היוונים בחרו להישאר ביורו: חדשות טובות ליוון, חדשות מצוינות לגרמניה

אם יוון תצביע בעד הפניית עורף לחובותיה, ובמשתמע בעד עזיבת האיחוד האירופי, יכול להיות שהגרמנים יהיו המפסידים העיקריים מהמלך. הדוגמה הטובה ביותר לסכנה האורבת לכלכלה הגרמנית, שוכנת ממש מעבר לגבולם הדרומי בשוייץ, שם התנהלות כספית זהירה במיוחד הוליכה את הפרנק המקומי לנסיקה של 48% בין 2009 ו-2011. בעת שהמערכת הפיננסית בעולם שקעה, המשקיעים שפכו את כספם אל תוך האומה ההררית הקטנה וגרמו לזינוק המטבע שלה. נסיקת המטבע המקומי הקשתה על יצואני שוויץ למכור את סחורותיהם, עד שהבנק המרכזי החל למכור פרנקים בקדחתנות בכדי להוריד את מחירם.

ועכשיו, עם החרפת המשבר, נשפכים לגרמניה פקדונות מן הפריפריה האירופית; עם כמות כזו של כסף, המארק הגרמני היה כבר שובר את הגג בצמיחתו. באין מארק גרמני, מכונת הייצוא הגרמני ממשיכה לדפוק, בעזרת היורו המידלדל. גרמניה היא גדול יצואני העולם – והוציאה מתוכה סחורה בשווי 1.1 טריליון יורו בשנה שעברה. זה גם מה ששומר את האבטלה הגרמנית על 5.2%, כשביוון היא מגיעה ל- 23% ובארה"ב ל- 8.2%. הגרמנים לא רוצים לחזור לשנות ה-70, כשהמטבע שלהם קפץ ב-60% עם ביטול תקן הזהב בשערי החליפין בין המדינות.

אם נשאל מה יוצא מזה לגרמניה, בואו נחשוב על זה רגע: מדינות רצות למרחקים ארוכים כדי למנוע נסיקות של המטבע. הרי אחרת, למה שסין תשב על כל אותן אג"ח שתשואתן קרובה לאפס? אז למצביעים הגרמנים לא צריך להיות אכפת כל כך לחלץ את יוון, אם הדבר יאפשר להם להמשיך ליהנות מהייתרון של מטבע נמוך יחסית.

ההצבעה ביוון גם לא צפויה לשנות את מסלולה הכלכלי של ספרד, מאחר והיא סובלת ממערך שונה לחלוטין של בעיות. הממשלה היוונית הובילה את המדינה אל חדלות פירעון; בספרד היו אלה הבנקים – וחבילת חילוץ שתונהג ע"י האיחוד לא תפתור את הבעיה. היסודות, בלי קשר למתחולל ביוון או בכל מקום אחר, בלתי יציבים: החוב החיצוני של ספרד – פרטי וציבורי כאחד – עומד למעלה מ-200% מן התוצר המקומי, בהשוואה למעט יותר מ- 100% בארה"ב. שיעור זה הוא עמוק בתחום המסוכן. 

הרבה מההלוואות ניתנו כנגד נדל"ן ונגזריו, שערכם התמוטט, והבנקים נותרו פושטי רגל, גם אם לא יודו בזאת. כך שיהא זה בלתי נבון מצד ספרד ללוות כסף משאר אירופה כדי לחלץ את הבנקים שלה; ייטב לה לאלץ את הנושים החיצוניים להפחית את ערך ההלוואות שלהם לבנקים הספרדיים.

עד עתה המרשם למדיניות גרס כך: החילו צנע – והתפללו לצמיחה. אבל עם ערימות עצומות כאלו של חובות, זה פשוט לא מספיק. חייבים להתמודד עם השקעת חסר, וזה אומר לבנות מחדש. זה אומר תספורות.

הצבעה יוונית שתתכחש לתוכנית הצנע של האיחוד ולחובות החיצוניים שלה תשבש את יתר אירופה, איך אין זה מאוד סביר כי יוון תסתער על סטטוס המנודה של היבשת. זה יהיה קשה מדי למדינה הקטנה – ופירוק של האיחוד האירופי יהיה קשה מדי למרוויחה העיקרית ממנו, גרמניה. אבל כל האומות המחזיקות חובות עודפים – ציבוריים או פרטיים – ייצטרכו לקבל את הרעיון שחלק גדול מהחוב הזה ייאלץ להימחק כלא ניתן לגבייה בטרם תוכל כלכלת אירופה להשתקם.