הכוכבים החדשים והמותשים של השווקים הכלכליים: סוחרי האג"ח

שלוש שנים של משבר כלכלי בגוש היורו הצליחו להחזיר את שוק האג"ח הממשלתיות המנומנם לאור הזרקורים. הטיפוס המתמשך בתשואות האג"ח הספרדיות והאיטלקיות העלה את התחום לראש סדר היום הציבורי ושינה את האופן בו הן נתפסות ונסחרות. 

מאז הקמתו של גוש היורו ב-1999 הפכו חובות העתק של הממשלות את המשקיעים בתחום האג"ח למעין בוררים ונתן בידיהם את הכוח לקבוע את חסינותו של הגוש כולו. כעת, משנהיו המשקיעים בררניים יותר הפכו תשואות האג"ח לאינדיקטור העיקרי הקובע האם יוכלו המדינות הקורסות לקבל סיוע בינלאומי או אם לאו. 

כתוצאה מכך חזרו המשקיעים באג"ח לרכז עניין רב בשוק האשראי, במסגרתו סוחרים בחובות. שוק זה הניב במהלך העשור הקודם רווחים עצומים וזכה להתעניינות רבה בחדרי העסקאות בעקבות השימוש הנרחב במכשירים פיננסיים מורכבים להערכת היקף החובות. כמו כן היה זה תחום האג"ח שהוביל למעשה את השווקים לתהום. 

"אנחנו כבר לא נחשבים לאזרחים סוג ב' בשוק האשראי. כיום אנו נמצאים באור הזרקורים ומסייעים לציבור לנווט את דרכו באחד התחומים הכלכליים המורכבים ביותר בדורנו", אמר קרל נוריי, ראש מחלקת ניירות ערך בג'יי.פי מורגן באירופה, המזרח התיכון ואפריקה, המחלקה המטפלת בהשקעות באגרות החוב. 

סוחרי אג"ח בספרד | צילום: רויטרס

השינוי בתפיסה בנוגע למסחר באג"ח החל ב-2009 לאחר שממשלת יוון הנבחרת פרסמה נתונים המעידים על מצבה הכלכלי הקשה של המדינה. הנתונים שינו את תפיסת המשקיעים שעד אז היו בטוחים שרמת הסיכון בתחום זה דומה לזו של ניירות ערך אחרים.

בעקבות תגובת השרשרת שנוצרה מאז בשווקים, נכנסה יוון למצב של חדלות פרעון, כאשר חובותיה עלו על שווי הנכסים. השינוי בתפיסה הביא את המשקיעים לזנוח גם את האג"ח של אירלנד ופורטוגל. כמו כן, למרות מאמצים רבים מצד הבנק האירופי המרכזי נראה כי ספרד עלולה להיות המדינה הבאה בגוש היורו שתגיש בקשה רשמית לסיוע בינלאומי.

כתוצאה מהשינוי בשוק, התרחב הפער בין אגרות החוב הממשלתיות המניבות תשואות נמוכות לאלו המניבות תשואות גבוהות ל-17%, זאת לעומת 0.25% לפני חמש שנים. 

בנוסף, היום על מנת לשרוד בשוק האג"ח צריכים הסוחרים בתחום להיות בקיאים הרבה יותר מבעבר במתרחש במדינות בהן הם מתרכזים. עליהם להיות מודעים לכל החדשות הקשורות למדינה, החל משינויים במערכת הפוליטית ועד להתפתחויות האחרונות בחוב הציבורי והפרטי שלהן. הדבר נכון במיוחד בהקשר של המדינות ה"פריפריאליות" בגוש היורו, כגון יוון וכעת גם ספרד. 

גם שיטת העבודה של סוחרי האג"ח השתנתה. על מנת להרוויח בשווקים בהם התנודתיות רבה, עליהם לתזמן היטב את כל העסקאות שהם מבצעים. במהלך מחצית העשור האחרונה חל קיטון משמעותי בכמות הקונים והמוכרים בשוקי האג"ח האירופים.

תנודתיות רבה יותר במחיר האג"ח עשויה להניב רווחים גדולים אך מצד שני עלולה גם לגרום להפסדים קשים שיפגעו בתיקי ההשקעות של רבים. העלייה ברמת הסיכון הבריחה משקיעים רבים מהשוק והקטינה את רמת הנזילות בו.

כתוצאה מכך נאלצים הסוחרים בשוק לשבור עסקאות בודדות גדולות ולפרקן לעסקאות קטנות יותר, אותן ניתן לרכוש או למכור בהדרגה במהלך היום בניגוד לעסקאות שנסגרות בלחיצת כפתור אחת או בשיחת טלפון יחידה.

מכאן שכעת הגורם האנושי במסחר הפך לחשוב יותר, זאת לעומת המגמה במסגרתה עיקר הפעולות בשוק היו מבוססות על מערכות ממוחשבות. החזרה לשיטת המסחר הקונבנציונלית מראה כי אין תחליף לאפקטיביות של השלמת עסקה בטלפון מול גורם אנושי, בייחוד ברגעים מכריעים ובמצבים בהם מחנק האשראי מאיים על עתידן של המדינות.