הותרו לפרסום שמותיהם של חמישה מלוחמי גולני שנהרגו בעזה

עד כה פורסמו שמותיהם של חמישה מהחיילים שנהרגו: רב-סרן צפריר בר-אור, בן 32 מחולון; סרן צבי קפלן, בן 28 מקדומים; סמל גלעד יעקבי, בן 21 מקרית אונו; סמל עוז מנדלוביץ', בן 21 מאבטליון; וניסים שון כרמלי, בן 21 מרעננה.

הלוויתו של רס"ן צפריר בר-אור תיערך היום (ב'), בשעה 13:00 בחלקה הצבאית של בית העלמין בחולון. סמל גלעד יעקבי יובא למנוחות היום (ב'), בשעה 10:00 בבית העלמין קרית שאול בתל-אביב.

רס"ן צפריר בר אור | צילום: דו"צ

בתקרית באזור סג'עייה ברצועת עזה נתקל כוח מגדוד 13 של חטיבת גולני במארב של חוליית מחבלים. החוליה ירתה עשרות טילי נ"ט לעבר הכוח, וכן הפעילה מטענים וירתה אש מקלעים. אחד הנגמ"שים עלה על מטען ועלה באש. שבעה לוחמים מגדוד 13 נהרגו. במקום התפתחו חילופי אש, אשר הקשו על חילוץ הנפגעים מהמקום.

ב-01:30 נהרג חייל מגדוד 13 כשמחבל הסתער לעבר שני חיילים, גם הם מגדוד 13. המחבל חוסל. בתקרית שלישית, שארעה לפנות בוקר ב-05:45, נהרגו שני חיילים בהיתקלות עם מחבלים. וב-08:50 בבוקר נהרגו שלושה לוחמים מגדוד הסיור של החטיבה. בתקרית נוספת, נזרק רימון לעבר כוח צה"ל. שמונה חיילים נפגעו, מהם שניים קשה.

סמל גלעד יעקובי | צילום: דובר צה"ל

צבי עמד להתמנות למ"פ

סרן צבי קפלן (28), תושב קיבוץ מירב, הותיר אחריו אישה, עדי ושני ילדים: אלקנה (5) ונדב (3). קפלן נולד בחיפה ולמד בישיבה התיכונית בעיר, יבנה. בהמשך למד במכינה הקדם צבאית בעלי ומשם הוא התגייס לפלס"ר גולני. תוך כדי השירות הצבאי שלו, הוא עשה מסלול מיוחד בבר אילן וסיים תואר ראשון בהצטיינות בתואר שמשלב כמה תחומים.

חבר המשפחה, ניצן אבירן סיפר כי צביקה התחיל בפלס"ר גולני ובהמשך בתפקידים שונים בחטיבה. בתפקיד האחרון שלו הוא היה מ"פ הכשרות בגדס"ר של החטיבה והוא עמד להתמנות למפקד הפלוגה המסייעת באחד הגדודים. בתפר בין שני התפקידים הוא הועבר לשמש לתקופה קצרה כקצין אג"מ של הגדס"ר ובתפקיד הזה הוא מצא את מותו.

עוד סיפר אבירן, כי המשפחה "נמצאת רק שנתיים בקיבוץ, אבל השתלבה בצורה בלתי רגילה. עדי היא המזכירה של המשרד ומנהלת את האדמינסטרציה של היישוב. יש לה מגע עם הרבה אנשים, ולמרות שצביקה היה איש קבע, חותמו הוטבע פה. הוא היה בחור עם חן עליו. בחור שמח וטוב ונחמד מאוד שורשי מאוד ומחובר מאוד. מהר מאוד הם היו מאוד נוכחים פה ולכן זה מכה בנו כמו ברק. הוא פשוט האיר על סביבתו. הוא היה מאוד פטריוט וכל דבר שהוא עשה גם בהיבט הצבאי וגם בלגור כאן בתוך הגלבוע בקהילה מיוחדת".

הלוויתו תיערך היום (ב'), בשעה 11:00 בבית העלמין הצבאי בחיפה.

צביקה קפלן | צילום: באדיבות המשפחה

עוז היה אמור להשתחרר בחודש מרץ

עוז מנדלוביץ, תושב עצמון, בן 21, היה אמור להשתחרר במרץ הקרוב. בימים האחרונים הוא קיבל את דרגת הסמ"ר. אביו עופר, ששירת בעבר כמ"פ בגולני, סיפר: "הייתה לי תחושה לא טובה. ביום ראשון שעבר עליתי על רכבת לאשקלון ומשם ירדתי בטרמפים לנתיבות. משם התחלתי לסרוק את השטח עד שמצאתי את הפלוגה שלו. עוז חייך חייך נבוך והתחבקנו. היינו שעה ביחד".

"לפני שהלכתי אמרתי לו בוא נצלם אותך עם החבר'ה שלך. ואז התחרטתי ואמרתי: 'עזוב, זה יביא נאחס'. הוא ענה לי: 'רגע, אבל צילמת כבר אותי'. בחיבוק האחרון אמרתי לו 'שלום'. אחרי כמה שניות תפסתי את עצמי וקראתי לו שוב. חיבקתי אותו שוב ואמרתי לו גם 'להתראות'. זאת היתה הפעם האחרונה שראיתי אותו".

האם אסנת אמרה: "עוז היה ילד מקסים, מדהים וחזק. הפעם האחרונה שדיברתי איתו הייתה ביום רביעי האחרון. אני לא מעכלת שזאת הייתה השיחה האחרונה". לעוז היום גם שני אחים קטנים. הלוויתו תיערך היום (ב'), בשעה 18:00 בבית העלמין במשגב.

עוז מנדלוביץ' עם אביו | צילום: באדיבות המשפחה

שון עלה מטקסס

שון כרמלי התגורר ברעננה, סיים את לימודיו בתיכון אוסטרובסקי והגשים את חלומו להתגייס ליחידה קרבית ולשרת כלוחם. כל זאת כשרק שתי אחיותיו שוהות בישראל ואותן נהג לבקר במהלך החופשות, והוריו נמצאים בטקסס.

חברו הקרוב סיפר: "עברנו יחד תקופות קשות בצבא אבל הוא לא נכנע והמשיך. תמיד דאג לכולם, אם זה בחברים, בבית הספר ואם זה בצבא. ספגנו מכה קשה עם ההודעה על כך שהוא בין הנספים ואי אפשר לעכל. שון לא ויתר על גיוס ליחידה קרבית, הוא היה מוכן לעבור הכל בדרך ושרד. פשוט יום עצוב לכולנו".

יפה להבי, מנהלת תיכון אוסטרובסקי שבו למד, סיפרה כי: "הוא למד במסגרת כיתת עולים במשך שלוש שנים עד י"ב, סיים את לימודיו בהצלחה, קיבל תעודת בגרות והתגייס לצבא כשהוריו כבר שוהים בטקסס. הוא היה תלמיד טוב, שקט ואהוב על התלמידים. ברגע שנודע האסון תלמידי הכיתה שלו התאספו בבית של אחותו, לשם הוא היה מגיע מהחופשות מהצבא. מדובר באירוע קשה וביום הזכרון הקרוב הוא יתווסף אל 35 החללים שלמדו בבית הספר".

שון כרמלי | צילום: דובר צה"ל

לכתבה במעריב השבוע