|
המפקח על הבנקים, דודו זקן, הטיל הוראה חדשה על הבנקים אשר תאלץ אותם לשמור "כריות ביטחון" של 1% מתיק המשכנתאות שלהם. משמעות הדבר היא כי הבנקים יהיו חייבם להקצות נתח מתוך תיק המשכנתאות עבור רזרבה בה לא יוכלו להשתמש לצרכיהם השונים ותישמר למקרי חירום בלבד. בהודעה שפרסם ציין המפקח כי "בתקופה האחרונה גדל הסיכון למערכת הבנקאית הטמון בתיקי ההלוואות לדיור, בנוסף לעלייה בהיקף תיקים אלה ובמשקל היחסי שלהם בסך תיק האשראי של התאגידים הבנקאיים".
החשש אליו מתייחס זקן הוא מהתפוצצות בועת הנדל"ן ובעקבותיה, קריסת שוק הנדל"ן כולו – מצב אשר עשוי לסכן את יציבותם של הבנקים. צעד הביטחון שנקט הוא למעשה הודאה של בנק ישראל כי קיים חשש ממשי לתרחיש מעין זה והוא מצטרף לשורה של צעדים נוספים שיזם הבנק בשנים האחרונות על מנת לנסות ולצמצם את היקף המשכנתאות שהציבור נוטל: ב-2011 הוחלט על העלאת מס הרכישה עבור דירות להשקעה ובסוף 2012 הוגבל שיעור המימון אותו רשאים הבנקים להעניק ל-50% מערך הנכס.
דודו זקן. חשש ליציבות המערכת הבנקאית | צילום: דוברות בנק ישראל
יחד עם זאת, נראה כי גם צעדים אלו לא עצרו את שעטת הציבור על המשכנתאות. מחירי הדיור שממשיכים לעלות וסביבת הריבית הנמוכה (1.75% עבור הפריים ו-2.2% לריבית הצמודה), מובילים לכך שמידי חודש נוטל הציבור בישראל משכנתאות בהיקף של כ-5 מיליארד שקל ותיק המשכנתאות הכולל הולך וגדל באופן מתמיד משנה לשנה: בחמש השנים האחרונות בלבד, התנפחו ממדיו ביותר ממאה מיליארד שקלים והוא עומד כיום על כ-254 מיליארד שקלים.
הנפגעים הגדולים ביותר מן ההוראה החדשה הם הבנקים שתיק המשכנתאות שלהם הוא הגדול ביותר – בנק מזרחי טפחות ובנק לאומי. הראשון, אשר חולש על יותר משליש משוק המשכנתאות יאלץ להפריש סכום העולה על 900 מיליון שקלים, ואילו המשמעות עבור בנק לאומי היא הפרשה של יותר מ-700 מיליון שקלים, במהלך שיחל ב-2015, ויתגבר בהדרגה עד ל-2017, אז יופרש כאמור אחוז שלם. בסך הכל יאלצו להפריש הבנקים סכום כולל הקרוב ל-3 מיליארד שקלים. המשמעות עבור הבנקים אינה פשוטה – זאת הבינו גם המשקיעים בבורסה, שם צנח לאחר פרסום ההנחיות מדד הבנקים ב-1.7% ומניית מזרחי טפחות איבדה 2.2% מערכה.
המפסיד העיקרי. בנק מזרחי טפחות | צילום: ארטיום דגל
הנטל הגדול שנובע מההוראה החדשה יוביל קרוב לוודאי את הבנקים "לגלגל את הנזק" בחזרה אל הציבור ולהעלות את הריביות על המשכנתאות (בעיקר על המשכנתאות החדשות שיילקחו). כך למעשה, יושג מהלך נוסף אשר יתמוך בצמצום היקף מתן האשראי לדיור מתוך תיק האשראי הכללי של הבנקים. "רוכשי הדירות נפגעו פעמיים", מציין שחר אבישי, מנהל מערך ייעוץ המשכנתאות באקסלנס. "פעם אחת מכיוון שמדיניות ממשלתית כושלת גרמה לכך שמחירי הדירות רק עולים ועולים, ופעם שנייה, מכיוון שהגבלות המפקח על הבנקים ייקרו את המשכנתא". לדבריו, מאז פורסמו ההנחיות הראשונות של המפקח על הבנקים, בשנת 2011, שוק המשכנתאות רק תפח בכל פעם שיצאה הגבלה חדשה.
יחד עם זאת, כלל לא בטוח כי הבנקים יממנו את מלוא הסכום שיהיה עליהם להפקיד, מן הציבור. במחלקת המחקר של פסגות מציינים למשל כי "ההיסטוריה מלמדת שהתחרות בענף המשכנתאות מנעה בעבר מהבנקים לגלגל על הלקוחות את מלוא ההשפעה של הצעדים שננקטים על ידי בנק ישראל לריסון שוק המשכנתאות".
אך מעבר לשאלת המימון, מעיבים באקסלנס תמיהה גם על מועד פרסום ההוראה החדשה – דווקא כעת כאשר הציפיה לאישור תוכנית מע"מ אפס הורידה מעט את הביקוש למשכנתאות בחודשים האחרונים. יתכן, לדברי אבישי, כי מדובר במהלך שנועד למתן את השפעת האכזבה מתסריט בו החוק לא יעבור.
|
