הטוב, הרע והמכוער: המפולת הנוכחית בשווקים היא תולדה ישירה של צידה המכוער של הגלובליזציה

את צדה הטוב של הגלובליזציה כולנו מכירים היטב, שכן אנו נהנים ממנו מדי יום ביומו. השווקים הרחבים אשר פתוחים בפני החברות השונות, שיתופי הפעולה חוצי היבשות והגבולות אשר מתאפשרים כיום, החלפת הרעיונות והדעות זמינה יותר מאי פעם בעבר, ואפילו עלויות השינוע והמסחר צונחות כל העת. לאורך מרבית הזמן הגלובליזציה מפנה אלינו את צידה היפה – אשר מביא אינספור הזדמנויות לעסקים בכל העולם ותורם לפיתוח ולשגשוג בכל רחבי הגלובוס.

גם את הצד הרע של הגלובליזציה סביר להניח כי כולם כבר מכירים. בעולם העסקי נהוג לרוב לקשר את צדה הרע עם תופעות דוגמת "בליעתם" של עסקים מקומיים על ידי תאגידי ענק בין לאומיים, פגיעה באופיין התרבותי של אוכלוסיות שונות, ניצול עובדים במדינות העולם השלישי בכדי להוזיל את עלויות הייצור, חוסר שוויון בין מדינות העולם, ועוד ועוד. כל התופעות האלו קיימות כל העת, לצערנו, וגם הן מעצבות ומשפיעות על חיינו בעולם מדי יום ויום.

צילום: thinkstockphotos

ומה על צידה המכוער של הגלובליזציה, לפחות בהקשר הכלכלי-עסקי? שם ניתן למנות את מלחמות המטבעות בין המדינות החזקות, את מעורבותם האדירה של השווקים והמדינות אלה באלה, ובעיקר – את "אפקט הדומינו" אשר עשוי להיווצר בקלות יחסית, במסגרתו היחלשותו של גורם אחד במפת הכלכלה העולמית עשוי לגרור את העולם כולו למיתון חריף ולמחיקתם של סכומי כסף אדירים מהשווקים.

בין 1929 ל-2015

הגלובליזציה היא אינה דבר חדש. אמנם התופעה הלכה והקצינה בעשרות השנים האחרונות, אך ניתן לבחון אותה כבר מתחילת המאה ה-20. ובבחינה כזו נגלה כי לאורך מרבית הזמן, הגלובליזציה מפנה אלינו את צידה הטוב: השגשוג והפיתוח העולמיים התעצמו, ושיתופי הפעולה חוצי היבשות הביאו את האנושות לקדמה וחדשנות טכנולוגית שאיש לא צפה. גם לצידה הרע, כאמור, אנחנו נחשפים לא מעט – שכן סיפורים דוגמת ניצול וחוסר השוויון בין אזרחי ומדינות העולם עולים לכותרות חדשות לבקרים. את צדה המכוער באמת, לעומת זאת, היא ממעטת לחשוף.

למעשה, הפעם האחרונה בה הגלובליזציה חשפה את צדה המכוער (שוב, בהקשר הכלכלי בלבד) הייתה בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת. הטריגר במקרה ההוא היה אמנת ורסאי, אשר הטילה שורה של סנקציות כלכליות על המשק הגרמני – והביאה לקיפאון כמעט מיידי בסחר העולמי. בן השנים 1913 ל-1929, לדוגמא, היקפי הסחר העולמיים צמחו ב-0.7%. בין שנת 1929 לשנת 1938, מנגד, הם כבר צנחו ב-1.15%.

הקיפאון בסחר העולמי נתן במהרה את אותותיו, ורבים מהמשקים המובילים בעולם סבלו מהירידה החדה בהיקף הייצוא. כך, למשל, המשק האמריקאי אשר יצא סחורות בהיקף של כ-11 טריליון דולר בשנת 1919, נאלץ להתמודד עם יצוא בהיקף של 5.4 טריליון דולר בשנת 1930. כמה שנים קודם לכן, משבר כלכלי שהחל במרכז ומזרח יבשת אירופה הלך והתפשט בעולם ופגע במהרה במשק הבריטי, האמריקאי ובמרבית מדינות דרום אמריקה. עשרות מדינות נכנסו למיתון חמור וניסו להתמודד עמו באמצעות מלחמות סחר ומלחמות מטבעות (ניסיונות בלתי פוסקים להחלת המטבע המקומי בכדי להקל על היצואנים). את הסוף של המהלך הזה כולנו מכירים – המיתון הכלכלי האדיר של שנת 1929, שכמעט והביא לקריסת המערכת המוניטרית בארה"ב.

צילום: thinkstockphotos

ומה כיום? מלחמת המטבעות העולמית אינה דבר חדש כלל, ומומחים מזהירים מפניה כבר תקופה ארוכה. גם הפגיעה בייצוא מוזכרת כחשש ממשי בשוק העולמי, והכל בגלל חששות המשקיעים מההאטה במשק הסיני – אשר עשויה לגרור אחריה את העולם כולו.

אז האם ההיסטוריה חוזרת? ובכן, אין ספק כי אנו עדיין רחוקים מהתנאים אשר הביאו למשבר הכלכלי הגדול של המאה הקודמת, ואין טעם להיכנס לבהלה מיותרת. גם היום, לאחר המפולת בשווקי העולם, מרבית הפרשנים והמומחים מעריכים כי לא מדובר בתחילתה של מפולת כלל עולמית נרחבת, אלא במהלך נקודתי בהרבה. ועדיין, אסור להתעלם מסימני האזהרה אשר צצים לנגד עיננו יום אחרי יום. בטח לא כשהגלובליזציה מפנה לעברנו את צידה המכוער ביותר.