| המשפט המדהים ביותר שנאמר ב"מסיבת העיתונאים" שקיימו אתמול ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל בפריים-טיים הטלוויזיוני, נאמר על ידי בנימין נתניהו עצמו, בחלק הראשון של דבריו.
בעודו מונה את הישגיו הגדולים של "צוק איתן", אמר נתניהו כי "מעל הכל – סיכלנו באמצעות מערכת כיפות ברזל ניסיון של קטל המוני של חמאס באזרחי ישראל. הדבר הזה הושג בין השאר תודות להחלטה שקיבלתי כראש ממשלה בקדנציה הקודמת לצייד את מדינת ישראל באלפים רבים של מיירטים שכמובן בלמו את אותה התקפה רצחנית של חמאס".
תגיד, מר נתניהו, אתה רציני? איך זה קורה לך כל פעם מחדש? אחרי שהיית "הראשון שזיהה" את השריפה בכרמל, ואחרי שהיית "הראשון ששכנע" את העולם לא לדבר עם הטרור (ואחר-כך שחררת למעלה מאלף רוצחים תמורת גלעד שליט), ואחרי שהיית הראשון שהודיע שימוטט את שלטון חמאס (אבל אתה מנהל איתו מו"מ ומפחד להתעמת מולו), עכשיו אתה בא ומודיע שחייהם של תושבי ישראל ניצלו בזכות "החלטה שקיבלת" לצייד את כיפות ברזל באלפי מיירטים? האם אין שום גבול לחוצפה, גם של פוליטיקאים?
גנץ, יעלון ונתניהו במסיבת העיתונאים אמש | צילום: רויטרס
חבל. נתניהו היה יכול לצאת גדול. הוא היה יכול לשבח את כיפת ברזל, לזרוק מילה טובה לעמיר פרץ, להוסיף כמה מילים טובות לשמואל קרן, לדני גולד, לרפא"ל. תהילתם, תהילתנו. אם היה קצת פחות גרגרן ותאוותן, היה יכול להיבנות מהכבוד שמגיע לאלה שבאמת עשו. במקום זה, הוא מנסה לקושש, בפאתטיות אומללה, קצת אהדה ולהסביר שזה הוא שהחליט לצייד את כיפת ברזל בטילים המיירטים ("טמיר"), ובכך הציל את חיי כולנו.
אגב, אין ראש ממשלה בעולם שלא היה "מקבל החלטה" כזאת אחרי מבצע "עמוד ענן". החל מפרוץ הפסקת האש, הופעלו על צה"ל לחצים כבדים לשחרר קצינים בכירים לראיונות בכל אמצעי התקשורת, כדי "לעזור" לנתניהו להסביר לעם ישראל שניצחנו. בצה"ל סירבו. הייתה מהומה לא קטנה סביב זה. לשכת ראש הממשלה הצליחה לקושש אתמול את יוסי כהן, היועץ לביטחון לאומי, שמקבל הוראות מנתניהו, ואת הדובר החלקלק. זהו.
נוצר צורך להעביר בכל זאת את מסר הניצחון. גררו שוב את הרמטכ"ל גנץ למסיבת עיתונאים בשמונה ורבע בערב, שיא הפריים, כדי להשתלט על זמן שידור יקר ולהמשיך במלאכת השכנוע. התוצאה הייתה מנומנמת. לא נופקו כותרות כלשהן, שלושת הטנורים המשיכו ללחוץ ידיים אחד לשני ולפרגן אחד לשני. סימני השאלה נותרו תלויים באוויר. הפרדוקס הוא, שרוב הדברים שנתניהו, יעלון וגנץ אמרו אתמול, נכונים. כן, חמאס חטף מכה קשה מאוד. כן, לצה"ל היו הישגים לא מעטים. כן, חמאס לא יצא עם שום הישג מהמלחמה הזו. אבל כן, גם אנחנו, בינתיים, לא השגנו כלום.
ניתן היה לצפות ממדינת ישראל, עם צה"ל, השב"כ, המוסד, חיל האוויר והמודיעין הטובים בעולם, להכריע את חמאס, או לפחות להכתיב את סדר האירועים ואת לוחות הזמנים. במציאות, חמאס הכתיב אותם. נתניהו אמר אתמול ש"ישמח אם כוחות אבו־מאזן ייכנסו לעזה", אחרי שבשנה האחרונה השקיע את כל האנרגיה שלו בהכפשת אבו-מאזן, התעלמות מממשלת הטכנוקרטים החדשה שלו והפיכתו לאויב האנושות. פתאום, הוא התקווה הלבנה הגדולה.
משה (בוגי) יעלון הצליח אתמול להעלות על דל שפתיו את צירוף המילים "הישגי מלחמת לבנון השנייה", ולהישאר בחיים. דעתו על מלחמת לבנון השנייה נמרחה בספרים ובמסמכים ובראיונות אין קץ ופתאום, הישגים. מוטב מאוחר. הייתה לנתניהו עוד אמירה מקוממת אתמול, כשעימתו אותו עם ההבטחה למוטט את שלטון חמאס. כן, הוא אמר, הבטחתי, אבל לא דיברתי על כיבוש הרצועה.
נתניהו. ניסה לקושש, בפאתטיות אומללה, קצת אהדה | צילום: רויטרס
וחוץ מזה, הוא הוסיף, קשה למוטט ארגון טרור. הנה, אפילו האמריקאים לא הצליחו למוטט את אל-קאעידה. נו, טוב. מה דומה המשל לנמשל? אל קאעידה הוא ישות נטולת כתובת. הם מפוזרים בכל העולם. הם באפגניסטן ובפקיסטן ובעירק ובאין ספור מקומות על הגלובוס. את המפקד שלהם היה צריך לחפש למעלה מעשר שנים. חמאס, לעומת זאת, נצור כולו ברצועה יבשתית צרה בחצר האחורית שלנו. את חמאס לא צריך לחפש. צריך להחליט שמתעמתים איתו, ולבצע.
נתניהו הבטיח, כי לשונו מתגלגלת בקלות ובמהירות בעוד מעשיו מדדים הרחק מאחוריה. זו האמת. ואחרי כל זה, יכול מאוד להיות של"צוק איתן" יהיו תוצאות טובות. ההרס בעזה אדיר, המכה שספג חמאס קשה מאוד, לגמרי יכול להיות שבעוד שנתיים-שלוש נגיד כולנו שהמלחמה הזו השיגה הרתעה לטווח ארוך. את כל זה, נדע רק בעוד כמה שנים. את נתניהו זה פחות מעניין. מבחינתו, מה שחשוב עכשיו זה הסקרים, היריבים הפוליטיים, המאמץ למזער נזקים. אה, כן: אופק מדיני? אני מציע, אמר אתמול נתניהו, לא למהר עם זה.
לכתבה במעריב השבוע
|
|
