ההגה בידיים טובות: הסיבה לכך שטסלה עדיין בחיים – והחשמליות האחרות מתקשות להמריא

היפרדו יפה מסטארט אפ נוסף של מכוניות ירוקות. Vehicle Production Group, שתכננה לייצר אלפי ואנים נגישים לכיסאות גלגלים, המונעים בגז טבעי, הרימה ידיים: לפי בלומברג, לחברה נגמר הכסף והיא כבר לא יכולה היתה לשלם ל-100 עובדיה.

הוסיפו את VPG לרשימה המתארכת של כישלונות מהתקופה האחרונה בתחום המכוניות הירוקות: ברייט אוטומטיב (ואנים חשמליים לביצוע משלוחים), קרבון מוטורס (מכוניות משטרה המונעות בדיזל נקי), אפטרה מוטורס (מכוניות חשמליות על שלושה גלגלים), קודה אוטומוטיב (מכוניות סדאן חשמליות זולות) ואולי הידועה לשמצה מכולן, פיסקר אוטומוטיב (מכוניות ספורט היברידיות נטענות [פלאג-אין]). 

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

כולן הגישו מועמדות למימון במסגרת תוכנית הלוואות בהיקף 25 מיליארד דולר של מחלקת האנרגיה של ארה"ב, שנועדה לקדם פיתוח מכוניות נקיות יותר, אבל רק פיסקר ו-VGP הצליחו לשלוף את פתקי המזל. פיסקר קיבלה זכאות ל-529 מיליון דולר (אבל היא קיבלה רק 193 מיליון דולר לפני שמחלקת האנרגיה סגרה לה את הברז בגלל אי עמידה באבני דרך) ו-VPG קיבלה 50 מיליון דולר. אבל עכשיו כולן מחוסלות, או כמעט מחוסלות.

יוצאת דופן אחת היא וויגו אלקטריק מאטלנטה, סטארט אפ בתחום הרכב החשמלי, שהחלה במכירת קרוניות גולף שזכו לשבחים, וכיום מוכרת קומץ מכוניות דו-מושביות בצורת בועה, שמגיעות למהירות מרבית של 100 קמ"ש. בחברה מדברים על פיתוח SUV חשמלי בעלות של 44,000 דולר, אבל לא בטוח שכדאי את הנשימה.

זה משאיר אותנו עם שורדת יחידה, טסלה מוטורס, יצרנית הטסלה רודסטר פלאג-אין והסדאן מודל S החדשה. וזה מעלה שאלה מתבקשת: מדוע טסלה הצליחה כשכל כך הרבה אחרות, ביניהן בטר פלייס, לא הצליחו? 

מייסד טסלה, אלון מוסק | צילום: רויטרס

סיבה אחת, כמובן, היא שמודל S החדש של טסלה, שבא בעקבות הרודסטר שקדם לו – הוא כלי רכב מרשים ביותר. המגזינים "מוטור טרנד" ו"אוטומוביל" המטירו עליו שבחים, ורק בשבוע הוציא "קונסיומר ריפורטס" סקירה מהללת של המכונית, וכינה אותה "הרכב הטוב ביותר שהם בחנו אי פעם". המגזין רב ההשפעה העניק למודל S ציון של 99 מתןך 100, ואמר כי הוא "שופע חדשנות, מספק ביצועים ברמה עולמית, ולכל אורכו ורוחבו שזורה בו תשומת לב מרשימה לפרטים".

למודל S טווח נסיעה של בין 208 ל-265 מייל – תלוי במחיר, שנע בין 62,400 דולר ל-87,400 דולר (כולל זיכוי מס פדרלי של 7,500 דולר). טעינה מלאה אורכת כשש שעות ממקור מתח רגיל של 240 וולט. פנים המכונית מהודר, וכולל מסך מגע לווידיאו בגודל 17 אינץ', השולט על לוח הבקרה המרכזי. "זה מה שמרטי מקפליי היה עשוי להביא בחזרה במקום הדלוריאן שלו, בסרט 'בחזרה לעתיד'", נכתב ב"קונסיומר ריפורטס". 

גם ה"קארמה" של פיסקר מתוחכמת – אולי אפילו יותר, בגלל שיחידת הכוח שלה לרכב חשמלי, בעלת הטווח המורחב, מורכבת יותר בהשוואה למכונית חשמלית פשוטה. היא פועלת על כוח של סוללה למשך 40 מייל בערך, ולאחר מכן נכנס לפעולה מנוע בנזין קטן, שמספק כוח למנוע חשמלי המגדיל את טווח הנסיעה של הרכב החשמלי עד ל-300 מייל. אותה טכנולוגיה קיימת גם בשברולט "וולט" של ג'נרל מוטורס.

לרוע מזלה של פיסקר, ה"קארמה" סבלה מבעיות איכות למן ההתחלה, בעיקר כתוצאה מבעיות סוללה מהספקית שלה, A123 סיסטמס.

גם לטסלה היו בעיות איכות בשלב המוקדם. הרודסטר, שמחירה 109,000 דולר, נקראה לתיקונים על-ידי היצרן לפחות פעמיים לאחר שהושקה ב-2008, כולל פעם אחת לתיקון בעיות חשמליות שגרמו לשריפה. אבל טסלה תמיד ראתה ברודסטר דרך לבחון את הרעיונות שלה ולהוכיח שמכוניות חשמלות יכולות להיות מגניבות, כך שהבעיות האלו לא היו משמעותיות עבור התוכנית העסקית הגדולה יותר. החברה הצליחה לצלוח אותן, ועד כה, לא היו למודל S מעידות רציניות כלשהן באיכות.

השקת מודל S, השייכת יותר למיינסטרים, בידי טסלה, נפתחה בצורה איטית מאוד, שגרמה לחברה לפספס את יעדי המכירות שלה ל-2012, אבל הייצור התגבר באופן משמעותי ברבעון הראשון של 2013. כעת מתכוונת טסלה למכור 21,000 כלי רכב בארה"ב השנה, לעומת יעד קודם של 20,000. בכך היא תמכור יותר מאשר A6 של אאודי, וקרוב ללקסוס GS350. היא מתכוונת למכור 10,000 נוספות באירופה. בינתיים היא כבר עושה תוכניות לגבי המכונית הבאה בקו המוצרים שלה, מודל X SUV.

אז מה שונה בטסלה?

כך נראה דגם S של טסלה מוטורס מבפנים | צילום: רויטרס

הניסיון, למשל. בעוד שרוב חברות הסטארט אפ האחרות בתחום המכוניות הירוקות יוסדו בידי אנשים מתחום המכוניות המסורתי, שהיה להם חלום אבל ניסיון מועט בלבד בניהול חברה, הרי שאלון מוסק, מייסד טסלה, בעל תארים בפיזיקה ובעסקים, כבר הקים ומכר חברה מצליחה אחת, פייפאל (לאיביי ב-2002, תמורת 1.5 מיליארד דולר), והוא גם מנהל את SpaceX, יצרנית טילים וספינות חלל. היה לו העוז לעבור זמנים קשים, והחוצפה לסובב את ידיהם של משקיעים סרבנים. 

שותפים טובים מהווים גם הם דבר חשוב. מוסק ידע שהחברה לא תשרוד לאורך זמן רק באמצעות מכירת אלפים בודדים של מכוניות ספורט חשמליות לחבר'ה עשירים. אז הוא חיפש איך להביא הכנסה נוספת באמצעות מכירת חבילות סוללה ליצרני רכב אחרים. דיימלר AG מגרמניה לא הסתפקה בקניית הסוללות של טסלה עבור הגרסה החשמלית של מכונית המיני שלה, "סמארט", ועבור משאיות פרייטליינר הגדולות שלה. היא גם השקיעה 50 מיליון דולר בחברה. בדומה לכך, חברה טויוטה לטסלה כדי לפתח את הדור הבא של ה-4-RAV פלאג-אין, והשקיעה אף היא 50 מיליון דולר בחברה של מוסק.

טסלה הפגינה חוכמה גם בדרכים אחרות. היא מוכרת הטבות מס (קרדיט) שהיא מקבלת ממדינת קליפורניה עבור ייצור רכבים עם אפס זיהום אוויר, ליצרני רכב אחרים, שאינם נקיים עד כדי כך. במחיר של עד 35,000 דולר למכונית, מדובר בשלל שמסייע לחברה לשרוד, כך לפי אנליסט גרטנר, תילו קוסלובסקי. "בסופו של יום, יצרני רכב אחרים מסבסדים את טסלה", אמר קוסלובסקי ללוס אנג'לס טיימס.

עד כה זה נכון, אולם לדברי טסלה ההטבות הללו יפחתו ככל שהמכירות יתפשטו אל מעבר לקליפורניה ולתוך אירופה. ברבעון הראשון, לדברי טסלה, הסתכמו ההטבות שנמכרו ליצרני רכב אחרים לכ-69 מיליון דולר או 12% ממחזור המכירות שלה. 

אין ספק שעוזר גם להיות עשיר במידה שלא תיאמן. הקמת חברת רכב מצריכה הון רב, וזו הסיבה שלפח האשפה של ההיסטוריה הושלכו חזונות כושלים של יזמים בתחום הרכב, כגון פרסטון טאקר, ג'ון דלוריאן ומלקולם בריקלין. בדומה ליבול היזמים הנוכחי, לא היה להם הכסף שיעזור לסטארט-אפים שלהם להחזיק מעמד. 

עידן עופר, בעל השליטה בבטר פלייס | צילום: רויטרס

למרבה המזל, מוסק הוא מיליארדר. הוא שלשל לכיסו בערך 180 מיליון דולר כמייסד פייפאל, וסייע לטסלה להתרומם ב-2004, עם השקעה ראשונית של 6.3 מיליון דולר. ב-2007 השקיע 20 מיליון דולר נוספים, ואז, בסתיו 2008, כשהחברה הייתה על סף התמוטטות, בזמן שהכלכלה התקרבה לעצירה מוחלטת, מוסק היה למעשה חסר פרוטה. הוא הוציא את 20 מיליון הדולרים האחרונים שלו בניסיון לשמור על החברה בחיים, בזמן שהוא עצמו חי מהלוואות אישיות שלקח מחברים.

ההלוואה הממשלתית בסך 465 מיליון דולר סייעה, וכך גם הנפקת המניות של טסלה ב-2010, שבה גויסו 226 מיליון דולר. כיום מוסק שווה כמעט 3.8 מיליארד דולר – מיליארד דולר יותר ממה שהעריך פורבס לפני פחות משלושה חודשים. רק השבוע זינקה מניית טסלה ב-40 אחוז, בעקבות דו"ח הרווחים החיובי וסקירת הרכב בקונסיומר ריפורטס.

אין זה אומר שטסלה היא הצלחה עם תעודות; לחברה אמנם אין פנסיה, ביטוחי בריאות או כל עלויות אחרות מדור קודם, שמהוות עול על כתפיהן של יצרניות רכב גדולות ומבוססות, אולם עדיין יש לה הרבה להוכיח בכל הנוגע להוצאת תוכניותיה לפועל, מציין אנליסט הרכב של ג'יי.פי מורגן, רייאן ברינקמן.

"טסלה פשוט צריכה עדיין להראות שהיא מסוגלת לייצר רכבי מודל S בשילוב הנפח ושולי הרווח שאותם היא מניחה בתוכניתה העסקית", כתב בהערה למשקיעים. לחברה יעד רווחיות גולמית של 25% עד סוף השנה, לא כולל ההכנסות ממכירת הטבות מס על ייצור מכוניות לא מזהמות ליצרניות רכב אחרות. אבל ברבעון הראשון עמדה הרווחיות הגולמית שלה, בניכוי מכירת הטבות המס הללו, על 5.7% בלבד. נראה שלחברה מצפה טיפוס תלול עד מאוד.

ייתכן מאוד שמוסק יכול לגרום לזה לקרות, היות שבשונה לאותן חברות אחרות מתחום המכוניות הירוקות, יש לו דברים שאותם אי אפשר להשיג מהממשלה: השקעה עצומה בעסק, תשוקה וכישרון.