיות, המיילים וכדומה, כדי ליצור אסטרטגיות שיווק אישיות עבור כל לקוח. החברה אף יכולה לאסוף מידע על ההתנהגות והפעולות של המבוטח באתר שלה, כמו אורך הזמן בקטגוריית העזרה והשתתפותו בפורומים, כדי לבנות לו פרופיל ייחודי.

ביג דאטה הוא ללא ספק כלי שיכול להביא שינוי חיובי עצום לתעשיית הביטוח, כמו שירות טוב יותר, מחירים מדויקים יותר וירידה בנזקי ההונאות. עוד יהיו דיונים רבים על היתרונות והבעיות ככל שהטכנולוגיה תתקדם – אך במבט כולל, התעשייה נלהבת להראות שאין מה לפחד מהביג דאטה.