|
מבחינת הצפון קוריאנים, והכוונה כמובן למשפחת קים בראש ובראשונה, הנשק הגרעיני הוא תעודת הביטוח היחידה מפני מהלך כולל להפלת משטר האימים שלהם. זהו הקלף העיקרי שבו מחזיק קים וספק אם לאמריקאים יש משהו לתת שישכנע אותו לוותר עליו.
גם בלי פירוק מלא, יש הרבה על מה לדבר והרבה מה להשיג – מאחורי ארה"ב נמצאות יפן ודרום קוריאה, יריבות היסטוריות של צפון קוריאה. אלו שתיים מבנות הברית החשובות ביותר של האמריקאים, בפרט באזור, והן שתי המאוימות המיידות מהארסנל הצפון קוריאני.
דונלד טראמפ וקים ג'ונג און. ריכוך הרטוריקה הלוחמית | צילום: shutterstock
שתיהן חולמות כמובן על פירוז גרעיני של צפון קוריאה ואולי אפילו על נורמליזציה בדרך לאיחוד חצי האי, אך כולם יסתפקו בשלב הזה בהפסקת הניסויים (גרעינים ולא גרעיניים), בהגדלת השקיפות על הגרעין הצפון קוריאני ובריכוך הרטוריקה הלוחמנית מהשנים האחרונות.
נקודה נוספת שהיא קריטית עבור רה"מ היפני הנוכחי שינזו אבה היא פרשת האזרחים היפנים שנחטפו לאורך השנים על ידי המשטר הצפון קוריאני, ככל הנראה כדי לאמן מרגלים צפון קוריאניים שיוצבו ביפן. אבה הפך את הסוגיה לאחת המרכזיות ופתרונה, כפי שאמר גם בפסגת ה-G7 האחרונה, יכול להוביל את היפנים לפתוח את הארנק ולסייע לצפון קוריאה. מבחינת המשטר בפיונגיאנג, שיתוף פעולה בתחום זה הוא דוגמה לצעד בונה אמון "זול" שאפשר יהיה להשיג תמורתו סיוע יקר.
דרום קוריאה מעוניינת כמובן להפסיק את המתיחות מול הצפון. רבים במדינה חולמים עדיין על איחוד בין המדינות למרות שכבר כמעט לא נותנו בחיים אנשים שזוכרים את חצי האי מאוחד. גם כאן, במקום לצאת בהצהרות מפוצצות סביר יותר כי ייפתח דיאלוג על צעדים ראשונים של נורמליזציה – הכרזה רישמית של סיום המלחמה בין הקוריאות, הסכמים כלכליים בין הצדדים, הסכמי סיוע של הדרום לצפון ואולי גם איחוד משפחות סימלי, הם כולם בגדר הישגים סבירים לשני הצדדים וצעד ראשון חשוב להמשך.
שתי הפגישות הלבביות שהתקיימו לאחרונה בין קים לנשיא דרום קוריאה, מון ג'יי אין, אמורות לסייע לתהליך הזה.
ומה לגבי טראמפ?
מבחינת נשיא ארה"ב, קשה להפריז בחשיבות המאמץ מול צפון קוריאה. חודש אחרי שנסוג מהסכם הגרעין עם איראן, מגיע טראמפ אישית לטפל במשטר רדיקלי לא פחות מאיראן, וכזה שמחזיק כבר בנשק גרעיני. על טראמפ מוטלת כעת חובת ההוכחה לספק הצלחות במקומות שקודמיו, ובעיקר קודמו המושמץ, כשלו.
סיוע הומניטארי ופיתוח כלכלי תמורת הפסקת הניסויים, הגברת הפיקוח ונורמליזציה אזורית הדרגתית – כולם צעדים שהמשטר הצפון קוריאני יכול לעמוד בהם – יהוו הצלחה משמעותית וחיזוק למעמדו של טראמפ ויחזקו את הביטחון שלו בדרכו לאתגרים הבאים ובראשם, כנראה, הגרעין האיראני.
לא כולם שמחים מהפסגה החדשה – בסין, הפטרונית החצי-רישמית של צפון קוריאה וזו ששואפת כבר שנים להכתיב את סדר היום במזרח אסיה, בוודאי לא ששים לראות את נשיא ארה"ב מוביל מהלך דרמטי בחצר האחורית שלה. הצלחה אמריקאית, כזו שתשפר כאמור גם את מצבן של השכנות-יריבות של סין, יפן ודרום קוריאה, תציב את סין בנחיתות מסוימת מול ארה"ב, בדיוק בתקופה שמלחמת הסחר בין הצדדים הולכת ומתקרבת.
רוסיה, שגם לה גבול יבשתי עם צפון קוריאה, עשויה דווקא להרוויח מהמהלך. אחד מהפרויקטים החשובים ביותר לממשלו של הנשיא הדרום קוריאני מון, הוא המעבר של משק האנרגיה הדרום קוריאני משימוש בכורים גרעיניים ומתחנות פחמיות לתחנות הפועלות על גז טבעי. הספקית הטבעית לגז הדרוש היא רוסיה ולשם כך יש להניח צינור גז חדש שיעבור מרוסיה, דרך צפון קוריאה ואל הדרום. כך תוכל רוסיה לנצל את רוחות הפיוס באזור כדי להשיג עוד עסקה של מיליארדים.
בשורה התחתונה, בפגישות כאלו רב הנסתר על הגלוי ועל אף החגיגיות לא ברור מה ניתן יהיה להשיג, במיוחד בטווח המייידי – שני המנהיגים הצהירו כבר כי ישמחו לפגישות המשך, אולי אפילו בבית הלבן. ניסיון העבר מלמד כי הצהרות הן הרבה פעמים רק הצהרות ולכן המעשים בשטח בחודשים הקרובים חשובים הרבה יותר, והם שיקבעו לאן הולכים הדברים – נורמליזציה או מתיחות מחודשת?
|
