|
כסף מסובב את העולם, טוענת אמירה שחוקה אך מדויקת – וכסף הוא מה שמניע בסופו של דבר כל ארגון באשר הוא – בין אם עיקר פעילותו היא ייצור אייפונים, ייעוץ פנסיוני או רצח שיטתי המוני. גם ארגון טרור, כמו כל ארגון עסקי, צריך כסף כדי להתקיים. כסף למימון הפעילות, למימון משכורות לפעילים, למימון מחנות אימונים, לרכישת כלי נשק וחומרי חבלה, לאמצעי שינוע וציוד ולתחזוקה השוטפת. פעילות זו עולה הרבה מאוד כסף. לטרוריסטים האחראים על קופת המזומנים אין כמובן אפשרות לדרוש הלוואה ממנהל הבנק והם גם יתקשו להנפיק מניות או אג"ח, ולכן מנתבים ארגוני הטרור את מאמצי גיוס ההון שלהם לערוצים מחתרתיים, ופועלים מחוץ ומעל החוק בכלכלת הצללים העולמית.
לדירוג 10 ארגוני הטרור העשירים בעולם
בחלק גדול מאוד מהמקרים אופי הפעילות דומה להפליא לאלה של ארגוני פשיעה, ששיטותיהם לגריפת רווחים לבטח היוו מודל לחיקוי עבור ארגוני הטרור. עם זאת, יש לזכור כי לצד פעילות קרימינלית מובהקת, כמו סחר בסמים, שוד בנקים או גביית דמי חסות וכופר, ישנה פעילות גלויה, לאור היום, בה מועברים סכומי כסף אדירים מגורמי המימון לגורמי הטרור, על ידי עמותות, ארגוני צדקה, חברות עסקיות ואף גופים פיננסים וממשלתיים.
"העוצמה הכלכלית שצבר ארגון כמו דאע"ש מהווה איום על מדינות המערב ומדינות ערב המתונות", מסביר אלוף במיל' גיורא איילנד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי, "אך כדי שפעילותו הכלכלית תמשיך להצליח היא מחייבת שיתוף פעולה עם מדינות וגורמים נוספים. דאע"ש, עם כל המשאבים הכלכליים שהצליח לשים את ידו עליהם, תלוי בשיתוף פעולה של צד שני. את הנפט שלו, למשל, הוא מוכר גם לטורקיה, אז בסופו של דבר יש שיתוף פעולה איתו – וזה הדבר המטריד".
הדירוג המלא מופיע בגיליון אוקטובר-נובמבר של מגזין פורבס ישראל
– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
האיום שמציב דאע"ש בזכות יכולותיו הכלכליות, אומר איילנד, הוא משולש: הגברה משמעותית של היכולת לייצא טרור למקומות אחרים בעולם, גלישה של פעילותו הג'יהאדיסטית הקיצונית למדינות רבות נוספות באזור, תוך ערעור הסדר הקיים במזרח התיכון השברירי גם כך, ויכולת גיוס פעילים בכל רחבי העולם וייצור איום פנימי מהותי על מדינות המערב. "המקורות הכספיים הגדולים מאפשרים לדאע"ש לגייס ולאמן אנשים, לרכוש ציוד ולייצר יכולת צבאית מרשימה", מדגיש איילנד.
גם אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד וראש המועצה לביטחון לאומי, מצביע על ההשפעה ההרסנית של יכולותיו הכלכליות של דאע"ש. "יש לארגון הזה עוצמה כלכלית נדירה", הוא חורץ. "זהו כנראה ארגון הטרור הגדול ביותר במרח התיכון – גם בהיקף כוח האדם שיש לו וגם מבחינת שליטתו בשטחים נרחבים, בערים ובריכוזי אוכלוסין גדולים. בפעולותיו מאיים דאע"ש על היסודות העמוקים ביותר של המבנה המדינתי במזרח התיכון. זהו איום גדול מאוד, שעלול לפורר את הסדר העולמי באזור. רעידת האדמה הזו תורגש היטב בכל העולם".
בעבור חופן דולרים
הכסף, אם כן, הוא מקור עוצמתו של דאע"ש – וגם המפתח למלחמה נגדו. "המפתח להצלחת המלחמה בדאע"ש", מסביר גורם ביטחוני בכיר בשיחה עם פורבס, "הוא בגיבוש קואליציה רחבה לפעולה עמוקה נגדו בכל הממדים, כשהממד הכלכלי הוא דרמטי".
אז כיצד נלחמים בארגוני הטרור בזירה הכלכלית? לטענת איילנד, ישנם שלושה מאמצים שחייבים להיות מתואמים במקביל. "המאמץ הראשון מתרכז סביב איסוף אינפורמציה ומודיעין, בין אם זה מודיעין עסקי או אינטרנטי או מסווג יותר", הוא מסביר. "המידע שנאסף אמור להוביל אותך בסופו של דבר לנתיב הכסף – לדעת מי מוכר למי, מי שולח למי, מי מלבין כספים עבורם באופן כזה או אחר. השני הוא ברמה המשפטית ונוגע לענייני רגולציה, חקיקה ונקיטת פעולות משפטיות. השלישי והחשוב הוא ברמה הכלכלית, וכרוך ביישום החלטות ונקיטת פעולות כנגד גופים המממנים ומסייעים לארגוני טרור: להוציא מחוץ לחוק, להטיל חרם או למנוע עמם סחר".
גם ארגון טרור, כמו כל ארגון עסקי, צריך כסף כדי להתקיים. הרווחים מגיעים בדרכים שונות – מתרומות ועד עסקים חובקי עולם | צילום: thinkstock
המלחמה הפיננסית בארגוני הטרור תפסה תאוצה אדירה לאחר ה־11 בספטמבר. על ידי התחברות ו"ציתות" לרשת מערכות הסליקה הבינלאומית (TFIWS), דרכה עוברים כ־80% מהתשלומים הבינלאומיים, התנהל מעקב חסר תקדים בהיקפו אחרי חשבונות בנקים והעברות כספים בינלאומיות. בנוסף לשיתוף המודיעיני־גלובלי אותרו פעילים רבים שנחשדו בפעילות טרור, חברות קש הקשורות אליהם וגופים המממנים אותם או מסייעים בתהליכי ההלבנה והעברת ההון. בעקבות המאמץ המלחמתי הוקפאו, נסגרו והוחרמו חשבונות בנק ונכסים שנמצאו קשורים לארגונים או לפעילים שעסקו בטרור. עמותות וקרנות שעסקו בגיוסי כספים עבורם נסגרו. על גופים פיננסיים שונים הוטלו קנסות כבדים וסנקציות חריפות, ואנשים פרטיים שנחשדו במימון וסיוע נעצרו, נחקרו והועמדו לדין.
המשת"פים החדשים: הבנקים
פרשיית הבנק הסיני, המתנהלת דווקא במישור המשפטי־אזרחי ולא הממשלתי, היא דוגמה מצוינת לרוח התקופה, שבה בתי משפט אזרחיים לא מהססים להעמיד לדין תאגידי ענק פיננסיים גלובליים, אם הם חוטאים בטנגו עם גורמים טרוריסטים. במסגרת פרשייה זו, לדוגמה, מנהל כיום בית משפט בניו יורק סאגה משפטית מורכבת ומסועפת, בה תובעים הוריו של נער יהודי אמריקאי, שנהרג בפיגוע שביצע מחבל מתאבד מהג'יהאד האיסלאמי, את ענק הבנקאות הסיני בנק אוף צ'יינה, בטענה שסייע להלבין כספים עבור הארגון ובכך היה שותף למימון פעולת הטרור.
בפסק דין תקדימי נוסף, שנקבע בספטמבר האחרון, הרשיע בית משפט אמריקאי את הבנק הערבי, בנק ההשקעות הגדול בירדן, במימון תשלומים למשפחות מחבלים מתאבדים והעברת כספים לתנועת חמאס, והורה לו לשלם פיצויים ל־792 אזרחים אמריקאים ובני משפחותיהם, שנפגעו ב־42 פיגועי טרור שונים בישראל. באותו יום ממש קיבל בית המשפט לערעורים בניו יורק את התביעה לדון מחדש בחשדות נגד הבנק הסקוטי המלכותי, החשוד בסיוע לפעילי טרור מחמאס. אגב, באוגוסט השנה נקנס הבנק הסקוטי הסורר על ידי ה־ASF הבריטית (הרשות לשירותים פיננסיים) בסכום של 6.5 מיליון פאונד באשמת ניהול חשבונות והעברות כספים של פעילי טרור.
יחד עם זאת, המלחמה הפיננסית בארגוני טרור רחוקה מקו הסיום. מלחמה זו חייבת להתבצע תוך שיתוף פעולה מלא בין המדינות, אחרת אינה אפקטיבית, כפי שאומר איילנד: "אנחנו חיים בכפר גלובלי, שבו טרנסקציות מתבצעות בלחיצת כפתור ויש אינסוף מקלטי מס או מקלטים בדמות מדינות שלא משתפות פעולה. כדי שמאמצי הלחימה הפיננסית יהיו אפקטיביים, נדרש שיתוף פעולה בינלאומי. זה האתגר הגדול ביותר".
הדירוג המלא מופיע בגיליון אוקטובר-נובמבר של מגזין פורבס ישראל
– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355
– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
|
|
