|
"אם תרצו ללמוד על אודות בריאותה של אוכלוסייה, בחנו את האוויר שהיא נושמת, המים שהיא שותה והמקומות שבהם היא חיה" (היפוקרטס, המאה ה-5 לפני הספירה)
רוב הציטטות ההיסטוריות שמחזיקות מעמד ועוברות מדור לדור נוגעות לטבע האנושי. היצרים, התשוקות, האושר והכאב – אלה דברים שלא משתנים, ואם אמן, פילוסוף או מנהיג טבע דבר חוכמה לפני מאות או אלפי שנים, יש סיכוי סביר שהוא יהיה רלוונטי לחיינו גם היום. אבל אבחנה נוקבת על הקשר בין בריאות וסביבה? המשפט המזהיר של היפוקרטס שמצוטט לעיל, נכתב יותר מאלפיים שנה לפני פרוץ העידן התעשייתי. הוא זיהה את ההשפעה הקריטית שיש לסביבה על הבריאות, על אף שחי בעולם בלי ארובות, מנועים ששורפים בנזין, מכשירים פולטי קרינה ושלל חומרים סינתטיים שמקיפים את האדם ומפרישים רעלים. הוא ניסח אמת שנותרה מוצקה גם אחרי כ־2,500 שנה, במציאות טכנולוגית שהוא אפילו לא יכול היה לדמיין.
למרבה האירוניה, את מה שהיפוקרטס הבין, מעכלות המערכות המודרניות באיטיות מצערת. ההפנמה באשר להשלכות הבריאותיות של הסביבה מחלחלת באיחור ניכר, בעיקר בישראל. אולי משום שהמחקר המדעי מתקדם באיטיות ומתקשה להציג ראיות חותכות, אולי משום שכל מה שמצריך ראייה מערכתית כוללת ודיאלוג בין מומחים ומקבלי החלטות מדיסציפלינות שונות, דינו ליפול בין הכיסאות ולדשדש מאחור.
לרכישת מגזין "הרופאים הטובים בישראל" חייגו 077-5273355
לפני כשנה, במסגרת תחקיר על זיהומים שהתגלו במערכות המים בבתי החולים בישראל, שוחחתי על הנושא עם פרופ' נדב דוידוביץ' מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון. "כל הנושא של בריאות הסביבה במערכת הבריאות מאוד מוזנח", הוא אמר. "יש קצר בתקשורת בין מהנדסי הסביבה והמים ובין הרופאים. מי שמתעסק בטיהור המים לא בהכרח מבין בבריאות, ולהיפך. בכל העולם ההמלצה היא לחזק את הקשר בין המהנדסים ובין הרופאים שעוסקים במניעת זיהומים, ורצוי מאוד שזה יקרה גם אצלנו".
פעם, כשאמרו "סביבה", התכוונו לטבע: כלניות, רקפות, אורנג־אוטנים ושאר מינים של צומח וחי שעלולים להיכחד ושחובתנו לאפשר להם להמשיך להתקיים. אחר כך הכיוון התהפך, והשיח הסביבתי עבר מעיסוק בהשפעה של האדם על הסביבה, להשפעה של הסביבה – שכבר מזמן הפסיקה להיות טבעית – עלינו. רק שאת ההשפעה הזו קשה מאוד לכמת. איך מבודדים את ההשלכות של זיהום אוויר מתחבורה על בריאות האוכלוסייה, ומפרידים בינו לבין עישון, הרגלי אכילה, קרינה ואפילו סופות חול עתירות חלקיקים שחודרים למערכת הנשימה?
החיים בסביבה כפרית הופכים מסמל של שלווה לפצצת זמן בריאותית | צילום: רויטרס
האתגר מורכב, אבל בשנים האחרונות יותר ויותר מדענים מנסים להרים את הכפפה. אחד התחומים שמתאפיין בפעילות מחקרית ורגולטורית נמרצת הוא ההשפעות הבריאותיות של חומרי הדברה בחקלאות. במשך שנים השיח הציבורי והמדעי התמקד בהשלכות של שאריות חומרי הדברה על בריאותו של מי שאוכל את התפוח או העגבנייה. לאחרונה המוקד עובר לבחינת ההשלכות של הריסוס על תושבי הסביבה. שורה הולכת ומתארכת של מחקרים, רבים מהם נעשו בארצות הברית, העלתה כי מגורים בסביבה חקלאית מרוססת מגבירים את הסיכון לפגיעה בהתפתחות עוברים וילדים, ומגדילים את הסיכוי ללקות בפרקינסון ובסוגים מסוימים של סרטן. יחי האירוניה: החיים בסביבה כפרית ופסטורלית הופכים לפתע מסמל של שלווה ירוקה לפצצת זמן בריאותית.
לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל
את השינוי התפיסתי הזה חווים בעצם הרגעים האלה ישראלים רבים. בחלק מהמקרים מדובר במשפחות צעירות שבחרו להתרחק משאון העיר ולהקים בית בהרחבה של קיבוץ או מושב. הן רק לא הביאו בחשבון שכשהילדים ייצאו לשחק בגינה, הם ימצאו את עצמם בתוך ענן של כימיקלים רעילים שהומטר על ידי מטוס ריסוס. בשלב הבא הם פותחים במאבק על זכותם לחיות בביטחון, והפעם לא מדובר במיגון מפני קסאמים. לפתע הישראלים מגלים, כמו שאופיר פינס, בעבר יו"ר ועדת הפנים והסביבה של הכנסת, אמר לאחרונה, ש"גם הסביבה הורגת, לא רק החיזבאללה".
סיפור לוקאלי עם לקח גלובלי
לאחרונה נערך באוניברסיטת תל אביב כנס על חומרי הדברה, שבו הציגו ישראלים מאזורים שונים את מצוקתם ומאבקם. אחת הדוברות הבולטות היתה גלית אבינועם מנס ציונה, שסקרה את המאבק שהובילה בהצלחה להפסקת הריסוסים בשטחים החקלאיים הנרחבים שמשתרעים ליד שכונת מגוריה. כמו תמיד – האנשים הפרטיים מגיבים מהר יותר מהרשויות. אבינועם ושותפיה למאבק הצליחו לסחוף אחריהם את משרד החקלאות, ולהביא לכך שההדברה המאסיבית מהאוויר תוחלף במלכודות מתוחכמות של חברת ביו פיד, שקוטלות את זבוב הפירות באמצעות מינימום רעלים. כולם הרוויחו: התושבים, בעלי החיים, המערכות האקולוגיות ואפילו החקלאים.
לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק
מדובר בסיפור לוקאלי, עם לקח גלובלי: המרוץ המטורף של הקידמה הביא איתו הרבה ברכה, אבל גם לא מעט צרות. עולם המדע עסוק בשנים האחרונות בניסיון להשיב על שורה של שאלות מטרידות: מה פשר העלייה המטאורית במספר האוטיסטים ובעלי הפרעות קשב וריכוז (רוב המומחים סבורים שלא מדובר רק בעלייה באבחון – אלא בתופעות עצמן)? ממה נובעת הצניחה החדה בפוריות של גברים במדינות המערב? איך מסבירים את העלייה המשמעותית בכמה סוגי סרטן? ולמה הגברים מתקרחים כיום בגיל כה צעיר?
המרוץ המטורף של הקידמה הביא איתו הרבה ברכה אבל גם לא מעט צרות | צילום: רויטרס
אין ספק: סביבת חיינו השתנתה במהירות בעשורים האחרונים, ולא רק לטובה. אנחנו מוקפים בתוצרי מעבדה עתירי כימיקלים בעייתיים, מוקפים במכשירים פולטי קרינה ואוכלים מזון מתועש ומרוסס. את בריאותנו מכתיבים לא רק המטען הגנטי שלנו, הרגלי האכילה והפעילות הגופנית. את בריאותנו מכתיבה גם איכות הסביבה שבה אנחנו חיים. ממש כמו ביוון לפני 2,500 שנה.
|
