הדהרה לכסף: מי המרוויחים מהתרת הימורים על מרוצי סוסים

"הפעילות הייתה לא מוסדרת והופסקה". מרוץ סוסים במושב ניר יפה, ישראל 2006 | צילום: רויטרס

לצורך העניין, גייסו במועצה את משרד יחסי הציבור גורן־עמיר, שפעל מול הגורמים המתאימים בכנסת. יו״ר הוועדה משה גפני התנגד ונעדר מההצבעה ושר האוצר יובל שטייניץ הסיר את התנגדותו אחרי ההבטחה של שרת הספורט לימור לבנת, לפיה חלק מההכנסות יופנו לחינוך נגד הימורים. נשאלת השאלה מה לעם ישראל חובב משחקי הכדור השונים ולמרוצי סוסים, ענף יוקרתי ויקר עם ניחוח אנגלו־סקסי חריף, שכמעט ולא קיים בארץ. התשובה פשוטה: כסף.

תעשיית מרוצי הסוסים בעולם מגלגלת מאות מיליארדי דולרים בשנה, בעיקר בבריטניה, אוסטרליה ובמזרח הרחוק. כל מי שמחשיב את עצמו ובעל חשבון בנק מרופד ממהר להיות בעליו של סוס מרוץ משובח. עם בעלי הסוסים נמנים אנשי בית המלוכה הבריטי, כולל המלכה שנוהגת לצפות בסוסים שלה מתחרים; נסיכים מהמפרץ הפרסי וגם סר אלכס פרגוסון (המחזיק בשותפות בסוס "צוק גיברלטר״). חשוב לציין שאין שום קשר בין רכיבה אולימפית, כלומר אמנותית, הנערכת בזירה סגורה בהתאם לכללי הסגנון הספציפי (קפיצות, דרסאז׳ ורכיבה מערבית) לבין מרוצי סוסים.

מרוצי סוסים מתקיימים ברחבי העולם זה מאות שנים. מדובר בעסק יקר. סוסי המרוץ שייכים לגזעים משובחים ("טורברייד״ ו״ערבי אציל״ למשל), וזכויות ההרבעה שלהם יקרות מאוד. מחירו של סוס מרוץ איכותי עשוי להגיע למיליוני דולרים והפרסים בתחרויות בבריטניה בלבד נעים סביב 100 מיליון פאונד לשנה. הפעילות כוללת כ־10,000 מרוצים ב־60 מסלולי מרוץ שונים.

צפוי להיות מנוע צמיחה משמעותי, הימורים על מרוצי סוסים | צילום: רויטרס

באוסטרליה, בה הענף מאוד מפותח, מדברים על תעשייה שמגלגלת למעלה מ־10 מיליארד דולר בשנה. ביפן ההערכות נעות סביב 70 מיליארד דולר. רק לשם השוואה, הכנסות מפעל הפיס לשנת 2011 עמדו על 4.8 מיליארד שקל, בעוד מועצת ההימורים (הטוטו) הכניסה 1.5 מיליארד באותה שנה. במקביל, ההכנסות של ההימורים הלא חוקיים בישראל נאמדים בכ־15 מיליארד שקל בשנה, כך להערכת המשטרה, רובם מהימורי ספורט.

הימורי סוסים נידונו בכנסת כבר בסוף שנות ה־80, ודיבורים על הקמת היפודרום מקומי בשטח המועצה האזורית גלבוע נשמעו בתחילת העשור הקודם, אבל חילוקי דעות בין משרדי האוצר, הספורט והחקלאות, והתנגדות של העמותות למען בעלי חיים מנעו מהתכניות לצאת לפועל. במועצת ההימורים התייאשו מהבירוקרטיה המקומית ופנו לשוק הבינלאומי כדי להרחיב את הפעילות.

"מרוצי הסוסים הם מנוע הצמיחה הכמעט אחרון שלנו״, טוען דובר מועצת ההימורים ברוך דגון. "אין סיבה שמה שעובד בכל העולם לא ינחל הצלחה בישראל. עובדה שהווינר שמתרכז בכדורגל בינלאומי מכניס הרבה יותר מהטוטו הרגיל״.

בארץ עוקבים בעניין רב אחרי ליגות הכדורגל של אירופה, אבל מה למהמרים הישראלים ולסוסים?
"הימורים על מרוצי סוסים הם עניין פשוט יחסית. זו לא תורה מסיני. כשכל האישורים יהיו מוכנים נתחיל בפרסום נרחב ומי שרוצה ללמוד יסתדר בקלות. בסוסים לא מהמרים רק על מנצח אלא גם על מקום שני, שלישי וקטגוריות נוספות״.

בארץ מכירים מצוין את שחקני הטניס המובילים בעולם, למשל, למה בכל זאת להמר על סוסים?
"העובדות מוכיחות שאנשים לא נוטים להמר על טניס, זה ענף צפוי באופן יחסי, ויש גם הימורים על עניינים מקריים מדי, שמורידים את האטרקטיביות של ההימור. גם כדוריד ובייסבול כבר מופיעים בווינר ואינם אטרקטיביים״.

מה צפי ההכנסות שלכם?
"מוקדם לדבר על מספרים, בינתיים לא הרווחנו שקל מהעניין, אבל זה אמור להיות מנוע צמיחה משמעותי״.

תעשיית מירוצי הסוסים – תוספת של אלפי מקומות עבודה | צילום: רויטרס

מאחורי החזות הנוצצת של עולם המרוצים וההימורים מסתתרים גם נתונים קשים על סימום סוסים והזנחה מתמשכת. כדי לנצח ולזכות בפרסים היקרים, עושים בעלי הסוסים ומאמניהם כמעט הכל כדי שהסוס שלהם ינצח. לא פעם, לדברי המבקרים, זה גובל בהתעללות בבעל החיים עד כדי מוות.

הסוסים עוברים אימונים מתישים כבר בגיל צעיר, מוזנים בממריצים או משככי כאבים (לא תמיד חוקיים) ורמת המאמץ האדירה הנדרשת מהם גורמת לפציעות רבות ואף למוות, כאמור.
על פי נתונים שהציג ארגון למען בעלי חיים באנגליה, בארבע השנים האחרונות התמוטטו והומתו על המסלול כ־700 סוסים. סוס איכותי שצבר לזכותו ניצחונות רבים והוא עטור פרסים יכול להינצל מסוף רע. סוס מנצח מורד בשלב די מהיר מהמסלול כדי להופכו לסוס הרבעה – למטרת השקעה – תמורת סכומים אדירים.

כאמור, הסוסים נדרשים להגיע למהירויות ריצה אדירות, ובהתאם לכך גם להתאים את שרירי גופם, בעיקר הלב, למאמץ. לשם הדוגמה, בתחרויות למרחקים קצרים של כ־400 מטר הסוסים יכולים לפתח מהירות של קרוב ל־70 קמ״ש. בתחרויות למרחקים בינוניים של כ־2.4 קילומטרים המהירות הממוצעת היא 60 קמ״ש. בתחרויות למרחקים ארוכים ועם מכשולים, למשל כמו מרוץ הגרנד נשיונל, המהירות הממוצעת היא כ־45 קמ״ש. אין דרך להגיע למהירויות כאלה, טוענים המתנגדים, מבלי להתעלל בסוסים לפני המרוץ ובאף במהלכו, כשהג׳וקי (הרוכב) חובט בסוס ללא הרף עד לקו הסיום.

אחת המתנגדות למרוצי הסוסים בישראל הינה עמותת "הכל חי״, שחבריה טוענים כי "לא ניתן לגלות סמים שניתנים לסוסים. המפקחים במסלולי המרוצים אינם מונעים מרוכבי הסוסים מלהכותם באכזריות בשוטים, פשעים מבוצעים ללא עונש, רוכבי סוסים מקבלים שוחד, תוצאותיהם של מרוצי סוסים נקבעות מראש, וסוסים מומתים כדי לגבות את כספי הביטוח״.

דוברת העמותה סיגל בוקשטיין מפנה אצבע מאשימה לעבר ממשלת ישראל, שאישרה כאמור באחרונה את ההימורים על מרוצי סוסים. "משרד התרבות והספורט בחר לתת לגיטימציה מלאה להתעללות בסוסים מעבר לים, כאשר מה שעומד לנגד עיניו הם שלושה דברים עיקריים: כסף, כסף וכסף, תוך ביטול בוטה של ערכים מוסריים הומאניים בסיסיים. כעת, משמצא משרד התרבות והספורט את הדרך להכניס לישראל את תת־תרבות ההימורים על גבם של סוסים גויים, כדי להרחיב את מאזנו הכלכלי, אנו דורשים ממנו שלא לאפשר את הכנסתה של תעשיית מרוצי סוסים וההימורים עליהם לישראל, שהרי זה בבחינת הוספת חטא ענק על פשע בוטה״.

אבל לא כולם מתנגדים. תומכי ההחלטה מתמקדים בעיקר בפוטנציאל הכלכלי העומד מאחורי פיתוח תעשיית המרוצים בארץ. "כל סוס דורש 4־5 אנשי צוות צמודים״, מסביר אילון יוסף, מראשי עמותת "הסוס הערבי״. "אנשים חושבים שמדובר בעיקר בתעשיית הימורים, אבל למעשה מדובר על תוספת אלפי מקומות עבודה למגדלי מזון, יצרני אורוות, וטרינרים, מפרזלים (מתאימי פרסות לרגל הסוס) וכו׳. סוס צורך מים כמו עץ תפוז, אבל התשואה האפשרית ממנו גדולה פי כמה וכמה, ולכן הוא אטרקטיבי מאוד״.

איך זה שעד היום לא התפתחה תשתית בישראל?
"הייתה תשתית והיו מרוצים בשנות ה־90 ובעשור הקודם בפרדס חנה, בניהול מועדון ‘ג׳וקי קלאב׳, אבל הם נפסקו ב־2008. אנשים הקימו תשתית על חשבונם, הכשירו שופטים, תפרו מדים מתאימים והכל, אבל הפעילות לא הייתה מסודרת ונפסקה בגלל התערבות של גורמים לא רצויים״.

זו הייתה פעילות בלתי חוקית.
"לא היה שום חוק שאוסר עליה, אבל גם לא היה חוק שמסדיר אותה. הייתה פעילות מסודרת עם ביטוח ותקנות, אבל באיזשהו מקום החבר'ה שם החליטו להפסיק״.

אתה מאמין שתצמח לנו תועלת בעקבות ההימורים על מרוצי חו״ל?
"זה כבר תלוי בהכנסות ובנכונות של המועצה לפתח את התשתית בארץ. אני סבור שעדיף היפודרום באזור פארק שרון במרכז ולא בגלבוע. אם הכסף ילך לכדורגל, לבניית בריכות שחייה ואולמות, לא הרווחנו כלום״.

ואם יש קהל מהמרים מתאים, הוא מחכה להפעלת המשחק החדש?
"לדעתי יש כבר הרבה הימורים לא חוקיים דרך האינטרנט על סוסים בחו״ל. אני גם בספק לגבי האטרקטיביות של המפעיל החדש. בממוצע עולמי 75 אחוז מההכנסות חוזרות למהמרים ו־25 לענף, ובארץ היחס נמוך יותר לרעת המהמרים״.

"ההחלטה נפלה דווקא בחודש מאי בגלל ריח הבחירות שעמד באוויר״, מוסיף גלעד רם, איש מועדון "ג׳וקי קלאב״. "לפני שנה היא אושרה בקריאה ראשונה ומאז חיפשה מועצת ההימורים מפעיל מתאים עד שהגיעה לחברה האנגלית. הנוכחות שלה קריטית מפני שבארץ לא יודעים לתפעל הימורים כאלה ויש צורך בהדרכה של מומחים מחו״ל, זה לא כדורגל או כדורסל עם 1,2, X או ליין על נקודות״.

פריצת דרך חשובה

רם היה מעורב בתהליך החדרת הימורי הסוסים כבר מראשיתו. "התחילו לדבר על זה בתחילת העשור הקודם. הייתה החלטת ממשלה ב־2004 לפתח פה תשתיות והימורים אבל כלום לא זז, למרות שהיו מרוצים מאורגנים בפרדס חנה ומאוחר יותר בגלבוע, שגם שודרו בטלוויזיה. אבל באיזשהו שלב היו עתירות של עמותות לבג״ץ והוא קבע שחייבים להסדיר את העניין, אז החליטו במועצת ההימורים שעדיף להזדרז ולפנות לחו״ל כדי להגדיל את ההכנסות, במקום לחכות שתוקם פה תשתית מסודרת״.

מה גרם לעיכוב נוסף?
"ראלב מג׳אדלה כיהן כשר הספורט ב־2008 ותמך בפיתוח ההימורים אבל שר האוצר דאז רוני בראון התנגד לה מסיבותיו. בממשלה החדשה לימור לבנת החליפה את מג׳אדלה והחליטה לקדם את הנושא וכך הגענו להסדרת העניין. בכנסת החליטו להזדרז בגלל ריח הבחירות שריחף באוויר לפני הצטרפות קדימה לממשלה״.

מה כל כך אטרקטיבי בהימורים על תוצאות המרוצים?
"למיטב ידיעתי זו תעשיית ההימורים המצליחה בעולם. היתרון הגדול הוא ריבוי האירועים באותה טריטוריה. יום מרוצים כזה כולל 8־12 מרוצים בטווח של כמה שעות ולכן אפשרויות ההימור גדלות ומגוונות״.

איזה ידע אני צריך כדי להמר?
"תתפלא, אבל צריך ידע רב. בכדורגל אתה בודק למשל את המיקום בטבלה ואת ההרכב הצפוי, במרוצי סוסים אתה בודק מי הסוס, מי ההורים שלו, כלומר איכות גזע, מה הרקורד שלו, על איזה מסלול נערך המרוץ, באיזה מרחק הוא מצטיין וכו׳. יש פה כמה משתנים והרבה מאוד סטטיסטיקה. אפשר להמר על מנצח, על מקומות 1־2, או מקומות 1־2־3, זהות מנצחים במספר מרוצים באותו יום, ואפשרויות רבות נוספות. יש הימורים פשוטים ויש מורכבים״.

יש לכם הסכם לחלוקת ההכנסות מההימורים?
"מדברים בינתיים על 3 אחוזים מהמחזור שיועברו לפיתוח הענף בישראל. אנחנו מתכוונים לפעול להסדרת נושא המרוצים המקומיים בחקיקה, במטרה לאפשר הימורים על אירועים מקומיים וגם להגדיל את הנתח שלנו בעוגת ההכנסות מהימורים. ישראל נותרה אחת המדינות הבודדות שאין בה מרוצי סוסים, ענף שמשגשג גם במדינות בסדר גודל של קפריסין, ובעיניי החלטת ועדת הכספים היא פריצת דרך חשובה. ההחלטה תגרום להגברת העניין בענף, בהתחלה דרך שידורי הטלוויזיה, ויהיה צורך בשדרים ופרשנים מתאימים וכך צפויה להתפתח פה תעשייה מקומית, אם הענף ישווק באופן נכון״.

יש צורך בסדרת הענף בחקיקה בכדי לאפשר קיום אירועים מקומיים | צילום רויטרס

דוברת משרד הספורט, אור דורון מסרה בתגובה: "הרחבת סל המוצרים של המועצה להסדר הימורים בספורט הינה צעד חשוב לקידום רפורמה מקיפה בספורט הישראלי שתאפשר מתן תנאים טובים יותר לספורט ההישגי וגם השקעה חסרת תקדים בתשתיות במסגרת הספורט העממי. הגידול המשמעותי במשאבים הכספיים שינותבו לספורט, יאפשר השקעה משמעותית חסרת תקדים בהיקף של 5.5 מיליארד שקל להקמת מאות מתקני ספורט בכל הארץ, בעיקר כאלו המיועדים לילדים ולנוער. בנוסף, תתאפשר תמיכה גדולה יותר באיגודי הספורט ובספורטאים ההישגיים של ישראל. לצד הספורטאים ההישגיים שייהנו מהקצאת משאבים וכספים גדולה יותר, צפויה החברה הישראלית כולה להרוויח מהמהלך. הקצאת המשאבים הנוספת תסייע למדינה גם במאבקה נגד ההימורים הבלתי חוקיים״.

הכתבה הופיעה הגיליון יוני 2012 של מגזין פורבס ישראל