|
מאמץ דיפלומטי של הרגע האחרון הבטיח את המשך השתתפותה של ישראל בתכנית "הורייזן 2020" של האיחוד האירופי. מאמץ זה ביטא את הרצון המשותף של האקדמיה והתעשייה בישראל להיות חלק מתכנית המו"פ (מחקר ופיתוח) המובילה של אירופה, שבה הצליחה ישראל במהלך השנים לזכות במעמד מכובד ולהיות אחת השותפות המשמעותיות. למעשה, זו אחת התכניות האירופיות שבה יש לישראל מעמד שווה ליתר מדינות אירופה, אף שאינה חברה באיחוד האירופי.
החשיבות הרבה של תכנית המו"פ האירופית לישראל משתקפת בנתוני ISERD – המינהלת הישראלית למו"פ האירופי, בראשותו של מרסל שטאון, הפועלת מלשכתו של המדען הראשי במשרד הכלכלה. בתכנית המסגרת השביעית, שהסתיימה ב־2013 , זכו 2,110 משתתפים ישראלים במענקי מחקר בסכום של 840 מיליון אירו. ערכם הכולל של פרויקטים בהשתתפות ישראלית עומד על 10 מיליארד אירו.
למעשה, התרומה החשובה של תכנית המו"פ האירופית למוסדות האקדמיה ולקידום פרויקטים של פיתוח מוצרים חדשניים בתעשייה הפכה אותה לאחד ממנועי הצמיחה של המשק הישראלי. אין תכנית דומה המעניקה נגישות לתקציב של כ־77 מיליארד אירו בשנים הקרובות ולממסד האירופי.
שטאון סבור כי התכנית היא בבחינת שער הכניסה של ישראל למרחב האירופי. גם באירופה מייחסים חשיבות גוברת להשקעה במו"פ כמנוף לצמיחה כלכלית. שטאון מציין כי ראייה זו מבוססת על לימוד של ההצלחה הישראלית והאירית בתחום זה. אנשי אגף המו"פ בנציבות האיחוד האירופי מפיקים לקחים מהיישום של התכניות הקודמות ומבצעים התאמות דרושות לזמנים המשתנים בכלכלת המאה ה־21 . תכנית הורייזן 2020 תהיה חדשנית יותר ותעסוק בנושאים הקרובים יותר לשוק, לכן היא עשויה להתאים לקהילת המו"פ בישראל אף יותר מהתכניות הקודמות.
מה מייחד את הורייזן 2020 מתכניות המו"פ הקודמות?
מרסל שטאון: "בסיומה של כל תכנית מוצא עצמו כל נציב חדש למו"פ בנציבות האיחוד האירופי בבריסל בפני בניית תכנית חדשה, שתהיה שונה מקודמותיה. המודל הפיננסי של הורייזן 2020 שונה מבעבר ומבוסס על מתן 100% החזר של עלויות המו"פ ובנוסף תקורה של 25% . בתכנית המו"פ השביעית המודל הפיננסי היה קצת שונה, אבל בסופו של דבר התוצאה הפיננסית היתה דומה. שם נקבע החזר של 75% מעלויות המו"פ ותקורות של 60% , כך שבסופו של דבר קיבלו החברות והאוניברסיטאות 120% מהעלות.
מרסל שטאון. בשורה עבור העסקים הקטנים | צילום: יח"צ
"בתכנית החדשה יש התבססות רבה יותר על שרשרת המזון – משלב המחקר הבסיסי ועד שהמוצר מגיע לשוק. ליבת תוכניות המו"פ הקודמות היתה המחקר הגנרי. בהורייזן 2020 הוכפל התקצוב של מחקר בסיסי טהור (Blue Sky) מצד אחד, והתכניות יהיו קרובות יותר לשוק מצד שני. גישה זו מעודדת את החדשנות הן במחקר הבסיסי והן בפיתוח הטכנולוגי".
הצלחה ישראלית
מהם התחומים הכלולים בהורייזן 2020?
"באופן כללי, הורייזן 2020 מכסה את כל התחומים. מדובר בתחומים בסיסיים כמו: ICT, ננוטכנולוגיות, חומרים, ייצור וחלל, וכן שימושים המוגדרים כ"אתגרי החברה" ובהם: בריאות, מזון, קלינטק, תחבורה, אקלים, ביטחון המולדת ומדעי החברה.
איך מתבטא החידוש ביחס לעסקים קטנים?
"הפעם יש חידוש משמעותי, בבחינת בשורה, בתכנית מו"פ המתייחסת לעסקים קטנים ובינוניים – SMEs . עסקים אלה יוכלו להתמודד בעצמם ולבקש מענק בלי צורך לחבור לקונסורציום. חברה קטנה ובינונית, לפי ההגדרה של האיחוד האירופי, היא חברה אוטונומית שמעסיקה עד 250 עובדים, שמחזור העסקים השנתי שלה אינו עולה על 50 מיליון אירו או שהמאזן המאוחד של כלל פעילויותיה אינו עולה על 43 מיליון אירו. זאת כדי להבטיח שאין לעסק פעילויות ממונפות".
האם בתכנית המו"פ השביעית, שהסתיימה בסוף 2013 , הושגו התוצאות המצופות מבחינת ישראל?
"תכנית המו"פ השביעית היתה הצלחה ישראלית לפי הנתונים המסכמים. היקף ההגשות הישראליות הגיע ל־ 8,800 , מתוכן נרשמו 2,110 הצלחות. התעשייה הישראלית רשמה 464 זכיות בפרויקטים בערך כולל של 6.3 מיליארד אירו, שהניבו מענקים בערך כולל של 203 מיליון אירו. ניתן להעריך שהידע שהועמד לרשות החברות הישראליות עומד על לפחות 2.1 מיליארד אירו. באוניברסיטאות 1,240 זכיות ובסקטורים אחרים 464 זכיות. בנוסף, גופים ישראלים קיבלו מענקי מחקר בסכום של 840 מיליון אירו, והאוניברסיטאות בארץ קיבלו מענקים בסך של 574 מיליון אירו. התעשייה זכתה במענקים בסך של 203 מיליון אירו וגופים אחרים נהנו ממענקים של 63 מיליון אירו. מאידך, דמי ההשתתפות של ישראל בתכנית המו"פ הסתכמו ב־535 מיליון אירו".
כיצד נהנו האוניברסיטאות מהתכנית השביעית?
"אין ספק שהתכנית השביעית תרמה למוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ. היא מהווה גם מנוף להחזרת מדענים ישראלים, ליצירת מעבדות ולהגברת החשיפה של האקדמיה הישראלית באירופה ובעולם. 1,330 גורמים אקדמיים זכו במענקים בערך כולל של 574 מיליון אירו, מהם 368 מיליון אירו הוענקו ל־ 257 חוקרים.
מיהן המדינות האירופיות שעמן קיימו הגורמים הישראליים את מרבית שיתופי הפעולה בפרויקטים אשר זכו במענקים בתכנית השביעית?
"גרמניה, עם 1,723 השתתפויות; בריטניה, עם 1,358 השתתפויות; איטליה, עם 1,206 השתתפויות; צרפת, עם 1,181 השתתפויות; וספרד, עם 1,004 השתתפויות".
אילו פרויקטים הובילו חברות ישראליות?
"שתי דוגמאות: פרויקט ESS – פרויקט בהובלת חברת ורינט הישראלית, העוסק בפיתוח מערכת תומכת החלטה לניהול בשטח של מצבי אסון. הפרויקט זכה למימון בקול קורא של תכנית Security לשנת 2007 וכלל 19 שותפים מישראל, איטליה, גרמניה, צ'כיה, ספרד, צרפת, בריטניה, יוון ושבדיה. השותפים הישראליים בפרויקט זה היו חברת ורינט, התעשייה האווירית ומגן דוד אדום.
דוגמה נוספת היא פרויקט בשם OptiBand בהובלת קוריג'נט מערכות הישראלית, העוסקת באופטימיזציה של שידורי טלוויזיה בפרוטוקול IP. הפרויקט זכה בקול קורא של תכנית ICT לשנת 2009 וכולל 11 שותפים מישראל, בלגיה, איטליה, צרפת, הולנד, ספרד, אוסטריה, פינלנד וגרמניה. השותפים הישראליים הם חברת קוריג'נט מערכות וחברת אופטיבייס, ואילו השותפים האירופיים המרכזיים הם טלקום איטליה, המרכז למחקר טלקומוניקציה בוינה אוסטריה, ו־ Fraunhoffer בגרמניה".
|
