|
ישיבת הממשלה בה אושר התקציב הסתיימה בחמש בבוקר. השרים ועשרות העוזרים, היועצים ויתר הפקידים הלכו לישון, ושר האוצר יאיר לפיד התיישב לכתוב עוד סטטוס לאוהדיו. "זהו תקציב מפיח תקווה, הוא יבטיח ירידה ביוקר המחיה", הרחיק לעתיד שר האוצר, בעוד הוא מאשר שמדובר בתקציב קשה של העלאת מסים.
אחת ההבטחות המסתתרות בין דפי התקציב היא הפחתת תעריפי המים. רשמית מבטיחה רפורמת התאגידים הפחתה של 5%, אבל על פי ההחלטה ינהל משרד האוצר מו"מ עם הרשויות המקומיות על הפחתה גדולה יותר, שתנוע בין 10% ל-20%. עד שההוזלה תגיע לכיסנו, אם תגיע, יתייקרו המים, כמו כל המוצרים והשירותים האחרים, בעקבות עליית שיעור המע"מ באחוז אחד.
כפי שמתברר, הסיכוי להוזלת המים בעתיד הקרוב קטן מאוד. במשרד האוצר קיוו להשיג את ההוזלה באמצעות ייעול תאגידי המים, לאחר שדוח מבקר המדינה העלה לדיון את ההצלחה החלקית של רפורמת תאגידי המים: הם הוקמו על מנת להעביר את אספקת המים לצרכנים מדי העיריות לחברות עצמאיות, צעד שיוודא שההכנסות ממכירת המים מושקעות בשירות ובתחזוקת מערכות ההספקה. האוצר, שיזם את החקיקה להקמת התאגידים, טען שלעתים קרובות מעדיפות העיריות להשתמש בהכנסות מהמים לצרכים אחרים ולהזניח את הצנרת, שממילא קבורה באדמה ושחיקתה אינה גלויה עד שמתרחשת תקלה גדולה.
מידת ההצלחה של רפורמת תאגידי המים שנויה במחלקת: אנשי האוצר ורשות המים, האחראית לפיקוח על התאגידים, מתגאים בעיקר בהצלחת התאגידים להקטין את דליפות המים בצנרת העירונית "בזכות שימוש נכון בהכנסות". אבל השיפור בצנרת המים לא מומן באמת מהכנסות משירותי התאגידים, אלא במאות מיליוני שקלים בשנה (250 מיליון שקל ב-2012) שהזרים האוצר לתאגידים. אפשר להניח שניתן היה להשיג תוצאה דומה אם הסכומים היו מוזרמים באמצעות העיריות ("אם היינו מצליחים לוודא שהרשויות המקומיות משתמשות בכסף למטרות להן יועד", אומרים אנשי האוצר ביבושת).
לאחר שנתיים של הסתגלות ובנייה, נראה שתאגידי המים נכנסו לתפקוד תקין: התלונות על חיובים שגויים פחתו, מערכות הגבייה המשופרות הקטינו את מצבת החובות האבודים, ורשות המים, שאיחרה מאוד בהקמת מערך הפיקוח על התאגידים, גייסה עשרות עובדים, הקימה מערך בקרה וקבעה תקנון שירות מחייב. אבל המחיר היה גבוה, גבוה מדי. הקמת התאגידים חייבה הקמת מערכות בירוקרטיות גדולות: כל תאגיד מים, אפילו הקטן ביותר, נזקק לפתוח משרדים חדשים מחוץ לבית העירייה, ולגייס מנכ"ל, סמנכ"ל, רואי חשבון, מנהלי כספים, יועץ משפטי, מנהלי גבייה ועוד.
מתקני המים בחדרה | צילום: ingimage/ASAP
לראשי העיריות והעסקנים נפתח שדה חדש של מינויים וכיבודים – למועצות המנהלים של התאגידים. בדוח שפרסם מבקר המדינה על הניהול הכושל של הקמת התאגידים נאמדו העלויות המיותרות בחצי מיליארד שקל בשנה, סכום המגולגל על הצרכנים והיה אחד הגורמים להתייקרות המים בשנתיים האחרונות. הסרבול נגרם בעיקר בשל עודף התאגידים והעובדה שבמקומות רבים הוקמו שלא לצורך תאגידי מים המשרתים מספר קטן מדי של צרכנים.
אנשי משרד האוצר ורשות המים לא התכוונו להקים מספר כה גדול של תאגידים. הם לחצו לשיתוף פעולה בין רשויות ולהקמת תאגידים אזוריים במקום תאגיד לכל רשות מקומית. אולם רשויות שנהנו ממערכת מים חדשה או מתוחזקת היטב, חששו שהמיזוג יחייב אותן לשאת בעלויות התיקון והתחזוקה ברשויות שהזניחו את רשת המים שלהן. אנשי האוצר העדיפו לפתור את הבעיה באמצעות הקמת תאגידים לכל רשות, גם במקרים שאין הצדקה כלכלית לכך.
ייקור המים והזרמות המיליונים לתאגידים במסגרת "מענקי תאגוד" הם רק חלק מהנזקים שנגרמו בגלל הקמת התאגידים המיותרים. כמחצית התאגידים הציגו הפסד בדוחותיהם לשנת 2012, ואין סיכוי שיעברו לרווח ללא העלאה משמעותית נוספת של מחירי המים. אחד התאגידים כבר פרסם הערת "עסק חי" המתריעה מפני קריסתו הפיננסית, ובשנה הבאה עשויים לפחות ארבעה תאגידים נוספים לפרסם אזהרה כזו.
צילום: Ori, מתוך ויקיפדיה
רשות המים והביוב, האמורה לפקח על התאגידים ולפעול במהירות נוכח הקריסה הוודאית של רבים מהם, לא נקפה אצבע עד כה. היא אמנם הודיעה בתגובה לדוח המבקר כי היא פועלת למיזוג התאגידים וייעול המערכת, אבל את האמת על הרשות ותפקודה ניתן ללמוד מדוח מנהל הרשות, אלכס קושניר: "…במהלך שנת 2012 התגבש ברשות המים הצורך בשינוי ושיפור בתהליך הקמת התאגידים וכן בדרישות לייעול בתפקודם והקטנת עלויות התפעול וההנהלה. כבר בתחילת 2013 בכוונת רשות המים להגיש לאישור מועצת הרשות הצעה מפורטת לשינויים הנ"ל".
אפשר היה להתעודד מהתחייבותו של קושניר, אלמלא היא פורסמה רק לפני כשבועיים. את "תחילת 2013" קושניר כבר החמיץ.
נוכח הניהול הבעייתי של רשות המים ניסו אנשי משרד האוצר, בראשות סגן ראש אגף התקציבים שאול מרידור, להעביר את רפורמת צמצום התאגידים באמצעות חוק ההסדרים, אולם נתקלו שוב בהתנגדות הרשויות המקומיות, שללא שיתוף פעולה מצדן ההחלטה לא תהיה שווה את הנייר עליו היא כתובה. ראוי לציין בהקשר זה כי חוק התאגידים, המחייב את הרשויות להקים תאגידי מים, נחקק ב-2001 ויישומו התעכב ביותר מעשר שנים נוכח התנגדות הרשויות.
לרשויות לא היה בעצם כל נימוק חדש להתנגדות. החשש של הרשויות החזקות מפני סבסוד מערכות המים והגבייה ברשויות החלשות נותר בעינו. מתחת לשולחן וברקע יש להתנגדות גם סיבות פוליטיות: מיזוג תאגידים ייאלץ ראשי עיריות לוותר על אוצר בלום של מינויי מקורבים ותומכים פוליטיים לדירקטוריונים ותפקידים אחרים בתאגידים.
הפגנה נגד העלאת מחירי המים | צילום: דור שי, וויקיפדיה
ראש עיריית ראשל"צ, דב צור, העומד בראש ועדת המים שהקים מרכז השלטון המקומי, הגיש לאוצר הצעה חלופית המדברת על מיזוג מרצון של תאגידי מים. לטענת ראשי השלטון המקומי, ניתן באמצעות ארגון מחדש של משק המים להגיע לחיסכון משמעותי, גדול בהרבה מזה המוצג בהצעת החוק של משרד האוצר.
נכון לעכשיו, הסכם על צמצום התאגידים אינו נראה באופק, שלא לדבר על לוח זמנים מוסכם לביצוע.
התפקיד כולל סיורים בחו"ל
בעקבות הבחירות והקמת הממשלה החדשה חזר סילבן שלום לעמדת כוח משמעותית במשק, כשר האנרגיה והמים. לא רק החלטות חשובות בנושאים חיוניים משחרות לפתחו של השר, אלא גם שליטה בחברות ענק הנתונות לפיקוח המשרד, כמו חברת החשמל ומקורות. התפקידים הבכירים ובעיקר חברי הדירקטוריונים של חברות אלה מבוקשים מאוד על ידי מקורבים פוליטיים, וכל חילופי שלטון מבשרים על ריענון ומינויים חדשים, במגבלות תקנון שירות המדינה.
כבר עם כניסתו לתפקיד התגלגלה לידי שלום הזדמנות למנות יו"ר חדש לחברת מקורות: חברה ממשלתית ענקית המגלגלת כמיליארד דולר בשנה ואחראית לאספקת המים במדינה. למקורות יש גם פעילות בינלאומית ענפה בתחום ההתפלה והקמת מערכות מים, כך שתפקיד יו"ר החברה כרוך בלא מעט סיורים בחו"ל, חלקם במדינות אקזוטיות מאוד.
כהונתו של היו"ר, אלכס ויז'ניצר, הסתיימה בסוף החודש שעבר. שלום אמור לחתום על הארכת כהונתו או להודיע על כוונתו למנות אדם אחד לתפקיד, אבל השר מעכב את חתימתו. ויז'ניצר הוא מנהל מוערך בשירות הממשלתי, שהצליח מאוד בתפקידו הנוכחי ובתפקידו הקודם כיו"ר החברה הלאומית לדרכים (מע"צ).
אולם כישורים מתאימים הם תנאי לא הכרחי ובוודאי לא מספק למינוי יו"ר לחברה ממשלתית גדולה. החיבור הפוליטי של ויז'ניצר הוא לשר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן. פורמלית, ליברמן הוא חבר מפלגתו של שלום, ואף עשוי לחזור לממשלה אם לא יורשע במשפט המתנהל נגדו. אבל מינוי יו"ר מקורות הוא עניין אישי יותר מעניין מפלגתי, ושלום מאותת שהוא מעוניין באיש שלו בראש מקורות.
היכונו ל(עוד) גזירות חדשות
הבשורה העיקרית בתקציב שאישרה הממשלה בשבוע שעבר היא שלפחות בתחום הכלכלי לא ישתנה שום דבר: קרוב לוודאי שהמשק ייכנס למיתון בתקופה הקרובה, ואולי לא. אבל סדר העדיפויות והקצאת המשאבים לא ישתנו באופן מהותי וקיים חשש שדווקא המשאבים שיופנו לצרכים חברתיים ולעידוד הצמיחה יצטמצמו.
הקיצוץ בתקציב הביטחון אינו קיצוץ אמיתי, אלא במקרה הטוב עיכוב לא גדול בהעברת תקציבים על חשבון הגדלת תקציב הביטחון בהמשך. ההחלטה צריכה גם לעמוד במבחן הביצוע, ולא מן הנמנע שהקיצוץ יימחק כולו, כאשר יוחלט למשל במהלך השנה להפשיר תקציבים שעוכבו כדי להציל מפעל בקריית שמונה, או במטרה לעמוד בצורך דחוף כלשהו שהתעורר "לנוכח המצב".
צילום: רויטרס
על מנת לעמוד בקיצוץ של 3 מיליארד שקל, שהם קרוב ל-8% מתקציב הביטחון בניכוי סיוע אמריקאי, יהיה על הצבא לערוך בדק בית רציני ביותר, וספק אם ניתן לעמוד במלאכת התכנון הנדרשת בזמן כה קצר.
לעומת זאת, די ודאי שאת תוספת התקציב המיועדת לשנים 2015 ואילך יקבל משרד הביטחון. אבל איש אינו מבטיח שהמשק יצמח וההכנסות ממסים יעלו בשיעור שיאפשר תוספות כאלה ללא תוספת מסים וגזירות. ועכשיו אנו כבר יודעים היטב איזה מעמד ישלם את המחיר.
[email protected]
|
