Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

הדבר הגדול הבא: 10 חברות ההייטק הישראליות שעומדות על סף פריצה

הבטחה גדולה להצלחה מסחררת היא מרכיב בלתי נפרד מכל סטארט־אפ. זה חלק מהעניין: לחלום. היכולת לקחת רעיון ולהפוך אותו ממצגת לחברה אמיתית מחייבת אמונה בלתי מעורערת שהמוצר החדש הוא ...
בתיה פלדמן

הבטחה גדולה להצלחה מסחררת היא מרכיב בלתי נפרד מכל סטארט־אפ. זה חלק מהעניין: לחלום. היכולת לקחת רעיון ולהפוך אותו ממצגת לחברה אמיתית מחייבת אמונה בלתי מעורערת שהמוצר החדש הוא הדבר הכי טוב שהעולם יכול לבקש לעצמו. הדרך הקשה מתחילה במעבר מהחלום אל המציאות.


 

לקבלת כל העדכונים, החדשות והדירוגים – עשו לנו לייק בפייסבוק


 

לא מעט מההבטחות הגדולות של ההייטק הישראלי מצאו עצמן נגוזות ונעלמות. כמו שכותב דנקן אי. וואטס בספרו Everything is Obvious – Once You Know the Answer (הכל מובן מאליו – ברגע שאתה יודע את התשובה), אנחנו נוטים להתמקד בסיפורי הצלחה יותר מאשר בסיפורי כישלונות, ונוטים לראות בסיפורי ההצלחה הצלחות גדולות בהרבה ממה שהם באמת. גם מאלה וגם מאלה ניתן ללמוד, על אף שטרם נמצאה נוסחת הפלאים שתאפשר לנו לנחש איזו חברה מבטיחה תתברר ככישלון מהדהד (כמו במקרה של חברת השבבים נגבטק, שהוקמה ב־2000 ונסגרה שמונה שנים מאוחר יותר, אחרי ששרפה 150 מיליון דולר) ואיזו חברה קטנה תתגלה כהצלחה מסחררת (כמו במקרה של קוויגו שהקימו ירון גלאי ועודד יצחק, שהתקשתה למצוא משקיעים בתחילת הדרך ונמכרה ל־AOL ב־320 מיליון דולר, שש שנים בלבד אחרי הקמתה).

* באדיבות IVC Research Center

עשר החברות המסקרנות שסימן פורבס ישראל הן לא עשר חברות הטכנולוגיה המצליחות ביותר בישראל כיום. ההייטק הישראלי הצמיח חברות גדולות ורווחיות יותר, כמו חברת סרגלי הכלים קונדואיט (Conduit), שרמת הכנסותיה נאמדת ב־400 מיליון דולר בשנה. צוות פורבס, בסיוע מומחים בתחום, גיבש רשימה שמציגה את הדור הבא של חברות הטכנולוגיה, אלו שהצלחתן כבר ניכרת: חברות עם מוצרים עובדים, לקוחות משלמים, שוק חם והיצע מבריק וייחודי. חלקן כבר כבשו את פסגת הענף שאליו כיוונו. להערכתנו, אלו החברות עם הסיכויים הגבוהים ביותר להפוך מסטארט־אפ לחברות מבוססות ורווחיות. 

זאת לא הייתה בחירה קלה: ישראל היא מעצמה עולמית בכל הנוגע לריכוז חברות טכנולוגיה צעירות ומבטיחות. כדי לגבש פורטפוליו מגוון, איתרנו חברות שמציעות מוצרים יוצאי דופן וייחודיים בתחומים שונים כמו גיימינג, אינטרנט, תקשורת, תוכנה, מדעי החיים ומכשור רפואי. מבין החברות המועמדות איתרנו את אלו עם סיכויי ההצלחה הגבוהים ביותר, שכבר מגלות סימנים משמעותיים המעידים על כך שהחברה מעוררת עניין: היא פונה לשוק יציב או גדל בהתמדה ומספר מרשים של לקוחות משלמים על מוצריה.

התחזית לא אופטימית

העשירייה המרשימה שלפניכם חושפת טפח מחטיבת הביניים של ההייטק הישראלי, שמתמודדת בשנים האחרונות עם אתגרים מורכבים. מאז פרוץ משבר האשראי ב־2008, ניזונות חברות הסטארט־אפ המקומיות מכסף שגויס לקרנות עד 2007. מאז מתקשות קרנות ההון סיכון המקומיות לגייס קרנות המשך, כדי להמשיך להזרים דולרים לתוך חברות חלום. היזמים שמתחילים דרכם כיום, מתמודדים עם שוק חדש ועם משקיעים שלא נותר ממון רב בכיסיהם.

ולמרות האתגרים החדשים, 2011 הייתה שנה טובה להייטק הישראלי במונחים של גיוסי הון ואקזיטים, ובוודאי בהשוואה ל־2010. במהלך השנה גייסו החברות סכום שיא של 2.14 מיליארד דולר ממשקיעי הון סיכון ישראלים וזרים, סכום שלא גייסו חברות ישראליות מאז 2001.

* באדיבות IVC Research Center  ** הסכומים במיליוני דולרים

בהשוואה לשנת 2010, נרשמה עלייה של 70%, ובהשוואה ל־2009 מדובר בעלייה של 91%, כך על פי הסקר הרבעוני של חברת המחקר IVC הנערך בשיתוף פירמת ראיית החשבון KPMG ‏ סומך חייקין.

מרבית הכסף שגויס זרם לחברות הבשלות יותר: מתוך 546 החברות שגייסו הון בשנת 2011, גייסו חמש חברות סכומים שהיו גדולים מ־20 מיליון דולר כל אחת. 30 חברות גייסו סכומים שנעו בין 5 ל־20 מיליון דולר.

למרות השנה הדשנה, חושש קובי שימנה, מנכ״ל IVC מהעתיד לבוא: “נתוני 2011 היו מרשימים, אך התחזית שלנו ל־2012 איננה אופטימית במיוחד. להערכתנו, רמת ההשקעות בשנה הקרובה עלולה אף לרדת עד כדי מיליארד וחצי דולר, אם לא יחול שיפור משמעותי בחודשים הבאים״.
השיפור ששימנה מצפה לו הוא ברמת כמות ההון שמגייסות הקרנות המקומיות ומיועד להשקעה בחברות.

שנת 2011 הייתה מצוינת גם מבחינת נזילות; היקף המיזוגים והרכישות בהייטק הישראלי הסתכם ב־5.1 מיליארד דולר, כך על פי IVC. 85 חברות הייטק ישראליות נרכשו או התמזגו ב־2011, עלייה של 27% ביחס ל־2010. חמש עסקאות מכירה עברו את רף ה־300 מיליון דולר (למשל, רכישת מדיה מיינד על ידי חברת DG חצתה את רף החצי מיליארד דולר). הללו מהוות 18% מסך העסקאות, אך אחראיות ל־75% מסכום הרכישות הכולל.

 

10 החברות הנבחרות:

Regentis – הג’ל הפולימרי שפיתחה חברת הטכנולוגיה מאפשר חידוש מהיר וטוב יותר של הסחוסים בגוף. ההמצאה שתעזור לכל מי שנפצע בפעילות ספורטיבית או בתאונה כבר הביאה את החברה להשלים גיוס של 10 מיליון דולר.

LiveU – הפטנט לשידור וידיאו אינטרנטי מכל מקום בעולם באיכות גבוהה, כבר עזר לחברה לרשום הכנסות של כ-30 מיליון דולר ב-2011.

Jinni – החברה הקטנה מיהוד הפכה לפני שנתיים לשותפה של גוגל TV. עם מנוע חיפוש שמאפשר מציאת סרטים וסדרות בשימוש בשפה הטבעית, שואפת החברה לשנות את התפיסה הקיימת לגבי לוחות שידורים.

Comitari – תקיפות הסייבר המתוחכמות שפגעו בממשלות וגופים פרטיים העלו את הביקוש למוצרי הגנה מתקדמים. הפתרון של קומיטרי מטפל בבעיה כבר משלב הדפדוף. בקרוב תצא החברה עם מוצר מובייל ייחודי ובעתיד תחדור גם לשוק יישומי הענן.

XTR – בזמן שכולם רצים לקנות קונסולות משחקים במאות דולרים, חברת XTR מציעה אלטרנטיבה שעולה רק 20 דולר. הטכנולוגיה שהופכת כל מצלמה לתלת מימדית עוד לא הושקה רשמית אך כבר מתפארת ברשימת לקוחות מרשימה.

ACE – בליגת מאמני ההוקי האמריקאית כבר הפכו את המשחק שפיתחה החברה לסטנדרט רשמי וכעת חולמים מפתחי המוצר המיועד לאימון קוגניטיבי של המוח לטפל בילדים הלוקים בהפרעות קשב וריכוז.

Takadu – ב-2011 הוכרזה טקאדו כאחת מחברות הטכנולוגיה החלוצות בעולם. החברה, שמפתחת תוכנה לניטור רשתות מים, מקווה להגדיל את ההכנסות שלה בשנה הקרובה פי 3.

funtactix – החברה שפיתחה משחקים עבור טום קרוז ועבור שורה של בכירים בהוליווד, עובדת עכשיו על גרסת הפייסבוק של הסרט “משחקי הרעב”. ויש לה עוד לא מעט פרויקטים בקנה.

Ginger – מאז שהושקה התוכנה לתיקון שפה של ג’ינג’ר, תוקנו בה 500 מיליון משפטים. אם לוקח לכם רבע שעה לכתוב מייל פשוט באנגלית – זו התוכנה עבורכם.

Maxillent – השתל שפיתחה החברה הישראלית עשוי לשנות את האופן שבו מתקיימים ניתוחים דנטליים, ולהיכנס לשוק המוערך בכמיליארד דולר בשנה.

 


לקבלת כל העדכונים, החדשות והדירוגים – עשו לנו לייק בפייסבוק


לרכישת מגזין פורבס לחודש יולי לחצו כאן