ההאטה בשווקים נובעת מעצלנות הסקטור היצרני

מדינות היורו לוקות במחלה ההולנדית. במבט לאחור לתחילת משבר החוב נראה שהגורם שהביא מדינות כה רבות באיחוד לסף של קריסה כלכלית הוא חוסר בתחרותיות בשווקים שנוצר עקב הצלחתו המסחררת של מטבע היורו בתחילת דרכו. העובדה שלגוש היורו יש מטבע אחד משותף מדגישה את אפקט הפרפר שיוצר שינויים במדינות האיחוד, לטוב ולרע.


הצלחה של המטבע מביאה להאטה בשוק – המחלה ההולנדית | צילום: רויטרס

אמנם שקיעתו של מטבע היורו עשויה להטיב עם המדינות בגוש היורו הסובלות כעת מהמשבר, אך השפעתה על גרמניה תהיה שונה לחלוטין. בעוד שהכלכלות הקורסות אולי יקבלו כעת ניעור שיגביר את התחרותיות בשווקים שלהן, בגרמניה ממש לא צריכים זעזוע כזה. הצרכנים בגרמניה בטח לא צריכים גורם כלשהו שיוריד את כוח הקניה שלהם. 

נזכיר שהמונח "המחלה ההולנדית" מתייחס למצב שהתקיים בהולנד בשנות ה-70 המאוחרות, כאשר בעקבות התגלות מקורות נפט במדינה, ירד כושר הייצור והייצוא במדינה. כיום ניתן להתייחס למונח זה כשמדברים על האטה במשק כתוצאה מעליה בשער המטבע שלו. 


כותרות אחרונות בעיתונות הזרה מראים כיצד גם כלכלות אחרות ברחבי העולם מתחילות להראות סימפטומים של המחלה ההולנדית. ביפן למשל, חוסנו של הין משפיע כך על יצרניות הרכב המקומיות. בעוד בשנים האחרונות התעלה ערכו של הין היפני, הן על הדולר והן על היורו, נראה כי יצרניות הרכב, דוגמאת טויוטה מעדיפות להמשיך לפעול במפעלים עייפים וחסרי משאבים במקומות נידחים באירופה, חרף העובדה שעליהן לעמוד בדרישות ייצוא של שווקים גדולים, כמו ארה"ב.

גם ערכו הגבוה של הדולר האמריקאי, הביא את ארה"ב למצב של עצלנות. מעמדו החזק של המטבע, שנוצר בין היתר מיבוא הון מנע את היתכנותו של שער חליפין הדרוש להגברת הפעילות בענף המסחר בסחורות ושירותים. יתרה מכך, יהיו מי שיגידו שההצלחה של השוק האמריקאי בשלהי המילניום הקודם, היא שהביאה להאטה במחסר הבינלאומי של ארה"ב.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן