|
הצרכנים בקטאר כבר מתחילים לחוש בהבדלים בחייהם כתוצאה מהמבוי הסתום ביחסי מדינתם עם מדינות אחרות באזור, כשחלק מהסחורות שמגיעות מסעודיה ומאיחוד האמירויות כבר נעלמו כליל מן המדפים בסופרמרקטים בדוחא והוחלפו במותגים מוכרים פחות, מתורכיה, איראן ומקומות נוספים.
זוהי רק השלכה אחת של המלחמה הכלכלית והדיפלומטית שמתגלעת בין קטאר לבין שלוש מבנות בריתה לשעבר ב"מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ" (GCC): ערב הסעודית, איחוד האמירויות ובחריין.
על המאזניים מונח קרב על הכיוון של מדיניות החוץ הקטארית. איחוד האמירויות וסעודיה, שמובילות את הקמפיין כנגד דוחא, נראות מכוונות מטרה – לכפות על אמיר שיח' תמים בן חמד א'אל ת'אני לזנוח את מדיניותה ארוכת השנים של מדינתו לתמוך באחים המוסלמים, בחמאס ובקבוצות נוספות.
עימותים דומים פרצו כבר בעבר – זכור במיוחד המקרה מ-2014, כשחמש מדינות GCC אחרות החזירו את שגריריהן מקטאר למשך תשעה חודשים – אלא שהפעם רמת הסיכונים עלתה, והמאמץ, המתוזמר היטב, נעשה בעיקר ברמות הכלכלה והדיפלומטיה, במטרה לכפות על קטאר לשנות כיוון.
האמברגו על התעבורה האווירית, הימית והיבשתית שהוכרז ביום ה-5 ביוני על ידי סעודיה, איחוד האמירויות ובחריין, לצד מספר מדינות נוספות באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה (כמו מצרים, לוב, תימן ואפילו מאוריטניה), יש את הפוטנציאל לגרום נזק רציני למדי לכלכלה הקטארית, למרות שההשפעה תלויה בסופו של דבר בשאלה, האם ה"סגר" הזה יחזיק מעמד?
כשהגבול היבשתי סגור, לקטאר נותר לפנות אל הים ולהעזר באיראן | צילום: Fotolia
קטאר מקבלת את מרבית המזון שלה מערב הסעודית או דרכה – זהו הגבול היבשתי היחיד שיש לחצי האי הקטן – אבל היא יכולה להשתמש בנמלים הימיים והאוויריים שלה על מנת לעבור לספקים אחרים כמו איראן, תורכיה והודו.
ציוד וחומרי גלם רבים שדרושים עבור פריחת הבנייה הקטארית של השנים האחרונות מגיעים גם הם בדרך היבשתית שעוברת בסעודיה – וגם הם יצטרכו מעתה להישלח בדרך הים, אם המדינה מעוניינת להימנע מעיכובים משמעותיים בלוחות הזמנים של בניית האצטדיון, ותשתיות אחרות נוספות, שדרושות לה לקראת אליפות העולם בכדורגל ב-2022 – הגוף המנהל של הענף, FIFA, שומר על ניהול "החוזה הקבוע" שלו מול הרשויות בדוחא, על מנת לפקח על המצב.
פיתוח שרשראות אספקה עבור הענף הזה ועבור ענפים נוספים של הכלכלה המקומית ייקח זמן, וסביר להניח שרק יוסיף עלויות נוספות לתהליך – הן עבור היבואנים והן עבור היצואנים. המצב מחמיר אף יותר על רקע החלטת איחוד האמירויות למנוע מכל הספינות שנעות בינה ובין קטאר מלתדלק בנמל פג'ירה (אחת משבע האמירויות המרכיבות את המדינה) – מתקן שנמצא בקצה המפרץ ומשמש את מרבית המכליות שעוברות במימיו.
תוצאות חשובות לא פחות יש בטווח הקצר גם לאמברגו האווירי על קטאר. שלוש המדינות המפרציות שמטילות את ה"סגר" הזה קראו כולן לעצור את הטיסות של חברות התעופה שלהן אל ומקטאר, לרבות החברות Saudia, Emirates, Etihad, FlyDubai, Air Arabia ו-Gulf Air; בתורה, גם Qatar Airways הפסיקה לטוס ליעדים במדינות אלו.
גם מספר טיסות רחוקות יותר הושפעו מסגירתם של המרחבים האוויריים בסעודיה, באמירויות, בבחריין ובמצרים בפני החברה. המסלולים המערביים של Qatar Airways, לכיוון צפון אירופה וצפון אמריקה, כמעט ולא הושפעו, היות שהם עוברים מעל לאיראן ולעיראק, אך על הטיסות לדרום אירופה, צפון אפריקה וקרן אפריקה נכפה כעת לעבור במסלול עקיף. אפילו טיסות שלא נכפה עליהן לבצע שינוי ישיר במסלולן יכולות להיות מושפעות, בשל הצורך להתאים את לוחות הזמנים שלהן כך שיאפשרו לנוסעים שעושים קונקשן לקחת את טיסות ההמשך שלהם.
"המודל העסקי של Qatar Airways מבוסס על תעבורה בין אזורים", אומר ג'ון סטיקלנד, מומחה לתעשיית התעופה בחברת הייעוץ JLS. "החרמות על טיסות של איחוד האמירויות ושל סעודיה חתכו שני שווקי מפתח שהיו אליהם עד כה טיסות קצה לקצה והיוו מקור חשוב לאותה תעבורה בין אזורית. סגירת השטח האווירי [בפני קטאר] הופך את היכולת שלה לפעול במספר יעדים לסבוכה יותר ומוסיף זמן ועלויות לנסיעותיה האחרות. גם זה ישפיע על המודל המרכזי של החברה, ככל שמשמעות הדבר תהיה עיכובים בתזמונים ובלוחות הזמנים החשובים של חלק מהנוסעים, שלא ניתן יהיה עוד לעמוד בהם".
"שמיים סגורים". Qatar Airways | צילום: Konstantin von Wedelstaedt, ויקיפדיה
כעת, כשההגעה לקטאר קשה יותר, צפוי שהדבר ייצר אפקט מתגלגל שישפיע גם על התיירות של המדינה ועל תעשיית האירוח בה, כמו גם על רוב המגזרים העסקיים האחרים שקשורים בסחר בינלאומי. המצב אף יחמיר אם יתרחש מסע הגירה בקנה מידה גדול של גולים בקטאר. אם למשל העובדים המצרים יעזבו את המדינה בהמוניהם – ההשערות גורסות כי ישנם כ-100,000 כאלו בקטאר – הדבר יפחית את כמות הצרכנים בכלכלה הקטארית ויוסיף למגמת ההאטה, עד שכוח עבודה חלופי יימצא.
גם המגזר הפיננסי עשוי למצוא את עצמו בקו האש, כשכבר נאמר שבנקים מסעודיה ומאיחוד האמירויות נמנעים מלבצע עסקאות שקטאר מעורבת בהן. שוק המניות המקומי צנח ב-7.3% כבר ביום שבו הוכרז האמברגו, וב-1.6% ביום המחרת.
בצד החיובי, לדוחא יש עתודות כספיות גדולות מאוד שיסייעו לה להתמודד עם כל השלכה כלכלית שלילית שיוליד המשבר. "המעמד החזק מאוד שיש לקטאר בזכות רשת הנכסים הזרים הריבונית שלה אמור לאפשר לה להתמודד עם הפרעות מאקרו-אקונומיות זמניות", נמסר מסוכנות דירוג האשראי Fitch Ratings.
השאלה המרכזית שניצבת כעת בפני הכלכלה הקטארית היא עד מתי יימשך הסכסוך, ואילו וויתורים יצליחו יתר מדינות המפרץ לחלץ ממנה בדרך לפתרונו. פארס אבו עלי, אנליסט בכיר ראשי בחברת IHS Markit, מומחה לאזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, אומר ש"בתחזית של שלושה עד שישה חודשים, קטאר תסכים ככל הנראה לדרישות של שכנותיה", אך הוא גם אומר שאם הצדדים לא יגיעו לאף הסכמה, הצעד הבא עשוי להיות סנקציות כלכליות כנגד קטאר "ובמקרה קיצון אפילו פעילות צבאית מצד סעודיה ואיחוד האמירויות, תוך הסכמה אמריקאית שבשתיקה".
את העלויות של פעולה כזו אין כל דרך להעריך כעת. נכון לעכשיו, קטאר יכולה לשרוד את המשבר יחסית בנוחות, אבל היא לא תוכל לעשות זאת לנצח. ב-Fitch אומרים שלמצב הנוכחי אין השפעה מיידית על דירוג האשראי הריבוני של קטאר – AA – אך גם הזהירו כי "אם העימות יימשך, ההשלכות הכלכליות והפיננסיות שיהיו לו לגבי קטאר תהיינה משמעותיות וחמורות יותר".
|
