היתרון של האנדרואיד ומיקרוסופט על פני אפל: הצורך לחדש

דומה ששום דבר לא יעצור את מערכת ההפעלה של אפל. הם הניחו את האצבע בדיוק על הנקודה המכריעה – תוכן. חומרה, ממשק, קישוריות – כל אלה משניים בלבד מול מה שעובר דרכם: אפליקציות, אתרים סלולריים, וידאו, אודיו, נתונים, מה שלא יהיה. אנדרואיד, לפיכך, ובפרט הווינדוז פון, מצויים בעמדה נחותה יותר: לסביבת האפליקציה שלהם יש היצע תוכני מצומצם יותר, או אמין פחות. אבל יש לשתי הפלטפורמות האלה ייתרון אסטרטגי אחד, גם אם קשה לפיצוח: משום שהן משתרכות מאחור, הן מחויבות לחדש.

אופטימיזציה אינסופית. האייפון של אפל 

הרי כך הוא הדבר: פלטפורמת הסלולר של אפל עוברת אופטימיזציה של מוצריה ושל חוויית המשתמש שהיא מציעה בכל דור של מכשירים. זה עובד נהדר בכל הקשור לחומרה. אבל אם מעריצי החברה מצפים לראות כעת פתרונות חומרה מהפכניים מבית אפל, הרי שהם עומדים להתבדות. זאת, משום שמה שנכון לגבי תוכנה – נכון גם לגבי חומרה: עיצוב הוא אינטואיטיבי כשהפער בין הידע הממשי של המשתמש לגבי השימוש במכשיר לבין הידע הנדרש כדי באמת להשתמש בו הוא מצומצם עד לא קיים. וזה בדיוק מה שאפל עושים – משכללים את מכשירים עוד ועוד כדי להפוך אותם אינטואיטיביים יותר עבורנו. אבל כשזה מגיע לממשק משתמש, גם אם אין זה המשתנה המרכזי במשוואה, גישת החזרורים (לופים) ההנדסית עשויה להביא לאופטימיזציה של החלקים לצד ניפוח לא מכוון של החבילה הכוללת. אפשר אולי כי כבר נראה תסמינים לכך במערכת ה- iOS 6 המתקרבת: בלוגרים כבר ציינו ש"ככל שנערמו יותר פיצ'רים, פחות ניכר המיקוד. אם לדייק, כל פיצ'ר שאפל הציגה נראה אחרת ועבד אחרת: חלק עבדו כמתגים, אחרים היו בלתי נראים, חלק מהמידע הסתנכרן ב-iCloud, חלק היה מקומי. חלק מהרכיבים שעונים על סירי, אחרים לא יודעים שהיא קיימת. אנחנו מתחילים לראות פיזור בתוך מכשירי הבית של אפל".

זוכרים מה קרה למיקרוסופט? לווינדוז? לאופיס? מישהו אמר עודף פיצ'רים? קיימת הזדמנות – גם אם צרה בהיקפה ומסוכנת בנקיטתה – לשיפור חוויית המשתמש של אפל. בדיוק עם הגישה הזאת פנתה יצרנית הפלאפונים והמסכים השטוחים היפנית שארפ ליועצי עיצוב בינלאומיים כדי לחשוב מחדש לחלוטין את הממשק של אנדרואיד, ככלי אבחון לקו חדש של סמארטפונים (שארפ אקווס) שיופצו במהלך הקיץ ביפן. זהו ממשק בשם Feel UX, והוא יפה, נזיל ואינטואיטיבי, ומשמר את אותה איכות יפנית נדירה של עדינות אשר איננה בהכרח נשית. 

יפה, נזיל, אינטואיטיבי. ה- FeelUX

ברמה הטכנית, הממשק הוא אפליקציה מצודדת של אנימציית ג'אוואסקריפט ואוצר-מילים מחוותי המאפשר מניפולציה ישירה על גבי התוכן. הכפתורים התנדפו וכמעט שאינם כאן. הכל גולש, ומבצבץ ומופיע באורח פלא בהקשר. כאן בדיוק נטועה האבחנה העגומה שבין עיצוב להנדסה: העיצוב הוא חדשנות לאופטימיזציה של ההנדסה. עיצוב הוא הסימון השחור החדש על דף הנייר הריק. ההנדסה תחשב את מסלול הסימון, את המערבולות והפיתולים הנוצרים בחלל השלילי. הם זקוקים האחד לשני, ובסופו של דבר מתלכדים לכדי ישות אחת. אך כאשר הציור על הנייר מתמלא, כפי שקרה ל-iOS – ההיבטים ההנדסיים מתקדמים לחזית.

הווינדוז פון, חרף הסביבה המערכתית המקרטעת וההתפשרות על יצרני החומרה שלו, הוא מחווה עיצובית אמיצה לא פחות. הוא איננו שיבוט של האנדרואיד וה-iOS כי אם דימוי טרי, ציור חדש. מה שהוכח בתצוגה של ה-Feel UX, הוא כי חדשנות כזאת היא אפשרית גם בתוך האנדרואיד. הרי מה שהכעיס את סטיב ג'ובס ב"העתקה" של ה-iOS ע"י האנדרואיד היא לא שיבוצם של מקטעי הקוד: האקט המדובר נקרא "פורקינג", ובעולם של קוד פתוח הוא חוקי לחלוטין ואף מעוּדד. זו ההעתקה של הקונספט העיצובי שהרתיחה את אפל, ואותו "פורקינג קונספטואלי" יכול להתקיים גם כאן. הפלטפורמה המפוזרת של אנדרואיד מלאה ב"פורקינג" שכזה, אבל דווקא בגלל זה היא מלאה בחידושים. לסמסונג גלקסי החדש יש לא רק מסך גדול יותר מהאייפון הנוכחי (וכנראה גם מהבא), אלא גם ממשק מחוותי.

עולם של קוד פתוח. מכשיר אנדרואיד

אם נניח את הווינדוז פון בצד, כמו גם את החברות הספיציפיות והאגואים הנלווים, בחלל הסלולרי מתרחש כרגע ניסוי אבולוציוני: קחו שני מינים זהים, שימו אחד בסביבה מועדפת – פורייה ושאינה מאתגרת הישרדותית (האנלוגיה כאן היא לראשוניות שיווקית), ואת השני בסביבה קשה יותר, או בפריפריה של הראשון. המין השני יצטרך לחדש ולתעות בניסוייו במטרה לשגשג. יהיו כשלונות והצלחות, אך בסופו של דבר גירסה איתנה יותר של הרעיון המקורי תקום, או ריבוי רעיונות.

זהו צידו השני של המטבע שמשגע את המפתחים – הוא מלא בניסויים ומוצרים חד פעמיים שאינם מתיישבים עם הרצף המונוליתי של אפל. הוא מאפשר חוויית מכשיר ייחודית המשתמשת בייתרונותיהם של מקרי שימוש ויכולות חומרה ספציפיים. אבל הנקודה הבאה היא שההזדמנות הזו איננה בלעדית רק לממשק המשתמש: כפי שהגלקסי III הוכיח, התחרות אפשרית גם בהמיספירה של החומרה. אפל אולי כבר לא תתקין מקרני LCD על דגמי האייפונים שלה, אבל זה כבר קרה בפלטפורמת האנדרואיד. אפל אולי תיצור מחושי- מסך עם כפתורים נשלפים שנשלטים ע"י תוכנה, אבל יכול להיות שהפיצ'ר הזה יגיע קודם למכשירי אנדרואיד. 

הדיווחים המתקרבים טוענים כי האייפון החדש "יבייש את הגלקסי III", ויש בהבטחות האלה כדי לדכא את הדרישה למוצר מתחרה: רק ההבטחה לחומרה חדשה מחזיקה את קהל הצרכנים בציפייה דרוכה. זה הגה שיהיה קשה לכוון, אבל העיצוב שהציגה ה-FeelUX בהחלט מוכיח כי חדשנות בחוויה הממשקית המוצעת למשתמש יכולה להניב שפע של פרי.

צילומים: רויטרס