|
אם הייתם חוזרים 600 שנה אחורה ושואלים אדם ברחוב: איזו מדינה תהיה המעצמה הימית הגלובלית הראשונה בעולם? התשובה שהייתם מקבלים היא ללא ספק סין.
מאז תחילת המאה ה-15, הצי הסיני תחת פיקודו של האדמירל ג'נג חה ובחסות הקיסר יונגל משושלת מינג, ערכו שישה "מסעות אוצר" שהתרחבו מעבר לים סין הדרומי אל האוקיאנוס ההודי, המפרץ הפרסי, חצי האי ערב, הים האדום, חופה המזרחי של אפריקה ואלי אף מעבר לכך.
צי הגילויים הסיני היה מחומש היטב ונשא אוצרות רבים, במטרה להציג את כוחה ועושרה של סין לעולם. הצי השיב עמו לא מעט שגרירים מארצות שונות שרצו לראות עצמן כבנות חסותה של סין. את אותו הטקסט פחות או יותר היה ניתן לכתוב על מפעילותה ומטרותיה של סין במאה ה-21.
אך ב-1433, עם סיומו של המסע השביעי חל מפנה היסטורי. הקיסר שואנדה, יורשו של יונגל, החליט לסיים את מסורת המסעות. הצי הושמד, על אזרחי סין נאסר להשתתף במסעות ימיים, תושבי החוף אולצו להגר לפנים הארץ וסין החליפה את שאיפותיה הימיות בהתמקדות יבשתית במהלך 500 השנה הבאות.
הקיסר יונגל. טיפח את הצי הסיני שהיה החזק בעולם בעולם | מקור: מתוך ויקיפדיה
בספרו המבריק Bound Together (קשורים יחד), מדגיש הכותב, ניין שנדה, איך הרפתקנים, לוחמים, מטיפים וסוחרים ידעו לתמיד להמשיך את תהליך הגלובליזציה, וכאשר הוא נעצר במקום אחד, הוא הופיע במקום אחר. ואכן, כמה עשורים בלבד לאחר שסין ויתרה על שאיפותיה הימיות, צצה פורטוגל הקטנה כאימפריה הימית הגלובלית הראשונה.
בליסבון בעיקר התעניינו בהקפת אפריקה – משימה אותה צלח בורטולומאו דיאז ב-1488. ואסקו דה גאמה הגיע להודו כעשור לאחר מכן ובסופו של דבר, הקימו הפורטוגלים עמדות מסחר ומושבות לאורך כל האוקיאנוס ההודי וים סין הדרומי. מקאו בשסין, הפכה למושבה של האימפריה הפורטוגזית ב-1557 (והושבה לסין, בדומה להונג קונג, ב-1999).
כאשר כריסטופר קולומבוס הגיע עם הרעיון המסעיר שלו להפליג מערבה על מנת להגיע למזרח הוא הציג אותו בפני המלך פורטוגל, ג'ון השני במטרה לגייס כסף למסע. לאחר שנדחה, פנה לספרד אל המלכה איזבלה מקסטיליה והמלך פרדיננד השני מארגון שהחליטו להיענות לאתגר. ב-1942 הפליגו הניניה, הפינטה והסנטה מריה – שלושת ספינותיו של קולומבוס, במורד נהר הגואדלקיוויר מסביליה אל האוקיאנוס האטלנטי לעבר מה שיתגלה כאמריקה. סביליה הפכה למרכז תוסס של מסחר בין העולם החדש ואירופה וסין נדחקה לשוליים ובלטה בהיעדרותה בזירה הימית המתפתחת.
אי אפשר להפחית בחשיבות גילוי אמריקה, יישובה וניצול משאביה, עבור האומות האירופיות שנהנו בשל כך משגשוג רב והפכו למעצמות. על אף שספרד דעכה, האימפריות האירופיות נולדו ובראשן כמובן בריטניה.
המושבות האנגליות באמריקה, סיפקו הון עצום לבריטניה למימון התרחבותה הכלכלית, הצבאית והימית. העמדה הימית החזקה גם אפשרה לה לכפות את רצונה על סין – במה שכונה "דיפלומטיה של ספינות מלחמה". אל בריטניה הצטרפו גם צרפת, ארה"ב והחל מהמאה ה-19 גם יפן, ויצרו "עידן של השפלה" כפי שהוא מתואר על ידי הסינים.
לאחר הניצחון היפני במלחמת סינו-יפן ב-1895, היפנים החלו ליישב את תאיוואן, קרוב לאיי סנקאקו, עליהם מנהלות יפן וסין סכסוך טריטוריאלי בימים אלה. ניצחונה של יפן הושג הודות ליתרונה הימי שנוצר באמצעות ייבוא טכנולוגיות ומתודולוגיות בריטיות.
בעשורים הבאים שינתה סין באופן רדיקלי את נוכחותה הכלכלית והמסחרית בעולם, וכוחה גדל באופן אקספוננציאלי. בתהליך הזה, בייגי'ן לומדת שהפיכתה לכוח מסחרי גלובלי, מחייב אותה (אם היא רוצה ואם לא) להיות גם כוח ימי גדול – משימה שסין לוקחת על עצמה בגלוי בימים אלה כחלק משינוי אסטרטגי המכונה "מחרוזת הפנינים" וייסודה של "דרך המשי הימית" החדשה. מעניין לתהות כיצד הייתה ההיסטוריה מתפתחת אם סין לא הייתה מוותרת על כוחה הימי לפני כ-500 שנה, אך ההיסטוריה כבר לא תשתנה – מה שיכול עדיין להשתנות הוא העתיד ונראה שחזרתה של סין אל הזירה הימית מסמלת את תחילתו של עידן חדש.
|
