Forbes Israel Logo

הזדמנות או מכה? המשבר מחזיר את קידוחי הגז לאירופה

בזמן שהמדינות בדרומה של אירופה מתמודדות עם מה שנראה כמו זרם בלתי פוסק של חדשות כלכליות קודרות, ברור שהמערכות הפוליטיות והכלכליות שלהן תיראנה אחרת ממה שנראו לפני זמן קצר. הבנקים נהיים מעורבים, מתארגנים מחדש ומתאימים עצמם למצב; רשתות ביטחון נפרמות ומקוצצות, ולאחרונה, מדיניות האנרגיה ברחבי העולם נבחנת מחדש על מנת שתשקף את המציאות התקציבית והפוליטית השונה.

למען הסר ספק, הסיבות המרכזית לרביזיה הקדימו את המשבר הכלכלי הנוכחי. מדינות כמו יוון, ספרד ואיטליה תמיד היו תלויות יותר מדי במשאבים מבחוץ. עם מעט עתודות מקומיות נגישות, ניסו שלוש מדינות הים התיכון לבנות קשרי סחר חזקים (איטליה-לוב, ספרד-אלג'יריה) תוך ניסיון לעלות על דרך "ירוקה", בין היתר באמצעות אנרגיה גרעינית.

זה לא אומר שהמאמצים המסורתיים למצוא נפט וגז נעלמו לחלוטין, אולם לפני 2008, היה המשק חזק מספיק, והמחאה הפוליטית והחברתית נגדו נשארה ברמה המקומית. אולם, אפילו כשנגלה ההיקף האמיתי של המשבר הכלכלי, נשארה ההתנגדות המקומית חזקה. בעקבות דליפת הנפט במפרץ מקסיקו, וחשש מפני אירוע דומה במים המקומיים, קבעו המחוקקים איסור על קידוח במרחק של עד חמישה קילומטרים מחופי איטליה. נשמעו אף קריאות לאיסורים מפורשים על קידוח, כולל מנציב האנרגיה האירופי, גינתר אטינגר. ההתנגדות במרכז אירופה להרחבת החיפושים במים היתה חזקה מספיק כדי להביא אפילו לשיחות בדבר איסור על קידוחים במים הלוביים הסמוכים.

אסדת קידוח ימית | צילום: רויטרס

אבל זה היה אז.

כיום, עומדות ספרד, איטליה ויוון מול נופי כלכלה ואנרגיה שונים בהחלט. ההסתמכות על עתודות צפון אפריקה זועזעה בעקבות האביב הערבי. תחייתה הגרעינית של איטליה דעכה לאחר אסון פוקושימה, אשר הזכיר לאיטלקים מדוע התנגדו לכך מלכתחילה לאחר אסון צ'רנוביל. תגובתה המבוהלת של ספרד להאטה הכלכלית וגירעון של 31 מיליארד דולר במגזר האנרגיה בלמו את המהפכה הירוקה של המדינה. יוון קרסה תחת הצנע וההפרטה, מה שגרם להוצאת רובו של מגזר האנרגיה מתוך ידי המדינה בתוך כמה חודשים. כל השלוש ראו כיצד הנפט הגולמי מאיראן נעלם תחת סנקציות אמריקניות, אשר גובו בידי האיחוד האירופי. עם האתגרים הכלכליים העצומים של האזור, אין פלא שלקח להן קצת זמן להעריך מחדש את אסטרטגיית האנרגיה שלהן.

מיצוב האנרגיה החדש של דרום אגן הים התיכון בולט אולי ביותר בכך שנשקלים מאמצי חיפוש מקומיים אשר נחשבו בעבר למחוץ לתחום. מול אפשרויות מצטמצמות של יבוא ותחת קיצוצי סובסידיה חדשים, הפכה איטליה בחודש שעבר את החלטתה בדבר איסור על קידוחים ימיים. היפוך החקיקה מאפשר את חזרת חיפוש הנפט והגז לאחר היעדרות של שנתיים, ומכשיר את הדרך לאותו סוג של מחאות מלפני כשנתיים.

בספרד, מתעלמת ממשלת מריאנו ראחוי מהפגנות דומות, ואישרה לחברת הענק המקומית Repsol להתחיל בקידוח במים הנמצאים במרחק של 60 ק"מ מהאיים הקנריים. לאחרונה, סללה מדריד את הדרך לחברת קרין אנרגיה להמשך התרחבותה בים התיכון עם רכישה של חמישה רחובות בחופה של ולנסיה.

בנוסף, גם ביוון החלו להרחיב את פוטנציאל הייצור המקומי על ידי הצעת חיפושים בחוף המערבי של המדינה. כמו כן, נכנסה המדינה גם לדיונים עם קפריסין במטרה להגדיר את יוון כמרכז תחבורה של גז טבעי משדה הגז הטבעי לווייתן (הנמצא בבעלות ישראלית) הנמצא על הגבול עם האי. אולם חשוב לזכור כי כל ניסיון יווני לדריסת רגל במכרות הגז של מזרח הים התיכון צפוי אף לעורר סוגיות טריטוריאליות עם טורקיה. עבור המדינה, שמייבאת כמעט את כל צורכי האנרגיה שלה, עשוי דרבון חיפושים מקומיים להיות צעד משמעותי לקראת גירסה כלשהי של התאוששות.

למרות המהלכים המראים בבירור את הנכונות להסתגל למציאות הכלכלית והפוליטית החדשה, נדמה כי הם נעשו תחת לחצים רבים – פתרונות לטווח קצר על חשבון רווחי אנרגיה לטווח הארוך. זה עשוי לעזור להקל על הקושי בשנים הקרובות, אולם כמו בכל כך הרבה התאמות אחרות שהוצגו ברחבי אירופה, נשאלת השאלה באיזה מחיר.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.