| יש סיבות רבות לכך שלא צריך להפעיל את הסנקציות הבינלאומיות נגד איראן. מאפקט כלכלי, דרך כניסת ספק אחר לשוק הנפט ועד למחשבה שאולי חיזבאללה יקבל כעת מימון גדול יותר. למרות זאת, מעל כל הדאגות האלו נמצאת הנקודה הברורה שסנקציות כלכליות הביאו למה שאנחנו רוצים: סוף לתוכנית הגרעין ולפצצה אפשרית. לכן חייבים להחזיר את הסנקציות: פשוט כדי להגן על ערכו של האיום בסנקציות כלכליות על מישהו אחר בעתיד.
הכלכלה מבוססת על תמריצים. כלומר, אם אנחנו נכפה סנקציות אלא אם אנשים יעשו "X", אז הם אכן יעשו "X", ולכן צריך להעלות את הסנקציות. אחרת, מדוע מישהו יבצע את מה שאנחנו שואפים לו תחת סנקציות או איום עליו?
בעיתון "טהרן טיימס" נכתב ש"סוכנות האנרגיה האטומית הבינלאומית (IAEA) אישרה כי טהרן השלימה את המחויבויות שלה לתכנית הפעולה המשותפת והמקיפה (JCPOA), יום היישום של ה-JCPOA יתחיל רשמית בשבת. שר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף וראש מדיניות החוץ באיחוד האירופאי פדריקה מוגהריני, הכריזו יחד על יישום ה-JCPOA".
זוהי הדרך בה העניינים צריכים לעבוד. אם אנחנו אומרים שאנחנו הולכים לעשות משהו אלא אם, אנשים יפלו לרגלינו ויבצעו את הרצונות שלנו ואז נצטרך לשמור על המילה שלנו. למעשה, זה לא משנה מהן תופעות הלוואי של המעשים שלנו מאחר והערך העתידי של המילה שלנו הוא כזה שאנחנו חייבים לשמור.
שרי החוץ של ארה"ב, בריטניה, צטפת, איראן, האיחוד האירופאי וגרמניה, ודיפלומטים מרוסיה וסין בעת ההכרזה על מסגרת ההסכם באפריל 2015 | צילום: פליקר מחלקת המדינה ארה"ב
בבלומברג נכתב כי "הערכת ה-IAEA מניבה פרי כלכלי בלתי צפוי לאיראן, אשר מתחרות אזוריות כמו ערב הסעודית וישראל שמתנגדות בתקיפות להסכם, אומרות כי היא תעצים את שלטון כוהני הדת בטהרן ותחליש עוד יותר את המזרח התיכון. המתיחות בעיקר בין איראן הנשלטת בידי שיעים מוסלמים לבין ערב הסעודית הסונית, גדלה בהרבה מאז שנחתם ההסכם, דבר שמסייע לתדלק מלחמות מסוריה ועד תימן בהן השתיים תומכות בכוחות מנוגדים".
אך זה לא משנה. הסכם חייב להיות הסכם. איראן נתנה את הסכמתה ביולי האחרון לארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, רוסיה וסין, לקיצוץ בפעילות הגרעין שלה בתמורה לשחרור מהסנקציות שפגעו בכלכלה שלה.
הדרך הטובה ביותר לנתח זאת מנקודת מבט כלכלית היא להשתמש בג'ון נאש ותיאוריית המשחקים. וספציפית להשתמש בדילמת האסיר, אשר מדגימה מצב בו התנהגות רציונלית לחלוטין, מנקודת המבט של הפרט, תוביל לתוצאה שאינה אופטימלית. הנקודה החשובה ביותר לגבי מהי התשובה ה"נכונה" משנה הכל, בין אם מדובר במשחק חד פעמי או סדרה חוזרת. רוב החיים הכלכליים, במיוחד כלכלה בינלאומית, הם סדרה של אפיזודות חוזרות ונישנות. המשמעות היא שהאסטרטגיה הנכונה היא מידה כנגד מידה.
אם אחרים ישתפו פעולה איתך באפיזודה האחרונה, אז תשתף איתם בה פעולה. אם אחרים בגדו בך בפעם האחרונה. תבגוד בהם הפעם. מהר מאוד המשחק הופך לשיתוף פעולה מתמשך.
לכן, לא משנה מה ערב הסעודית, רוסיה או אחרים יגידו אולי על שוק הנפט, או אם ישראל תגיד אולי שלאיראן יש יותר כסף כעת, מאחר ואיראן נכנעה אז תחת הסנקציות. לכן, ארה"ב חייבת להעלות אותן. פשוט כדי לשמור על הכוח העתידי של איום בסנקציות. אם היא תתעלם עכשיו פה ושם, אף אחד לא יעשה את מה שהיא ומדינות אחרות רוצות, ולא יהיו להן סנקציות שיגבו אותן בעתיד. למה שמישהו ירצה? הוא יצפה שהן יוותרו ולא יניפו את איום הסנקציות לאחר שהן כבר נכנסו.
|
|
