קפריסין מתמודדת כעת עם אתגר כלכלי גדול. על מנת להציל את כלכלתה מהידרדרות הדומה לזו של יוון, עליה להזרים עד סוף יוני 1.8 מיליארד יורו אל תוך הבנק המרכזי במדינה, המחזיק במספר גדול של אג"ח יווניות. אם לא תצליח קפריסין לגייס את הסכום הדרוש בעצמה, היא עלולה להפוך למדינה הרביעית בגוש היורו שתצטרף לרשימת הכלכלות הקורסות, אחרי אירלנד, פורטוגל ויוון. |
|
זוהי דוגמה ליכולתו של בנק יחיד לפגוע אנושות בכלכלה של מדינה שלמה, שלא ידעה בעבר בעיה של גיוס הון ולמרות שמצב השוק שלה הוא יציב ואף בסקטורים מסויימים. לדברי פיונה מולן, אנליסטית בכירה בחברת ספיאנטה אקונומיקס הקפריסאית, "עד 2010 היה מצבו של הבנק המרכזי בקפריסין מצויין. בגלל מדיניותו השמרנית, הוא הקפיד לא להלוות יותר ממה שהושקע בו ולא להשקיע בנכסים בעייתיים. כל זה השתנה לאחר שהבנק הלווה כסף לממשלת יוון". |
|
כעת, מומחים כלכליים טוענים שהתוצאות הלא ודאיות של הבחירות ביוון והתגברות השמועות על סיכוייה לפרוש מגוש היורו גרמו לבהלה בקרב המשקיעים בבנק הקפריסאי. מייקל סאריס, יו"ר הנהלת הפופולר בנק הקפריסאי, השני בגודלו במדינה, "המשקיעים מרגישים בנוח עם דרישות ההון הקיימות של המוסד, אך אם אלה יגדלו, הם יתחילו לחשוש". |
|
כלכתה של קפריסין, המשק השלישי הקטן באירופה, ספגה מכה קשה עקב קשריה ההדוקים עם יוון. במשך שנה היא אינה מקיימת כמעט כל קשר עם שווקים אחרים ביבשת. בנוסף, בשל קשריה עם יוון, נפגעו גם המערכות התרבותית והפוליטית בקפריסין עקב החמרת המצב של שכנתה. |
|
בניסיון למנוע את הידרדרות כלכלת המדינה, מצאה ממשלת קפריסין פתרון אפשרי יצירתי: על מנת שתוכל כלכלת המדינה ליהנות גם היא מחבילת הסיוע שרוקם האיחוד האירופי עבור יוון, יקשור הפופלר בנק את נכסיו היווניים עם החברות הבנות היווניות שלו. "על מנת לרפא את הנמק במערכת, צריך לנתק ממנה את החלק המסוכן ולהצמיח אותו שוב מחדש", כך הסביר הכלכלן הקפריסאי, סטליוס פלסטיס. |
|
בשל אחזקותיו הרבות של אג"ח יווניות, המסתכמות בכ-76% מאחזקותיו, הפסיד הפופולר בנק 2.3 מיליארד יורו ב-2011. עקב כך, חוייב הבנק להוסיף להונו סכום של 1.97 מיליארד יורו עד ה-30 ביוני 2012. נכון להיום, חסרים לבנק עוד 1.8 מיליארד יורו כדי להגיע ליעד זה. |
|
|
|
|