|
ב־1 במרץ 1995 קרייג ניומארק שיגר מייל לחבריו. לאחר שפוטר מעבודתו בחברת הברוקראז' Charles Schwab, שבה זכה להכיר כמהנדס מחשבים את ההבטחה המוקדמת שטמן בחובו האינטרנט, הוא החליט שחייו הגיעו לנקודה שבה עליו "להעניק בחזרה".
פיצויי הפיטורים והזמן שהתווסף לו אפשרו לניומארק להשיק רשימת דיוור של אירועי טכנולוגיה ואמנות בסן פרנסיסקו, שבסופו של דבר הפכה לאתר הידוע Craiglist.org. זה היה חמישה חודשים לפני שהחברה שפיתחה את הדפדפן הראשון, נטסקייפ, הפכה לציבורית – רגע מכונן של בשלות בתולדות האינטרנט. מספר שבועות לאחר מכן הגיע גם נאומו הנרגש של מנכ"ל מייקרוסופט, סטיב באלמר, באירוע השקת מערכת ההפעלה חלונות 95. באותו דצמבר הודיע גם קונסורציום של חברות טכנולוגיה על קביעת מפרט התקן הראשון של הדי.וי.די – צורה חדשה להעברת סרטים.
בעוד שנטסקייפ, באלמר והד.וי.די הוחלפו במרוצת 22 השנים האחרונות, קרייגליסט התמידה והיתה לאחת השורדות האמיתיות האחרונות של דור הדוט.קום שעדיין שולטות ברשת. במרץ האחרון דורג לוח המודעות המקוון הזה במקום ה-46 במספר הכניסות בארה"ב, כך לפי נתוני comScore, כשהוא מושך בסביבות 59 מיליון מבקרים ייחודיים – יותר מפלטפורמת הזמנת הטיסות Expedia.com ואתר האינטרנט של וול סטריט ז'ורנל. נוסף לכך, האתר הוא גם עסק מצליח במיוחד, שמכניס די כסף כדי שפורבס יעריך כי ניומארק הפך בזכותו למיליארדר.
ניומארק. החליט שחייו הגיעו לנקודה שבה עליו "להעניק בחזרה". | צילום: Flickr
לאחרונה בחן פורבס האם שני סטארט־אפים שנהנים ממימון מכובד, OfferUp ו־Letgo, עשויים להחליף את קרייגליסט, שנכון להיום הוא עדיין האתר שאליו פונים רוב האמריקאים כדי לקנות ולמכור מוצרים מקומיים ברשת. באמצעות חוויות מסחר דומות שפיתחו הסטארט־אפים, כמו אפליקציות מובייל למשל, OfferUp ו־Letgo גייסו יחד קרוב ל־600 מיליון דולר, והעסקאות שהם מסייעים להוציא אל הפועל עתידות להגיע השנה לשווי של יותר מ־40 מיליארד דולר בתצורת סחורות. יחד עם זאת, אף אחד מהם לא יראה הכנסה משמעותית מהעסקאות האלו, ושניהם יוציאו מיליונים על שיווק ועל צמיחה; מה שמעלה את השאלה: מול מה הם בעצם מתמודדים?
התשובה: פרה חולבת של מזומנים. בשנה שעברה קרייגליסט גרפה הכנסות של למעלה מ־690 מיליון דולר, רובן כרווח נקי, כך לפי הערכה של חברת המחקר Group AIM. על בסיס הערכות הנוגעות לחברות ציבוריות אחרות שניתן להשוות אליה, כולל eBay, פורבס מעריך שקרייגליסט שווה לפחות 3 מיליארד דולר. זה מציב את שוויו של ניומארק (64), שבבעלותו לפחות 42% מהחברה, על לכל הפחות 1.3 מיליארד דולר.
ניומארק סירב להגיב לכתבה הזו. מנכ"ל קרייגליסט ג'ים בוקמאסטר, מחזיק המניות המשמעותי הנוסף היחיד בחברה, לא הגיב לשאלות ששלחנו לו במייל. סוזן מק'טוויש בסט, דוברת קרייגליסט, אמרה לנו: "אנחנו לא מגיבים על מספרים שרצים בתקשורת, בקרב אנליסטים או במקומות אחרים, ואף פעם לא עשינו זאת".
בעידן של חברות השוות מעל מיליארד דולר מבלי לייצר הכנסות, ושל חברות טכנולוגיות ששוויין מוערך יתר על המידה, קרייגליסט מסן פרנסיסקו, שאף פעם לא גייסה אפילו דולר בודד בהשקעה חיצונית, היא חריגה. לאחר שבנו רשת שזוכה לשימוש נרחב ביותר, ניומארק ובוקמאסטר נשענו לאחור וצפו בדולרים זורמים פנימה דרך הקטגוריות המעטות שבהן קרייגליסט גובה תשלום על פרסום. על אף ששניהם דיברו בראיונות עבר על כך שמעולם לא היה בכוונתם למקסם רווחים, קרייגליסט, שלעתים קרובות נתפס באופן שגוי כעסק ללא מטרות רווח, עושה יותר כסף ממה שרוב האנשים סבורים.
"לא עסק שגרתי"
"הם לא עסק רגיל בשום מובן קפיטליסטי של המילה", מציין פיטר זולמן מ־AIM Group. "הם יכלו להעלות את הרווחים השנתיים שלהם ל־6 או 7 מיליארד דולר כבר מחר מבלי שתגענה תלונות".
אף שרובן המוחץ של המודעות באתר הן בחינם, החברה מפיקה רווח מתת קבוצה קטנה של קטגוריות, שיטה שהחלה ב־1998, אז גבתה החברה 25 דולר עבור מודעות דרושים והצעות עבודה בסן פרנסיסקו כדי לכסות את עלויות האתר. כיום יש לחברה עמלות קבועות על פרסום משרות ברחבי ארה"ב. היא גם גובה עמלות על פרסום מודעות בקטגוריות, כמו דירות בניו־יורק, מכירות כרטיסים על ידי מתווכים, רכבים שמציעים סוחרים ותרפויטיקה – קטגוריה שמציעה מסאז'ים ושירותים אחרים, שפקידי אכיפת החוק אומרים שהיא מגנט לשירותי מין בלתי חוקיים. זולמן מ־AIM, שמכנה את ההערכות שהפיקה החברה שלו להכנסות של קרייגליסט "שמרניות", מציין כי AIM סופרת את הרישום לכל קטגוריה כזו במספר שווקים שונים ואז מכפילה את המספר בעמלה המוכרת שקשורה לקטגוריה (העמלות יכולות לנוע מ־7 ל־75 דולר למודעה, תלוי במיקום).
עובד לשעבר בקרייגליסט, ששוחח עם פורבס באנונימיות, אמר שבתחילה מטרת העמלות היתה להתמודד עם מפיצי דואר זבל בקטגוריות שהיו ידועות כתחרותיות במיוחד, כמו שכירת דירות בניו־יורק. "בסופו של דבר, הבנו שאנחנו מרוויחים המון כסף, ושזה היה יותר ממה שהיינו צריכים כדי לכסות עלויות", אמר העובד. הוא ציין כי בשלב מסוים בתחילת שנות ה-2000 קרייגליסט הרוויחה 40 אלף דולר ליום רק מהמודעות למשרות באזור המפרץ בסן פרנסיסקו. "כולנו יכולנו לעשות את החישוב, ותהינו לאן כל הכסף היה הולך".
הכסף הזה הלך וגדל משמעותית במהלך השנים. ב־2015 Group AIM, שמחשבת את הכנסות קרייגליסט מאז 2007, העריכה כי החברה הגיעה להכנסות של 396 מיליון דולר ממכירות. ב־2016 ההערכה היתה כבר 694 מיליון דולר – עלייה של 75% לעומת השנה הקודמת – וההסבר לכך היה בעיקר העובדה שקרייגליסט העלתה את העמלות על מודעות דרושים בערים מסוימות, ובאחרות הכניסה אותן בפעם הראשונה (מודעות דרושים הכניסו 305 מיליון דולר ב־62 שווקים מרכזיים, לפי Group AIM).
המספרים האלו עשויים להיות אפילו גבוהים יותר. היזם והמשקיע גרג קיד מסן פרנסיסקו מאמין, שהכנסות החברה חצו מזמן את רף תשע הספרות. כמייסדה של 3Taps, קיד בנה ממשק למתכנתים, שמשך נתונים על מודעות דרושים מקרייגליסט וכך היה מסוגל לקבל תמונה מדויקת לגבי המספר המדויק של הרשומות באתר. הוא פרסם ב־2011 "ספר לבן", שקבע שההכנסות השנתיות של קרייגליסט עמדו על 300 מיליון דולר, מספר שלדבריו עלה בוודאות מאז, מאחר שקרייגליסט העלתה או הוסיפה עמלות נוספות. קיד אינו מורשה יותר לגשת לנתוני האתר, לאחר שב־2015 יישב תביעה משפטית שהתנהלה בינו לבין החברה, בעבור סכום של מיליון דולר.
"ישנן שתי סיבות לכך שאנשים לא מבינים שקרייגליסט מרוויחה כסף", הסביר קיד. "ראשית, הדומיין של ‘org.' מסמן קודם כל שזה לא למטרות רווח. כמו כן, חיובים רבים מגיעים רק מארגונים מקצועיים, כמו סוחרי מכוניות, סוחרי נדל"ן או אנשים בתעשיית המין המקצועית. רוב האנשים מעולם לא שילמו עמלות כלשהן".
הפרה החולבת של קרייגליסט
אי אפשר להתעלם מההכנסות, אבל הרווחים הם אלו שהכי מרשימים בחברה, לדברי ג'רמי לוין מ־Bessemer Venture Partners. לוין, שחקר את החברה במשך שנים, ציין שישנן עלויות תפעול מעטות – לחברה יש רק כ־50 עובדים, עלויות שרתים וחשבונות משפטיים. הוא העריך שהיא יכולה להיות שווה בין 5 ל־10 מיליארד דולר. ב־2013 Group AIM העריכה, ששולי הרווח היו בין 79% ל־84%, כלומר הרווח הנקי עמד על יותר מ־500 מיליון דולר ב־2016.
"אפשר לטעון שקרייג ניומארק, עם התעקשותו על תפיסה פשוטה וסירובו לחדש, עשה בעצמו מיליארדים", אמר לוין. "הבחור אמור להכניס לבנק 400 מיליון דולר בשנה".
לא ברור לאן הולכים הרווחים של קרייגליסט. עובדים לשעבר אומרים שאין הוצאות בזבזניות בחברה, ושהיא לא משקיעה באף פרויקט גדול. פורבס בחן את הדיווחים הפיננסיים האחרונים של קרן Craiglist Charitable, זרוע התרומות של החברה, ומצא כי סך התשלומים עמד על 20 מיליון דולר בין 2012 ל־2014.
הפך בזכות האתר למיליארדר | צילום: Flickr
החברה יכלה פשוט להפקיד בבנק את הרווחים האלה, או שהם יכלו לזרום ישירות לכיסם של ניומארק ובוקמאסטר, ששיעור מניות ההחזקה שלהם בחברה פורסם במהלך קרב משפטי ארוך שהיא ניהלה בבית המשפט מול eBay. ב־2004 eBay רכשה 28.4% מהמניות בקרייגליסט ובמשך שנים ניסתה לשכפל אותן, מה שהוביל למאבק בן שבע שנים, שהסתיים רק כש־eBay מכרה ב־2015 את המניות שלה בחזרה לקרייגליסט עבור סכום לא ידוע. לפני שקרייגליסט רכשה מחדש את מניותה, ניומארק החזיק ב־42.6% מהן ובוקמאסטר החזיק ב־29%. שתי ההחזקות גבוהות יותר כעת ככל הנראה, בעקבות המכירה של eBay.
בעת חישוב שוויו הנקי של ניומארק, פורבס לא כלל אף דיווידנד שהיה יכול להצטבר לאורך השנים, כתוצאה מהפעולות הרווחיות שביצעה קרייגליסט. השווי הנקי שלו, שיכול להיות למעשה גבוה בהרבה, לוקח בחשבון רק את ערך ההחזקות שלו בקרייגליסט, בהתבסס על הערכה שמרנית של שווי העסק ושל חלוקת הבעלות בו.
מי צריך מיליארד דולר?
על אף שניומארק הוא מיליארדר, ובוודאי היה כזה במשך זמן מה, הוא חי חיים צנועים יחסית. ג'ושוע טאייר, שעבד בקרייגליסט במשך 11 שנה ועזב ב־2012, קורא לכסף הרב שהחברה וניומארק עשו בסופו של דבר "אירוניה", מאחר שהם רק ניסו לפעול מתוך תום לב כ"אזרחי אינטרנט טובים". לדבריו, "זה היה די ברור שג'ים או קרייג לא התחילו לתמוך במטרות רפובליקניות עם כל הכסף העודף. הם עשו טוב בכמות מסוימת ולא לקחו חופשות מנקרות עיניים כל הזמן. הם לא היו אנשים כאלה".
לפי ההערכות, בגיל 64 ניומארק כבר מזמן אינו מעורב בהחלטות הניהול בקרייגליסט, על אף שהוא עדיין ממשיך לעבוד בשירות לקוחות. ב־2011 הוא השיק חברה חדשה, Craigconnects.org, כדי לפתח רשתות מקוונות שנוגעות לתחומי העניין שלו, כמו ייעוץ ליוצאי צבא והגנה על חופש העיתונות. בשנה שעברה הוא יצר את קרן Craig Newmark Foundation והתחייב להעניק כ־6 מיליון דולר למטרות הקשורות לעיתונות, כמו בית הספר לעיתונות Poynter Institute וויקיפדיה.
"הדרך שבה הפכתי את קרייגליסט למקור רווח ב־1999, גרמה בוודאי לכך שוויתרתי על כ־90% או יותר מפוטנציאל השווי הנקי שלי", אמר ניומארק בראיון שהעניק לאחרונה ל־Nieman Journalism Lab. "הרציונל הוא שאם אתה איש עסקים קטן, שמנסה להביא אוכל הביתה, הייתי רוצה שתשמור את ה-100 דולר או משהו כזה שתעלה לך מודעה, במקום שאני אקח אותם ואולי יום אחד אחזיר לך דולר".
ניומארק גם התווכח באותו ראיון על כל הערכה שהוצגה לו לגבי השווי הנקי שלו ולגבי עסקי קרייגליסט. "במקום שיהיו לי מיליארדי דולרים, יש לי מספר שקטן בהרבה מ־400 מיליון דולר", הוא הדגיש. "כל מי או מה שמעריך את השווי הנקי שלי, את ההכנסה שלי או כל דבר אחר שאני קשור אליו, כל מי שעושה זאת כמעט בוודאות משקר. יש לי בראש שם של קבוצת מודיעין עסקי מזויפת, שלא אגיד אותו".
דרך הדובר שלו, ניומארק סירב לדון עם פורבס בשווי הנקי שלו או בעניינים הפיננסיים של קרייגליסט. עובד לשעבר ששוחח עם פורבס אמר, שבעוד עובדים בחברה קיבלו זכויות למניות, רובם קיבלו את העובדה שהחברה אף פעם לא תימכר או תצא להנפקה, ושהם אף פעם לא יראו רווחים משמעותיים. אין אף שוק שניוני עבור המניות של קרייגליסט, לדברי אותו אדם, שציין כי ברוב המקרים, כאשר עובד עם זכויות כאלו עוזב, החברה פשוט רוכשת אותן בחזרה במחיר קבוע.
במהלך השנים ניומארק ויתר על הרעיון שהוא אי פעם ימכור את ההחזקה שלו בחברה, מה שמעלה שאלות על התוכניות לגביה בעתיד, לטווח הארוך, כשהוא ובוקמאסטר כבר לא יתאימו לפיקוח עליה. באירוע ב־2007 בניו־יורק הוא אמר שזה לא "הרגיש נכון" למכור.
"אני מחויב לשירות לקוחות למשך שארית חיי", הוא אמר. "מוות הוא אסטרטגיית היציאה שלי".
|
|
