הדרך אל העושר רצופה במעשים טובים: על ההשקעות החברתיות

בחרתי לפתוח דווקא בסיפור זה, מפני שאנחנו נמצאים כעת על סף מהפכה חברתית. מהפכה זו – ביכולתה לחולל שינוי חברתי בעולם החומרני שבו אנחנו חיים, שינוי שממשלות ברחבי העולם, חזקות ככל שיהיו, לא הצליחו לעשות. שמה של המהפכה הוא השקעה חברתית – Impact investment.

שני אינטרסים במחיר אחד

השקעה חברתית היא השקעה בחברות, ארגונים וקרנות מתוך כוונה לתרום לחברה או לסביבה תוך כדי יצירת ערך פיננסי. דוגמה שכזאת יכולה להיות השקעה בבתי אבות בפריפריה. מצד אחד ישנו צורך חברתי אמיתי להוספת בתי אבות בפריפריה, אך מצד שני לא לממשלה ולא לגוף פילנתרופי אחר יש משאבים לענות על צורך זה. במקום הזה יבצעו יזמי ההשקעה החברתית מחקר היתכנות, ואם יגיעו למסקנה כי ניתן להקים מיזם רווחי, יפנו למשקיעים שונים. המשקיעים – שמצד אחד מחפשים לייצר תשואה להשקעתם, ומצד שני מחפשים לעורר שינוי – יכולים לראות בה השקעה קונסרבטיבית הנושאת תשואה יפה, כאשר בתרחיש קיצון שבו לא תשתלם כלכלית, היא תיהפך לפילנתרופיה, ברירת מחדל לא רעה.

אמצעי נוסף ונגיש להשתתף בהשקעה חברתית הוא באמצעות קרן המשקיעה באג"ח חברתיות. ממש כמו קרנות מבוססות אג"ח קונצרני, כך גם הקרן ה"חברתית" משקיעה באג"ח של חברות, רק שאלו נבחרות לא רק על פי דירוג החברה, החוב והתשואה, אלא גם על פי ערכים ודריסת הרגל הסביבתית של אותם תאגידים. כך, למשל, קרנות חברתיות לרוב לא יכללו חברות העוסקות בתחומי פיתוח וסחר בנשק ואלכוהול, חברות הנחשבות לנצלניות כלפי עובדים ו/או משאבי טבע וחברות מזהמות במיוחד.

מיסוד מושג ההשקעות החברתיות בעולם הפיננסי הוא תולדה של צורך מצד המשקיעים למציאת פתרון נוח ויעיל ליצירת רווחים ולתרומה לקהילה בכלי השקעה אחד, מעין "שניים במחיר אחד".

לתרום לחברה ולסביבה, ועל הדרך לעשות מזה כסף | צילום: thinkstock

עד להמצאת הקונספט, אפשרויות ההשקעה היו הרבה יותר פשוטות ונעו במסלולים מקבילים: ביצוע השקעה לשם מיקסום רווחים לבעלי מניות, או פילנתרופיה ללא כל ציפייה לתמורה כלשהי מלבד הסיפוק שבנתינה ולעתים הערכה ממקבל הסיוע ומהחברה.
הבעיה בהפרדה זו היתה שמשקיעים רצו להעניק ערך מוסף להשקעותיהם ולא היתה להם דרך לעשות זאת (לפחות לא דרך קלה), בעוד שגופים פילנתרופיים לא הצליחו לתקן באמת את מה שהממשלות לא הצליחו לעשות – אם זה מפני שלא גייסו מספיק כספי תרומות, או מפני שלא הצליחו לייצר המשכיות.

לתוך הריק הזה נכנסו ההשקעות החברתיות. מחקרים שנעשו לאחרונה בארצות הברית מנבאים כי בעשור הקרוב יהוו השקעות חברתיות נתח משמעותי מכלל ההשקעות בעולם, ואף יסתכמו לכדי היקף נכסים של כטריליון דולר, פי עשרה מהתקציב השנתי של מדינת ישראל. סר רונלד כהן, המייסד האגדי של קרן ההשקעות אייפקס המשמש כיום יו"ר קרן ההשקעות פורטלנד וראש צוות המשימה של פורום G8 לגיבוש אג"ח חברתיות, אמר לאחרונה כי הוא צופה שתוך מספר שנים יהוו השקעות חברתיות 50% מכלל ההשקעות בעולם.

ישנן כמובן כמה סיבות לגידול המסיבי בהשקעות חברתיות, אך הגורם הבולט שבהן, להערכתי, הוא העמקת הפערים בעולם המערבי ובכלל – בין אלה ששפר עליהם מזלם לבין אלה שלא. קרע חברתי כלל עולמי זה מתחיל לסכן את יציבות החברה כולה, והיום כבר ברור לכולנו שהאחריות בעניין היא משותפת ושהתעלמות ממנו עלולה לגרום לתוצאות קשות. הכרה זו מביאה משקיעים לוותר על האינסטינקט לשאוף למיקסום תשואה כספית לטובת השאת ערך למען הכלל.

בכוחן של השקעות חברתיות לייצר שינוי אמיתי למען החברה כולה, על פי רוב ללא עלות למשקיע (מלבד, לעתים, צמצום מסוים של הרווח הפיננסי). חשוב לציין, כי במקרים רבים תשואת התיק ה"חברתי" זהה לתשואת התיק הקונסרבטיבי ולעתים אף גבוהה ממנו, גם כאשר לא משקללים את הערך המוסף כחלק מהרווחים.

מעשים טובים באמצע הדרך

לישראל ישנם כל הנתונים להצלחת מודל ההשקעות החברתיות – אנחנו מדינה קטנה שניתן להעביר בה שינויים רגולטוריים די בקלות; החברה שלנו בנויה על פיתוח, דינמיות ושינויים; נוסף לכך, בשנים האחרונות משלימה ישראל תהליך מעבר ממדינה סוציאלית למדינה קפיטליסטית, מה שיוצר פערים גדולים בחברה.

בהגברת המודעות לחברה ולסביבה על ידי השקעות חברתיות ניתן לצמצם פערים, אולם זה מצריך שיתוף פעולה משולש בין הממשלה, היזמים והמשקיעים. בימים אלה אנחנו רואים גופים זרים ומקומיים המשקיעים מאמצים רבים בפיתוח התחום בישראל, למשל, מיזם גדול המתמקד בפיתוח פתרון לסוכרת אשר ממומן באמצעות גיוס הון על ידי אג"ח חברתיות.
השקעות חברתיות, אם כן, הן כבר הרבה יותר מטרנד; התחום מתמסד, נעשה מתוחכם ונגיש יותר, ועל פי כל ההערכות, צפוי להפוך למרכיב בסיסי בכל תיק השקעות, פרטי או תאגידי.

לא בכדי הפנימו הבנקים הגלובליים את המצופה מהם, כמי שמגבשים ומובילים אסטרטגיות להשקעה כדי להטמיע את הערך החברתי כחלק ממדדי ההישגים של התיק, והם שואפים להיות נושאי הבשורה ומובילי המהפכה. הקמת קרנות שמשקיעות תוך מתן דגש על אחריות חברתית, יצירת שיתופי פעולה עם אגודות שונות ברחבי העולם, ואולי הכי חשוב, העלאת המודעות לצורך בהשקעה שכזו – הן רק חלק מהדברים שנעשים כיום.

לסיום, אותו ד"ר זנדמן ניצל ממוות בטוח הודות למטפלת של סבתו שהחביאה אותו מספר חודשים בבור, למרות הסיכון הרב שנטלה על עצמה במידה שתיתפס. כשנשאלה המטפלת מאין שאבה את האומץ להעמיד את כל בני משפחתה בסיכון רק בשביל הסיכוי להציל את פליקס הצעיר, הסבירה שזה המעט שיכלה לעשות על מנת לגמול לסבתו של פליקס על כל המעשים הטובים שלה כלפיה.

הכותב הוא מלווה פיננסי ב־UBS Wealth Management Israel

– מובהר כי אין באמור בכתבה זו משום המלצה או חוות דעת בקשר לרכישה ו/או מכירה ו/או שיווק של ניירות ערך מכל סוג שהוא, ו/או ביצוע פעולות השקעה אחרות, והם אינם מהווים בשום אופן תחליף לייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ע"י מי שמורשה לעסוק בכך, בהתחשב בנתוניו ובצרכיו המיוחדים של כל אדם. אין באמור בכתבה זו משום הצעה לרכישה של ני"ע. מובהר כי ייתכן ולכותב ו/או ל־UBS Wealth Management Israel קיים עניין אישי בנושא, ו/או שברשותם ני"ע המוזכרים בכתבה, בהתאם להוראות חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה־1995.