היום שאחרי: לאן מועדות כעת פניה של אוקראינה?

אחרי השבוע המדמם בתולדות אוקראינה, הגיע המפנה הדרמטי של סוף השבוע. הסכם חתום בין הנשיא ינוקוביץ', שבנתיים ברח למזרח, ובין מנהיגי האופוזיציה, הצבעה על הדחת הנשיא וקיום בחירות מוקדמות, הצבעה בפרלנט על החזרת החוקה של 2004 ושיחוררה מהכלא לאחר 30 חודשים של מנהיגת האופוזיציה יוליה טימושנקו, אשר כבר הספיקה להגיע אל כיכר מידאן ולדרוש מול אלפי המפגינים את העמדתו של יונוקוביץ' לדין. יחד עם זאת, עתידה של אוקראינה נשאר לוט בערפל כאשר חלק מהסיבות שהובילו למשבר עדיין קיימות ולא נראה שיעלמו בעתיד הקרוב.

ראשית, מעמדם של שלושת ראשי המחאה: ויטלי קליצ'קו, אולה טייניבוק וארסני יאצניוק, איננו ברור ויש בידיהם מעט מאוד כוח רשמי. קליצ'קו, אדם הגון ואינטליגנטי, הוא אלוף אגרוף לשעבר וחסר כל ניסיון פוליטי. טייניבוק נחשב קיצוני מידי בכדי להנהיג ויאצניוק ישאר עכשיו בצילה של טימושנקו, מנהיגת מפלגתו אשר חזרה לקדמת הבמה עם שחרורה.

טימושנקו עצמה היא שחקנית מאוד לא יציבה – סוג של שרה פיילין על סטרואידים אבל עם הרבה יותר אינטליגנציה. נסיכת הגז, כפי שהיא מכונה לא לקחה חלק במשא ומתן ובהסכם שנחתם, והיא לא מחויבת לו. היא תפעל לחיזוק כוחה ומעמדה.

טימושנקו. תנסה לחזור למרכז הזירה וצבור שוב כוח פוליטי | צילום: רויטרס

שנית, למרות שנדחקה מעט אחורה בימים האחרונים, עדיין קיימת רוסיה, כשחקן מרכזי בזירה. שליחו של פוטין עזב את קייב מבלי לחתום על ההסכם שהושג. קשה להאמין שרוסיה נטשה את כוונותיה ליצירת האיחוד האירו אסיאתי ותוותר מהר כל כך על אוקראינה. רוסיה תמשיך לעשות כל שביכולתה על מנת לערער את המצב החדש ולמנוע את עלייתם לשלטון של דמויות התומכות בהתקרבות לאירופה.

נקודה שלישית שעדיין עומדת על הפרק היא חילוקי הדעות בתוך הציבור האוקראיני לגבי הבחירה בין רוסיה והאיחוד האירופי. בעוד שהנשיא ינוקוביץ' מאוד אינו אהוד על הציבור, השאלה עצמה האם להתקרב לרוסיה עודנה פופולרית ורק רוב קטן מאוד מעדיף חבירה לאירופה.

קליצ'קו. מנהיג הגון ואינטליגנטי, אך חסר ניסיון פוליטי | צילום: רויטרס

בתוך כל זאת, יש באוקראינה בעיית שחיתות עמוקה. הבעיה העיקרית היא שהפוליטיקה במדינה הפכה לכלי עבור אנשים שאפתנים ליצירת הון, ורבים נכנסים אליה לשם עשיית כסף בלבד. אם אתה בעל עסקים, כיסא בפרלמנט היא עמדה נוחה מאוד, ממנה ניתן לבצע עבירות על החוק וליהנות מחסינות. הרוח הזו קיימת בכל חלקי החברה, כאשר האזרחים עוסקים בשוחד תמידי של המנגנון הרשמי של המדינה, החל מגובי מיסים ועד רופאים בבתי חולים. גם טימושנקו עצמה ישבה בכלא בשל האשמות על כך שניצלה את מעמד חסינותה לשם קידום עסקי הגז שלה.

לבסוף, יש את כיכר מידאן וכל מה שהיא מסמלת, כבימת המאבק העממי. בה התרחשה המהפכה הכתומה ב-2004, ובה הגיעו אותם צעירים גם הפעם כדי לדרוש עתיד אחר, והם לא יוותרו על הדרישה הזו כל כך מהר. רבים מהם אינם מקבלים את ההסכם שנחתם – הם חוששים שברגע שעיני העולם יופנו אל משבר אחר, הפוליטיקאים שוב ימצאו את הדרך להחזיק את הדברים למצבם הקודם, ולמעשה שום דבר לא ישתנה.

פוטין. עדיין לא אמר את המילה האחרונה | צילום: רויטרס

למרות שכל כך הרבה קרה, למעשה שום דבר לא השתנה. השחקנים הם אותם שחקנים ונראה ששוב הפוליטיקאים הם שמכתיבים בסופו של דבר את הכיוון אליו תלך אוקראינה ולא האזרחים. יחד עם זאת, למפגינים ולאזרחי אוקראינה בכלל, יש לא מעט סבלנות ולא מעט כוח רצון שעשויים להוביל בסופו של דבר להתממשות שאיפותיהם "לחיות חיים נורמליים במדינה נורמלית".

בלב העניין עדיין נמצא הצורך האקוטי לרפורמות עמוקות באוקראינה ולשיקומה הכלכלי. כעת, כשנראה כי ידם של תומכי ההתקרבות לאירופה היא על העליונה, יהיה על המדינה להתחיל ולהתקרב לא רק כלכלית כי אם גם רעיונית אל אירופה.