Forbes Israel Logo
הגנה על הפרטיות. צילום: shutterstock
הגנה על הפרטיות. צילום: shutterstock

"דור חדש של צרכנים מחזיר לעצמו את השליטה על המידע ברשת"

השנה האחרונה פגעה בפרטיות של כולנו אך גם הולידה הזדמנויות חדשות ואפילו שינתה את מאזן הכוחות בין הצרכן לחברות שמתפרנסות מהמידע האישי שלנו

בסוף שבוע האחרון צוין ברחבי העולם היום הבינלאומי להגנה על הפרטיות. מטרת היום, שמצוין באירופה מזה 14 שנה, היא העלאת המודעות של ארגונים, חברות, עסקים ואזרחים לזכות לפרטיות וקידום ההגנה על הזכות לפרטיות ועל המידע האישי במרחב הדיגיטלי. דווקא השנה, צוין היום החשוב הזה, על רקע אחת השנים שבהן ספגה הפרטיות של כולנו מכה קשה. במסגרת הניסיונות להילחם בתפוצת נגיף הקורונה, נקטו ממשלות בצעדים מרחיקי לכת שמעולם לא נעשה בהם שימוש – במטרה לגבור על הנגיף, לשבור שרשראות הדבקה ולמגר את המגפה שהתפשטה לה בזמני שיא חסרי תקדים. כך, תיזכר שנת 2020 כשנה שבה מדינות הביאו לקצה את הפגיעה בפרטיות במטרה להגן על החיים עצמם, תוך ששתי מגמות עיקריות שסותרות זו את זו צפות ועלות: מצד אחד, הריחוק החברתי, העבודה מהרחוק, והאצה דיגיטלית ששינתה את פני תרבות הצריכה וגם נתנה לגיטימציה לממשלה לבצע מעקב אחר האזרחים; ומצד שני, עלייה מסיבית במודעות לנושא הפרטיות, שהולידה דור חדש של צרכנים שלימדו לאחרונה את פייסבוק ו-ווטסאפ את כוחו של הצרכן.

לדברי עו"ד אמיר זולטי, שותף המתמחה בדיני טכנולוגיה ופרטיות במשרד ליפא מאיר, אם בשנת 2020 ראינו מגמה של עלייה בפגיעה בפרטיות, הרי שב-2021, גם אם מגמה זו תימשך – הציבור יהיה רגיש יותר לכך ויגלה פחות סובלנות לפגיעה נוספת בפרטיותו. "הציבור מודע ואקטיבי ותשומת הלב שהוא מעניק לפגיעה בפרטיות אכן בולמת חלק מהיוזמות לפגיעה נוספת. כך למשל, השימוש באמצעי מעקב של השב"כ שיעילותו התגלתה כבעייתית, שלילת הפרטיות והאוטונומיה ממי שנלקחו לבידוד כפוי, החקירות האפידמיולוגיות במסגרתן נדרשו חולים מאומתים למסור דיווח מפורט על התנהלותם – כל אלה זכו לתשומת לב רבה ביותר ובכך באופן אירוני נבלמו מספר יוזמות שלטוניות, שהיו עלולות ליצור פגיעה נוספת בפרטיות כמו חיוב קניונים לרשום את פרטי המבקרים, מתן הסמכה למשטרה לפרוץ לבתים בהם מצויים חשודים בהפרת בידוד ועוד".

אנדרו דייסון. צילום: DLA PIPER
אנדרו דייסון. צילום: DLA PIPER

עו"ד אנדרו דייסון, מפירמת עו"ד הגלובלית DLA Piper, המייעץ מזה שנים ארוכות בתחום הפרטיות והגנת המידע לתאגידים וחברות בכל העולם מוסיף כי בניגוד לתחומי משפט רבים, בהם הרגולציה נוטה להתעדכן בקצב איטי והדרגתי ולרוב מדובר בעניין של שנים אם לא עשרות שנים, בתחום הפרטיות אנו חווים תקופה של שינויים מהירים מאוד, עם חוקים חדשים המתהווים באופן שוטף".

עו"ד דייסון מוסיף כי "לעיתים, ניתן לומר, זה מרגיש כאילו הרגולטורים משחקים ב'חתול ועכבר' בניסיון להדביק את הטרנספורמציה הדיגיטלית שהשווקים כולם עוברים, המהווה חלק כל כך אינטגרלי מהמציאות החדשה שהביאה עמה המגפה". לטענתו בשנים הקרובות, "אנחנו נראה עוד ועוד יישומים של רגולציות פרטיות, עדכונים שלהם ובעקבות כך גם שינוים מהותיים בשוק. כל זה נובע מהצורך להדביק את האתגרים ולמנוע את הסיכונים בתחום הפרטיות ואבטחת המידע".

בינתיים, בישראל, הרגולציה נעה קצת פחות מהר ונכון להיום מעודכנת לשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת. לדברי גל רינגל מנכ״ל ומייסד שותף של Mine, סטארטאפ ישראלי אשר פיתח כלי פשוט המאפשר לגולשים למחוק מידע אישי שהותירו במהלך שיטוט ברשת, היעדר רגולציה עדכנית היא שורש בעיית הפרטיות בישראל. "חברות ישראליות אינן מחויבות לרגולציות פרטיות, ועל כן גם אינן מחויבות למחוק מידע אישי של צרכנים, מה שמגדיל את הסיכונים הדיגיטליים ואת הסיכוי לפגיעה במידע ואיתו גם בסופו של דבר פגיעה בעסק עצמו".

למרות זאת, טוען רינגל, ״יש אור בקצה המנהרה ולא מעט חברות ישראליות מחילות רגולציה עצמית ומכבדות את נושא הפרטיות ו'הזכות להישכח' ופועלות בהתאם לרגולציות בינלאומיות, למרות שהחוק הישראלי אינו מחייב אותן לעשות כך". לדברי רינגל, ״מאז שהשקנו את המוצר בתחילת 2020, מיליון וחצי בקשות למחיקת מידע אישי נשלחו לחברות ברחבי העולם על ידי משתמשי מיין. המגמה העולה, של עוד ועוד צרכנים מודעים, הדור החדש, הדרישות שלו והאקטיביות שלו, זה מה שאנחנו צפויים לראות בשנה הקרובה – מגמה שככל הנראה תכריח חברות בכל העולם לאמץ מודלים עסקים חדשים, שכן ראינו מה קורה כשלא מתייחסים ברצינות לצרכן, הוא פשוט עובר למתחרים".

אורנה קליינמן, מנכ"לית מרכז פיתוח סאפ ישראל. צילום: שי יחזקאל
אורנה קליינמן, מנכ"לית מרכז פיתוח סאפ ישראל. צילום: שי יחזקאל

ואכן, שמירה על הפרטיות טובה לעסקים, ומביאה עמה הזדמנויות חדשות וטכנולוגיות מותאמות אישית לצרכי הלקוח בשנת 2021. אורנה קליינמן, מנכ״לית מרכז הפיתוח של SAP בישראל, מסבירה כי ״אם עד שנת 2019, המידע הפרטי עלינו היה בגדר סחורה, והמנגנונים שאספו עלינו מידע התעשרו מזה; מאז, הרבה מים זרמו בנהר ובשנת 2020 אנחנו רואים כי הציבור מודע וערני ומצפה מעסקים לחוויית שימוש הכוללת גם שמירה על הפרטיות וריבונות עצמית על המידע".

לדברי קליינמן, "עסקים החלו להבין כי מערכת היחסים עם לקוחותיהם כבר אינה מסתכמת ב'מוען-נמען'. מדובר במערכת יחסים הדדית, שדורשת התייחסות חדשה למידע האישי שיש ברשותם על לקוחותיהם. אנחנו בעיצומו של עידן שמוליד צורך בפתרונות טכנולוגים ומודלים עסקיים שמכוונים לשמירה על המידע וליכולת להפיק ממנו את המקסימום עבור הלקוח עצמו", היא אומרת ומוסיפה כי, ״שמירה על הפרטיות הכרחית לעסק משלוש סיבות עיקריות: לקוחות, מותג והזדמנויות צמיחה. המותג של החברה מחובר בצורה אינטגרלית לפרטיות המשתמש, והפגיעה בה משפיעה עליו. הצורך הגדל בפתרונות לשמירה על הפרטיות מגדיל את סל ההזדמנויות בשוק ההייטק ומאפשר דרך הוגנת יותר להגדלת רווחיות באמצעות בניית קשר פרסונלי וארוך טווח עם הלקוחות. השמירה של העסק על פרטיות הלקוחות שלנו כבר אינו בגדר מותרות, אלא צורך הכרחי".

צילומים: שי יחזקאל, DLA Piper, Shutterstock

https://secure.cardcom.solutions/e/xo64

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.