|
במסגרת גל הגזירות והקיצוצים, כידוע, הוקפאה שורה ארוכה של תקציבים ופרויקטים. זה מדאיג – בעיקר עבור מי שסדר העדיפויות של הממשלה והאוצר הם לא כוס התה שלו – אבל זו דרכם של קיצוצים; מה שיותר מטריד, הוא שנדמה שבכמה תחומים ההיסטריה הנוכחית שאופפת את המשק היא מצע נוח לרגרסיה מהותית ולביטול פריצות דרך משמעותיות שנרשמו בשנים האחרונות.
זה בולט במיוחד בתחום הסביבה: בתחילת דרכה של הממשלה הקודמת הצהיר השר להגנת הסביבה דאז, גלעד ארדן, ש"ננסה לסגור פיגור של 40 שנה בארבע שנים". הקפיצה הנחשונית בזמן לא התממשה במלואה, אבל ממדינה שאיכות הסביבה בה נמצאת על סף העולם השלישי, הפכה ישראל לחברה מן המניין – גם אם טעונת שיפור בתחום הירוק – בין מדינות ה-OECD. אם בקדנציה הקרובה תיפתח מחדש תהום של פערים בתחום הסביבה בינינו לבין המדינות המפותחות, זו תהיה בכייה לדורות.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
זה התחיל, כזכור, עם הפרק השערורייתי בחוק ההסדרים, שמורה להקפיא את התוכנית הלאומית לצמצום פליטות גזי חממה. לא קיצוץ חלקי של ההשקעות בתוכנית, לא צמצום של כמה אחוזים כמו שנעשה בסעיפים תקציביים אחרים – ביטול מוחלט! מה שלא פחות מדאיג מההחלטה עצמה, היא חזרתו של השיח הישן, האנכרוניסטי, שנדמה היה שכבר הותרנו מאחור. הכוונה לדברים שסיפר לאחרונה השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ. לדבריו, במהלך השיחות עם אנשי האוצר, הם נימקו את הקפאת התוכנית בכך ש"צריך לבחור בין כסף לעניים ולתרופות לבין כסף לגזי חממה".
ברחבי העולם המפותח שורר כבר מזמן קונצנזוס לפיו צדק חברתי וצדק סביבתי צועדים יד ביד (למשל: השכבות החלשות הן הראשונות לסבול מזיהום אוויר ולהזדקק לטיפול רפואי במחלות דרכי נשימה), ולכן השקעות סביבתיות מסייעות לחלשים ולא באות על חשבונם. בישראל רווחה במשך שנים ההנחה שהגנה על הסביבה היא פריבילגיה, ולכן תמיד מצאו משהו דחוף יותר לעשות עם הכסף. כך נוצר פער של שלושה-ארבעה עשורים בינינו לבין המדינות המפותחות; האם לשם ממשלת ביבי-לפיד רוצה להחזיר אותנו?
צילום: רויטרס
הזירה המדאיגה הבאה היא ענף הבנייה והדיור. ביום רביעי התכנס לראשונה קבינט הדיור החדש, בראשות שר האוצר לפיד. בשבועות הקרובים תעלה כנראה על שולחנו של הקבינט תוכנית שחוברה בשלהי ימיה של הממשלה הקודמת, שמטרתה להביא להוזלה במחירי הדירות. המטרה כמובן ראויה, אבל בין עשרות הסעיפים שמרכיבים את התוכנית יש כמה שעלולים לגרום הרבה יותר נזק מתועלת.
אחד הפרקים המשמעותיים בתוכנית נמצא תחת הכותרת "הפחתת עלויות הבנייה באמצעות ייעול הרגולציה". המחברים הגיעו למסקנה (בהשראת נתונים שהועברו על ידי התאחדות הקבלנים) שעודף רגולציה ותקנות מחייבות גרם בשנים האחרונות להתייקרות של כ-200 אלף שקל בעלות בניית דירה, ולכן יש לרסן את הרגולציה. הרעיון הבסיסי הגיוני: כדי להימנע ממצב שבו כל שר מטיל חובות רגולטוריות על השחקנים בענף מבלי לראות את התמונה הכוללת, כל רגולציה חדשה תצטרך לקבל את אישורו של קבינט הדיור. רק שהקבינט, לפי התוכנית, לא יאשר תוספת של שום רגולציה חדשה "במידה והיא מעלה את עלויות הבנייה". אם הסעיף הזה יאושר, זה עלול להנחית מכה קשה על הבנייה הירוקה, שבדיוק נמצאת בתחילת ההמראה שלה בישראל.
למעשה, משמעותו של הסעיף היא שכל תקנה שנועדה להפוך את הדירה הישראלית הממוצעת לכזו שצורכת פחות אנרגיה ומים (ולכן עלויות המגורים בה נמוכות משמעותית), ושאיכות החיים והבריאות של הדיירים בה משופרות (בגלל ההסתמכות על אור ואוויר טבעיים והפחתת השימוש בדבקים וצבעים רעילים) – תידחה מפני שהיא עלולה לייקר את הבנייה. זו בדיוק הדוגמה לראייה חד מימדית שבה המחיר הוא חזות הכל – אבל למעשה מדובר רק במחיר לטווח קצר. שהרי בטווח הארוך בנייה ירוקה חוסכת 30-40% בצריכת החשמל, 20% במים ומצמצמת את השימוש בחומרי הגלם שאותם צורך ענף הבנייה – אינטרס משקי מובהק.
על פי המחקר המשמעותי הראשון שנערך בארץ ופורסם לאחרונה, העלות העודפת של בנייה ירוקה עומדת על 2-4%; בטווח הארוך, זו השקעה מצויינת. הנחישות של הממשלה לחתוך בעלויות הבנייה בכל מחיר עלולה לגרום לכך שעוד שנים רבות ישראלים ייאלצו לגור בדירות שנבנו באופן לא אינטיליגנטי, תוך שהם נאלצים להפעיל חימום/קירור ותאורה מלאכותית מסביב לשעון, לשלם חשבונות מים וחשמל מנופחים ולנסות להבין – ממש כמו שר האוצר הטרי – איפה הכסף.
מי שממלאות תפקיד משמעותי בקידום הבנייה הירוקה הן העיריות; חלקן כבר הודיעו שעמידה בתקן הבנייה הירוקה היא תנאי מחייב לקבלת היתר בנייה בתחומן (עיריית הרצליה פרסמה השבוע הודעה ברוח זו). זה משתלב עם ההתחייבות של הערים הגדולות להתייעלות אנרגטית ולשיפור איכות הסביבה ואיכות החיים של התושבים. בתוכנית הדיור הממשלתית מוצע לבטל את האוטונומיה של הערים לקבוע תקנות כאלה (באמצעות שינוי ס' 265 לחוק התכנון והבנייה). העירייה אולי תרצה בנייה ירוקה – הקבינט יאסור עליה.
צריך לקוות שהשרים שחברים בקבינט הדיור יתעשתו ולא יאפשרו לסעיפים הללו לעבור. אחרת ניתקע פה עוד עשרות שנים עם ענף בנייה מיושן שתקוע בעבר. ועוד יעיזו לספר לנו ש"יש עתיד".
[email protected]
טורים קודמים של הכותב:
אין מחסום שיעצור את הבהמה הישראלית
כך ויתרה הממשלה על 4.1 מיליארד שקל
הסופרטאנקר הנדל"ני התגלה כבלוף לאומי
|
