|
"ב-2010, 35% מבני 20 ומעלה דיווחו כי אינם מצליחים לכסות את ההוצאות החודשיות השוטפות של משק הבית", כך על פי דו"ח שמפרסם היום הלמ"ס. מנגד נכתב בדו"ח כי באותה שנה, 61% מבני 20 ומעלה דיווחו שהם מרוצים ממצבם הכלכלי.
לרגל "היום הבינלאומי למלחמה בעוני" שיחול בעוד כחודש, מפרסמת הלמ"ס דו"ח עם נתונים שונים המתייחסים לנתונים חברתיים-כלכליים. כ-68% ממשקי הבית בישראל גרים ביישובים במעמד חברתי-כלכלי בינוני, כ-20% ממשקי הבית גרים ביישובים במעמד גבוה, והיתר, כ-12%, גרים ביישובים במעמד נמוך.
לקבלת כל העדכונים, הניתוחים והדירוגים – עשו לנו לייק בפייסבוק
ממוצע הנפשות במשק בית במעמד הנמוך הוא הגבוה ביותר ועומד על 4.4 נפשות וזאת לעומת 3.3 במשקי הבית במעמד הבינוני ו-2.7 במעמד הגבוה, לכן, בחישוב ההכנסה הכספית נטו מדווח הלמ"ס כי "ההכנסה של משקי בית ביישובים במעמד הנמוך מהווה 35% בלבד מההכנסה של משקי בית ביישובים במעמד הגבוה". במילים אחרות טוען הלמ"ס כי בעוד שההכנסה לנפש ביישובים במעמד הגבוה עומדת על 6,485 שקל, ביישובים במעמד הנמוך ההכנסה מגיעה ל-2,286 שקל בלבד. בתוך כך בולט הפער האתני – כאשר כ-70% ממשקי הבית במעמד הנמוך הם מן המגזר הערבי לעומת 1% ממשקי הבית ביישובים במעמד הגבוה.
גרף ההכנסות שמפרסם הלמ"ס
עוד נמסר בדו"ח כי בעוד בכל רמות המדד החברתי-כלכלי אחוז ההכנסה מעבודה מגיע ל-76% מכלל ההכנסות, ההבדל נמצא באחוזי ההכנסה מהון, מקצבאות ומתמיכות. במשקי בית של המעמד הנמוך, אחוז ההכנסות מהון, מפנסיה ומקופות גמל נמוך ומהווה רק 4% מכלל ההכנסה, ואילו אחוז ההכנסות מקצבאות ומתמיכות גבוה ומגיע ל-21% מכלל ההכנסה. לעומת זאת, במשקי בית במעמד הגבוה 14% מההכנסות באות מהון, קופות גמל ופנסיה ואילו רק 9% מההכנסות מגיעות מקצבאות.
כאמור, מהדו"ח עולה כי יותר משליש מבני ה-20 ומעלה דיווחו בשנת 2010 כי הם מתקשים לכסות את ההוצאות החודשיות שלהם. המספר אף עולה כאשר בודקים את משקי הבית ביישובים במעמד נמוך ומגיע ל-46%. גם כאן נמצאו הבדלים אתניים כשאחוז המדווחים באוכלוסייה הערבית שאינם מצליחים לסיים את החודש עומד על 45% לעומת 32% באוכלוסייה היהודית.
|
