Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

היכונו לביאת המהפכה הדיגיטלית: שלושה תחומים מסורתיים הנמצאים על סף שינוי דרמטי

מה יש לנדל"ן מסחרי, חקלאות ולימודים גבוהים במשותף? כולם חולקים מאפיין אחד - הם עומדים בפני התפרצות. שלושתם הסתרחו מעט מאחור בכל הנוגע לאימוץ טכנולוגיות, אך כעת דברים משתנים ...
יואב וילנר
מה יש לנדל”ן מסחרי, חקלאות ולימודים גבוהים במשותף? כולם חולקים מאפיין אחד – הם עומדים בפני התפרצות. שלושתם הסתרחו מעט מאחור בכל הנוגע לאימוץ טכנולוגיות, אך כעת דברים משתנים ושלושת התחומים האלה סוף סוף נכנסים לעידן הדיגיטלי. יואב וילנר, מנכ”ל ראנקי על השינוי הדרמטי שעומד להתחולל.

הנדל”ן המסחרי

תחום הנדל”ן המסחרי ספג את אחת המהלומות הקשות ביותר במהלך המשבר הפיננסי הגדול של שנת 2008, לאחר כישלונו המהדהד של בית ההשקעות להמן ברדרס לזהות את הבועה המתנפחת בתחום הנדל”ן בכלל – והנדל”ן המסחרי בפרט. מאז התחום נמצא בתהליך התאוששות, כשהדי המשבר ההוא עדיין מורגשים היטב: לאחר שהיעדר השקיפות והערכות השווי המוגזמות כמעט הביאו לחיסול ההשקעות במיזמי נדל”ן מסחריים, כעת מוכנים ראשי התחום לצאת למאבק. וכדי לעשות זאת, הם מאמצים גם שיטות חדשות ליצירת שקיפות והערכת שווי טובה ומדויקת יותר.

“תחום הנדל”ן המסחרי מאמץ כיום את מהפכת המידע”, אומר דייויד קולמורגן, מנהל בכיר בחברת הנדל”ן הבינלאומית ג’ונס לאנג לזלי. “הכרישים הגדולים של התחום מתלהבים היום להפוך לממוקדי-מידע, וחברות גדולות משקיעות סכומים גדולים בטכנולוגיות מידע ייעודיות לתחום”.

כיום, ישנם מקורות מידע בתעשייה הזו. חברות ותיקות ומנוסות כמו CoStar ו-Trepp, מספקות מידע ממוקד, כל אחת בנישה שלה, אך נסמכות על שיטות איסוף ועיבוד מידע מסורתיות יותר. חברת CoStar, לדוגמא, עדיין מעסיקה 1,200 עובדים שכל תפקידם להתקשר באופן ידני וללקט מידע על השוק.

הטכנולוגיה מביאה איתה את השקיפות הנדרשת לתחום | צילום: thinkstock

סטרט-אפים בתחום הפינ-טק (טכנולוגיה בתחום הפיננסי) חוו בשנת 2014 תנופה מדהימה – כשהושקע בהן סכום כולל של 2.1 מיליארד דולר. שנת 2015 מסתמנת כשנה טובה אפילו יותר לתחום המתפתח – ורבים כבר מכנים אותה “שנת הפינ-טק”. שחקנים חדשים במגרש הזה כמו CrediFi, מתגלים כגורם המביא שקיפות אל התחום.

“השחקנים המובילים בשוק הנדל”ן המסחרי רעבים למידע הנכון שיוכל להפוך את ההשקעות שלהם לחכמות יותר ולצמצם את הסיכון אליו הם נחשפים”, מסביר אלי רזין, מנכ”ל חברת CrediFi, הפעילה בתחום. “כיום, השוק אטום. יש גישה מוגבלת בלבד למעט מאוד מידע, והמשקיעים המקצועיים מבינים שהם צריכים יותר מזה. הם לא צריכים רק לדעת מה הנכס שלהם עושה בפרק זמן מסוים – הם צריכים לדעת מה עושים נכסים של מתחרים שלהם, מה קורה בשכונה ובאזור כולו, מה קורה בשוק בתמונה הרחבה. בשוק הזה, מידע איכותי יכול להיות שובר שוויון. והחברה שלנו פה כדי למלא את החוסר הזה”.

ואם זה לא מספיק, פלטפורמות אינטרנטיות כמו AssetAvenue, Fundrise ו-RealtyShare, מאפשרות כיום לקבוצות רכישה להתאגד יחדיו, ומאפשרות גם לקהלים שעד כה לא יכלו לקחת חלק בתחום זה, להצטרף למשחק. ככל שהמגמה הזו תימשך, ניתן בהחלט לצפות שעוד ועוד מיזמים יפעלו בתחום המתפתח – ויובילו את תחום הנדל”ן המסחרי אל תוך העידן הדיגיטלי.

החקלאות

חקלאות, הפלטפורמה הסוציו-אקונומית הפרה-היסטורי המוכרת כל כך, כמעט ולא השתנה באופן מהותי לאורך אלפי שנות קיומה. גם הטכנולוגיות החדישות אשר קיימות כיום הן למעשה שיפורים של הטכנולוגיה הבסיסית המוכרת – הן מייעלות את תהליך הזריעה, ההשקיה או האיסוף והופכות אותם למהירים, נוחים ואמינים יותר – אך כאמור, לא משנים את התחום באופן מהותי. אך כעת, כל זה עומד להשתנות. כשהלחץ על החקלאים גדל והם נדרשים לספק כמות גדולה של יבולים איכותיים – ולהישמר באותה העת מפני זיהום הסביבה – תחום החקלאות עומד בפני התפרצות אדירה. נראה שהמשקיעים מ-Sand Hill Road, שותפים להערכה הזו. שנת הפריצה של ה”אג-טק” היתה 2014, עם 2.36 השקעות בשווי כולל של 2.36 מיליארד דולר – יותר ממה שראתה תעשיית הפינ-טק השנה.

את המהפכה הזו, בניגוד למרבית המהפכות המוכרות לנו, לא מובילים עונדי העניבות מעמק הסיליקון. במקרה הנוכחי מדובר דווקא בחברות הענק הפועלות בתחום כבר שנים רבות – והחלו לאחרונה לחרוש את דרכן אל תוך העידן הדיגיטלי ולהשקיע משאבים בכדי לפתח טכנולוגיות לקידום התחום. ענקית החקלאות Monsanto, בנתה במעורבות מאוד משמעותית ומספר רכישות את FieldScripts – מערכת חדשנית לאיסוף כמויות אדירות של מידע על תחום החקלאות, המערבת שימוש ב”ביג דאטה” שנאספת, מהשדות, מנתוני מזג אוויר, קרקע וגידולים. היא מאפשרת להחליט מה לזרוע ומתי, על מנת למקסם את התפוקה.

מהפכה בעולם החקלאות קרובה מתמיד | צילום: thinkstock

“אנחנו מאוד מתרגשים בכל הנוגע לטכנולוגיה החדשה, אומרת מרי קיי טאצ’ר, דיירקטורית בכירה בפדרציית החוואים האמריקאית. “אנחנו נוכל לחסוך בעלויות, זה טוב עבור הסביבה, מכיוון שלא צריך כל כך הרבה חומרי הדברה וכימיקלים וגם ניתן להגדיל את התפוקה החקלאית באופן משמעותי”.

ובנוסף כמובן, יש יבול מעניין של סטארט-אפים משני מציאות בתחום. FarmLogs, ספקית פרימיום (freemium) של ביג-דאטה, מתחרה עם Monosanto וכבר הצליחה לרכוש נתח שוק משמעותי. Door to Door Organics מנסה ליצור קשר ישיר בין חקלאים והצרכנים, Blue River Technology משתמשת בטכנולוגיות מידע ודימוי על מנת לעשות אופטימיזציה לשדות עד לרמת השתיל הבודד. ויש עוד רבים אחרים. עסקי החקלאות רק מתחילה להתוודע ליתרונות הביג-דאטה, התוכנה והאוטומציה המתקדמת. שימו עין על תחום האג-טק – הוא צפוי לחולל שינוי גדול בשנים הקרובות.

ההשכלה הגבוהה

האוניברסיטה הראשונה בעולם המערבי הייתה אוניברסיטת בולוניה, אשר הוקמה לפני למעלה מ-1,000 שנה באיטליה. מאז, עברו המוסדות ההיסטוריים האלו שינוי לא קטן – במהלכו הפכו ממקום אליו הלכו כדי “לרכוש ידע לשם הידע” – לשלב חובה בדרך לכל פיתוח קריירה. אך גם אם המניע אשר הביא את ההמונים לשערי האוניברסיטאות ברחבי העולם השתנה – המערכת עצמה נותרה כמעט ללא שינוי, והיא פועלת ברחבי העולם, פחות או יותר, באותה השיטה בה פעלה לאורך מאות השנים האחרונות.

אך לאחרונה, מחירי הכניסה למוסדות ההשכלה הגבוהה הלכו והאמירו. בנוסף, התואר האקדמי כיום כבר אינו “שלב חובה” בדרך לפיתוח קריירה עצמאית. גורמים אלו הם שמעמידים את תחום ההשכלה הגבוהה בפני שינוי, ושמים אותו על לסף התפרצות.

מסורת של מאות שנים עומדת בפני שינוי? | צילום: thinkstock

כבר בשנת 2008, שני פרופסורים מאוניברסיטת מניטובה בקנדה העלו לראשונה את הקורסים שלהם לרשת האינטרנט – והציעו אותם בחינם לכל גולש. אותם הקורסים שכונו (MMOCs (massive online open courses צברו מוניטין רב ועוררו מגמה אדירה ברשת – אשר הציתה בפרק זמן קצר שורה של מיזמים ללא מטרות רווח, כמו Udacity, Coursera ו-EdX. אך למרות ההתלהבות הראשונית, הנתונים הראו כי הקורסים האינטרנטיים זכו להשתתפות נמוכה בלבד בקרב הנרשמים, ואלו אשר סיימו את הקורסים בהצלחה היו לרוב בעלי תארים קודמים.

אם כך, מדוע כעת נמצא התחום לפני התפרצות? הפרופסור הנודע מאוניברסיטת הרווארד, קלייטון כריסטנסן, טוען כי הפוטנציאל הגדול ביותר לשינוי ממשי בתחום מקורה בהתפרקות ובמודולריזציה של החינוך. “אני מאמין שנראה עלייה של מודלים היברידיים”, הוא מסביר. “מרבית המוסדות יכירו בעתיד הקרוב בקורסים אשר מספקות הפלטפורמות האינטרנטיות השונות דוגמת קורסיירה, וישלימו את חומרי הלימוד עם קורסים ספציפיים ומקצועיים יותר, אשר יועברו פנים מול פנים”.

לטרנד המדובר יש כבר כמה דוגמאות, כמו אתר StraighterLine, אשר מציע קורסים המוכרים על ידי למעלה מ-80 מוסדות אקדמאיים בארה”ב, כך שהם חוסכים לסטודנטים רבים חלק ניכר משכר הלימוד מבלי שייאלצו לוותר על התואר היוקרתי מאחד מהמוסדות המוכרים. Minerva, מיזם אחר אשר צובר תאוצה בארה”ב, מציע מודל מעט שונה: הסטודנטים מגיעים לשנת לימודים אחת בקמפוס מיוחד בסן פרנסיסקו, ומשם הם שבים לבתיהם – ומשלימים את הלימודים בקורסים הנערכים אונליין דרך המחשב. שכר הלימוד נמוך בהרבה מזה של המוסדות היוקרתיים והלימודים הם משמעותיים.

התחום המתפתח הוא תוצאה של זינוק מתמשך במחירי ההשכלה הגבוהה בארה”ב והירידה בחשיבותם של התארים המתקדמים. כיום, תארים רלוונטיים הופכים לנגישים וזמינים יותר מתמיד. תחום ההשכלה הגבוה חייב לזרום עם הזרם, או שיוותר מאחור. 10 השנים הקרובות צפויות להיות תקופה מעצבת עבור המודל האוניברסיטאי.

מסקנה

שינויים משמעותיים עומדים לעבור על שלושת התחום הבסיסיים האלו. הדרך בה אנו אוכלים, לומדים ושומרים על ערך הקרקע, משתנה. הטכנולוגיה תשנה, ללא ספק, את דפוסי הפעולה ורק הזמן יגיד איך בדיוק הדברים יתקדמו. דבר אחד בטוח – בשנים הבאות, אף אחת מהתעשיות האלה לא תפעל כפי שהיא פועלת כיום.

– יואב וילנר הוא מנכ”ל ראנקי וכן בלוגר במגזינים היוקרתיים בעולם: Forbes, Inc, Entrepreneur, VentureBeat, TheNextWeb.