הבצורת בארה"ב מקפיצה את מחירי המזון – אך העלייה תתמתן

במסגרת מה שסוכנות אמריקאית כלל-ארצית הכתירה בתור "הבצורת החריפה ביותר מאז שנות ה-50", האינפלציה הצרכנית בארה"ב הפתיעה את כולם 'כלפי מטה' כשנותרה ללא שינוי בחודש יולי, בעוד עלויות הייצור קטנו ממשית ב-0.3%.

מחירי החיטה, התירס והסויה משתוללים, ורבים חוששים משלב חדש של אינפלציית מזון פרועה, אבל הפרשנים טוענים כי מדובר יהיה במהלך מתון ייותר מהמצופה, שיגיע אל הצרכנים בהדרגה ובמרווחים ממושכים יחסית.

המחירים לצרכן נותרו ללא שינוי ביולי, לפי הלשכה הסטטיסטית לתעסוקה; הפרשנים חזו עלייה של 0.2%. ה"ההפתעה כלפי מטה", כפי שקראו לזה, הורכבה מנסיגה של 0.3% באינפלציית האנרגיה, עלייה של 0.1% באינפלציית התירס, ולמרבה העניין – עלייה צנועה של 0.1% במחירי המזון.

השינוי לצרכן במחירי המזון בקושי הורגש, אך מחיר החיטה נסק ב-23.2% ביולי על בסיס חודשי, התירס עלה ב-24.8% ופולי הסויה צמחו ב-17.5%. עליות תלולות אלו הן תוצאתה של בצורת הרסנית, כשיותר משליש ארה"ב מוכה בתנאי בצורת המוגדרים קיצוניים – שהובילה להלם אספקתי. התנודות הקיצוניות במחירים הן גורם לדאגה, אך אינן "מציבות סיכון כלפי מעלה" לאינפלציה, טוענים הפרשנים.

בהסתכל על עלויות הייצור, שלרוב מסבירות אינפלציה תקועה, נראה כי הן ירדו 0.3% ביולי בעקבות הוזלה ברורה במחירי הדלק בשוק (שירדו 3.1% ביולי וכ-40% בכל שלושת החודשים האחרונים). מחירי המזון אכן עלו זה חודש שני רצוף, הפעם 0.5% – אבל הם עדיין גבוהים רק ב- 2.4% מרמת המחירים לפני שנה. 

עליות אלו יגיעו גם אל הצרכנים בהדרגה לאורך תקופה ממושכת. מדד מחירי המזון לצרכן מצופה להציג עלייה אינלפציונית של 2.9% ב-2012 ואז 4.1% ב- 2013 – קרוב מאוד לתחזיות שניתנו לפני עליית מחירי החיטה, התירס והסויה. מדד המחירים הכולל יעלה 2.0% השנה ו-2.2% בשנה הבאה.

אחת הסיבות המרכזיות היא שהפעם, בניגוד לעלייה המופקעת במחירי המזון הב חזינו במחצית הראשונה של 2008 ובמהלך 2011, אין הדבר מלווה בייתר תסביכי הסחורות. במגזר החקלאי, חיטה ואורז עדיין רחוקים משיאיהם הקודמים, בעוד מחירי הגז הטבעי והנפט נותרים מכופפים. נפט גולמי, שמחירו עולה מאז יוני, לא מגיב למהלכים כלכליים בסיסיים: מחירי הנפט מגיבים בחשש למתקפה ישראלית על מתקני הגרעין המשוערים של איראן.

במילים אחרות, הנסיקה במחירי התירס, החיטה והסויה, היא תוצאה של הלם אספקתי, לא שינוי מובנה בביקוש. אפשר לצפות כי האינפלציה תישאר נמוכה יחסית, אם כך, שכן נתח נכבד במחירי המזון ברמת הצרכן משקף עלויות הקשורות לייצור, תעבורה ושיווק – יותר מאשר עלויות ישירות של חומרי גלם". 

אז הצרכן לא אמור להרגיש את הנסיקה הקיצונית; חברות שאוכל הוא חלק מן הייצור שלהן ירגישו את הצביטה, אך לא בחוזקה. חברות כמו פרוקטור אנד גאמבל ואפילו קוקה קולה תהיינה יותר זהירות, או כמו שפרופסור אחד הסביר – "חברת משקאות קלים לא תשנה את מחיר הפחית בגלל שסירופ תירס הוא יקר יותר. הזמן שלוקח למלא את הפחית יותר יקר מתוכנה".

ההשפעה הישירה תהייה על החקלאים; ליצרני התירס והסויה אין הרבה למכור, והמגדלים ייסבלו מייצור יקר. הצרכן יכול להסתגל כי הוא אוכל מגוון של מזונות; הפרות, אפעס, לא. ועדיין ישנים סיכונים חשובים: אם הבצורת תחריף, ומחירי התבואה יעלו ב-30% נוספים, נוכל לצפות לשיא באינפלציית המזון של כ- 7.5%. אם מחירי האנרגיה ימשיכו לעלות, יכול להיווצר לחץ נוסף על היצרנים והצרכנים, התקועים במעגל של חוסר-מינוף, וקיים עדיין סיכון כי סחורות חקלאיות אחרות יעלו וידגישו את העלייה במחירי המזון.

אבל כרגע נראה שאינפלציית מחירי המזון עודנה מבוקרת; הבצורת היא קטלנית למדיי עבור החקלאים, אך לא אמורה להפעיל יותר מדי לחץ על החברות או הצרכנים.