הטור של אביב לביא: כך נקברים מיליארד שקל בשנה באדמה

בשנה-שנתיים האחרונות יש יותר ויותר עובדים ברשויות המקומיות, שכשהם נשאלים לשלומם יש להם תשובה מוכנה: "החיים בזבל". זו לא מטאפורה. מאז שהמשרד להגנת הסביבה, עוד בקדנציה הקודמת, הכריז על מהפכת הפרדת הפסולת, רבים מאנשי הרשויות המקומיות מצאו את עצמם מתמודדים עם אתגר כלכלי-סביבתי-תפעולי כלל לא פשוט: איך הופכים את האשפה ממטרד למשאב, ואיך ממירים את הפסולת למזומנים. וביומיום: איך גורמים לישראלים להכניס למטבח שני פחים – אחד בצבע ירוק לפסולת הרגילה (יבש), ותאומו בצבע חום עבור שאריות המזון והפסולת האורגנית (רטוב). בדיבורים כולם רוצים להיות ירוקים, אבל כשמתברר שאחריות סביבתית כרוכה במאמץ מסוים, ההתלהבות לפתע פוחתת.

גלעד ארדן, השר הקודם להגנת הסביבה, הניף את דגל מהפכת הפסולת לאחר שזיהה שזה אחד התחומים שבהם ישראל נמצאת בפיגור העמוק ביותר לעומת המדינות המפותחות. בעוד אצלנו ממחזרים כ-15% מהפסולת (בעיקר נייר ופלסטיק), במדינות ה-OECD ממחזרים 50-80%. לפי תחשיבי המשרד להגנת הסביבה, מדינת ישראל קוברת מדי שנה כמיליארד שקל – חומרי גלם יקרים שיכולים לשמש במגוון תעשיות, ופסולת אורגנית (שאריות מזון) שיכולה להפוך לדשן חקלאי או לאנרגיה. הנה עוד תשובה לשאלה הלאומית "איפה הכסף": קבור מתחת לאדמה, באתרי ההטמנה הגדולים כמו "אפעה" ו"דודאים".

חדש: אפליקציית האייפון של פורבס ישראל – להורדה לחצו כאן

2013 היא השנה השלישית מאז שהפרדת הפסולת בבתים יצאה לדרך. לאחרונה נערכו שני כנסים שהיוו מעין סיכום ביניים של המהלך. בפתח תקווה התכנסו נציגי עיריות ורשויות מקומיות מכל רחבי הארץ כדי לספר על הביצועים שלהם ולהחליף רשמים וטיפים. בחולון נערך השבוע כנס הפסולת השנתי של "אדם, טבע ודין", בו הוצג דו"ח ובו הנתונים שהצטברו עד כה. בשתי מילים: המצב מורכב. מצד אחד, מי היה מאמין לפני שלוש שנים שב-2013 כ-700 אלף ישראלים יחיו כדבר שבשיגרה עם שני פחים במטבח ויפרידו את הפסולת שלהם; מצד שני, רוב הערים שנכנסו למהלך מדווחות על קשיים רבים ביישומו, חלקן מתלוננות שבינתיים הן רק מפסידות כסף – במקום להרוויח.

מהדו"ח שחיבר גלעד אוסטרובסקי מאדם, טבע ודין עולים כמה נתונים מאלפים: ב-2013 חל גידול של 145% במספר משקי הבית בישראל שמפרידים פסולת, והוא עומד כעת על 190 אלף משקי בית ב-44 רשויות. למעשה, מדובר בקרוב ל-10% מאזרחי המדינה, כבר לא נישה זניחה. מדי חודש נאספים ברחבי הארץ 2,374 טונות של פסולת אורגנית, הכפלה של הכמות שנאספה ב-2012. הפסולת האורגנית מטופלת במתקנים ייעודיים והופכת לקומפוסט ולאנרגיה. בחמש מועצות איזוריות ורשויות מקומיות 100% ממשקי הבית כבר מפרידים פסולת בבית: ראש פינה, סביון, שוהם, המועצה האיזורית עמק חפר והמועצה האיזורית ברנר. הערים זזות הרבה יותר לאט, והערים הגדולות הן האיטיות ביותר.

צילום: ישראל פלד, ויקיפדיה

מפת הערים המפרידות מאתגרת את המיתוס כאילו מודעות סביבתית היא נחלתם של המשכילים והעשירים. עפולה מובילה את ערי ישראל באחוז משקי הבית המפרידים – כ-97%; סגניתה היא מגדל העמק. גם דימונה, רמלה, חדרה, אשדוד ואשקלון נמצאות חזק בתמונה. בכנס בפתח תקווה סקרה מנכ"לית עיריית אופקים, מירי וקנין, את המצב בעירה, ודיווחה שעד סוף 2013 כל תושבי אופקים ייכנסו למעגל ההפרדה. לא עניין של מה בכך עבור עיר קשת יום שמתמודדת עם קוקטייל של בעיות כלכליות וחברתיות.

אז איפה הבעיות? בעיקר בתוך הפחים עצמם. אדם שעוסק בתחום מספר על סיור מקצועי שנערך לאחרונה באחת הערים שנכנסו למעגל ההפרדה. נציגת העירייה הובילה את המשתתפים בגאווה לשכונה שבה משקי הבית כבר מפרידים פסולת. למרגלות כל בניין ניצבים כתף ליד כתף פח חום ופח ירוק, שהתושבים אמורים להשליך לתוכם את הפסולת בהתאמה. המשתתפים בסיור ביקשו לפתוח את הפחים באקראי. מה שהתגלה בפנים היתה תמונה מדכדכת למדי: ערבוביה רבתי בין פסולת רטובה ליבשה, שאריות מזון ואריזות פלסטיק ששחו בנחת במיץ של אותו פח זבל. אז אולי לכולם יש שני פחים במטבח – אבל לא כולם טורחים לעשות בהם את השימוש הראוי.

הדו"ח של אט"ד מאשר שאיכות ההפרדה היא האתגר הגדול ביותר שאיתו צריכות להתמודד כעת הרשויות המקומיות. הכדאיות הסביבתית והכלכלית של המהלך כולו תלויה בשאלה אם בסוף התהליך תתקבל פסולת מופרדת ברמה גבוהה. גם במדינות כמו בלגיה וגרמניה, שהקדימו אותנו בשני עשורים, זה לא קרה ביום אחד, וישראלים, כידוע, הם לא גרמנים ואפילו לא בלגים. למרות הקשיים, עשרות ערים ורשויות מקומיות מתכוונות להצטרף בזמן הקרוב לתכנית הפרדת הפסולת. ההיטל על הטמנת פסולת באתרי ההטמנה, שעומד כיום על 70 שקל לטון, עומד להתייקר ויגיע ב-2015 ל-90 שקל לטון. הכיס לוחץ, וחוץ מזה כולם (כמעט) רוצים להיות ירוקים – אפילו שמתברר שזה לא כל כך פשוט.

[email protected]

טורים נוספים של הכותב:

הגיע הזמן שמי שמשתמש במים שלנו – ישלם על כך

אסור שההחלטה על יצוא הגז תתקבל במחשכים

הפרטה? הלאמה? זה לא משנה – בישראל אתם מפסידים מכל הכיוונים