הכירו את הקופידון של עולם ההייטק

אדם שנתקל לראשונה במחוות הגוף הדרמטיות ובקולות הצפצפניים שמתבלים את המונולוגים של דיוויד ס. רוז, עלול לחשוד שהם תוצר של עודף קפאין. אולם האמת היא שהסם המעורר הזה לא משפיע עליו כלל: באחרונה ביצע רוז (54) בדיקת DNA שהראתה שיש לו גן שמפרק את החומר הממריץ מהר יותר מרוב בני האדם, מה שהופך אותו לעמיד לקפאין. עם או בלי קפה, זה המצב הטבעי של רוז. "אני חי במישור של אושר, תשוקה ואנרגיה״, הוא מסביר.

מרץ על־אנושי סייע לרוז להתמודד עם עליות ומורדות לאורך השנים. חמש משש החברות שהקים לא הניבו תוצאות; המספר הלא ידוע של מיליוני דולרים שהשקיע לאורך השנים ב־80 סטארט־אפים, הניב מספר מועט של ניצחונות.

סטארט־אפים אחרים הם עדיין בגדר הבטחה: כך למשל comiXology, חברה בת חמש שנים ששולטת בענף המתפתח של ספרי קומיקס דיגיטליים, שמגלגל 25 מיליון דולר בשנה או Ambient Devices, שמייצרת שעונים ומכשירים דיגיטליים שמספקים מידע מיידי על שערי מניות ותוצאות משחקי ספורט למיליון בתים. יש חברה אחת שרוז ויתר עליה: פינטרסט. הוא לא השתכנע כששמע את הפרזנטציה של המייסדים באוניברסיטת ניו יורק.

ולמרות רכבת ההרים הזאת, מעטים הם המפקפקים בעמידות או בברק שלו. רוז עובד מצ׳לסי, ניו יורק, ויושב במועצות המנהלים של חמש חברות סטארט־אפ וב־New York Tech Meetup, הקבוצה הטכנולוגית של העיר, שמונה 23 אלף חברים.

הפרזנטציה באוניברסיטה לא הרשימה את רוז – מייסדי פינרסט | צילום: pinterest

הוא הבעלים של רוז טק ונצ׳רס ויושב הראש שלה, אבל מכהן גם כיו״ר הניו יורק אנג׳לס, קרן שהשקיעה 45 מיליון דולר מאז 2004. הוא גם ראש לימודי המימון והיזמות באוניברסיטת "סינגולריטי״, פרויקט לימודי העתידנות למבוגרים שהקימו ריי קורצווייל ופיטר דיאמנדיס, ולכן מעביר את הקיצים שלו בנסיעות תכופות בין ניו יורק לעמק הסיליקון בקליפורניה.

ועכשיו, סוף סוף, נדמה שכל ההשקעות ישתלמו. החברה השישית שהקים, Gust (גאסט, באנגלית: משב רוח), נמצאת בהקמה כבר שבע שנים ומתעתדת להפוך למוקד מקוון למימון בשלבים מוקדמים של הקמת סטארט־אפים בכל העולם.

 זה המיזם השאפתני ביותר של רוז, שגייס כבר 41 אלף משקיעים מורשים, 180 אלף יזמים, ו־33 עובדים. גאסט לא רק מבקשת להפגיש בין כל הגורמים – משקיעים, יזמים ורעיונאים – אלא גם מתיימרת לאפשר ליזמים ולמשקיעים פוטנציאליים לברר פרטים אחד על השני, להתחייב זה לזה ואפילו להשלים עסקאות.

ילד טוב מנהטן

רוז, ניו יורקי מלידה, גדל במשפחה מיוחסת באפר־איסט־סייד של מנהטן. דווקא בעולם העסקים הישראלי הוא נהנה מייחוד רציני. הוא קרוי על שמו של דיוויד רוז, דוד־רבא שלו, שנולד בירושלים ב־1892 ונחשב ״למשקיע האנג׳ל הראשון בארץ, למרות שהמושג עוד לא היה קיים, כמובן״, כפי שמבהיר רוז. "הוא תמיד היה השראה מבחינתי, וחבל לי מאוד שהוא לא זכה לראות חלק מהפרויקטים הגדולים שבהם אני מעורב״.

"יוסי ורדי היה מתמחה של דיוויד במהלך לימודיו״, מתגאה רוז בקשר הישראלי שלו. "קראו על שמו שדרה ב׳טכניון׳, והמשפחה שלי שומרת על קשר עם ה׳טכניון׳ עד היום. אבא שלי העניק לא מזמן תרומה לייסוד תוכנית משותפת עם ׳ייל׳ בלימודי טכנולוגיה מתקדמים לצורכי הגנה ולחימה בטרור, ואני נציג המשפחה לצוות ההיגוי של הטכניון, שעובד על קמפוס שיתופי של ׳קורנל׳ והטכניון בניו יורק".

על אף שחלק מרכזי מההון שלו מגיע מעסקי הנדל״ן המשפחתיים, הוא מעולם לא התבטל. כבר בגיל 12 ניהל את קריירת הקוסמות של אחיו הצעיר, תיאם הופעות, ניהל משא ומתן על התשלום והדפיס חומרים שיווקיים. בתיכון מכר תוספים למצברי מכוניות וניהל חברת דפוס באוניברסיטת ייל. אחרי תואר ראשון מייל בלימודים עירוניים, עבד עבור הסנאטור דניאל פטריק מויניהאן.

 את ירח הדבש עם אשתו, בשנות ה־80, בילה בישראל. "זאת היתה חוויה מרתקת ומעוררת השראה״, הוא אומר. "אני צפוי לחזור לביקור בחודשים הקרובים, כדי לדון בפרויקט שיאפשר לגאסט לפתח פלטפורמה לשוק הסטארט־אפים הטכנולוגיים המקומי״.
רוז השלים את התואר השני במינהל עסקים, עם התמחות במימון, באוניברסיטת "קולומביה״, ובילה פרק זמן קצר אך מתבקש בעסק המשפחתי.

בעל מרץ על אנושי – דיויד ס. רוז | צילום: דניאל פיבלס

סטארט־אפים תמיד היו התשוקה האמיתית של רוז. ב־1983 הוא ייסד את הכיתה הממוחשבת (computer classroom) עם מרצה מבית הספר למינהל עסקים, שבה הדריך לקוחות תאגידיים כיצד להשתמש בגיליונות אלקטרוניים ומעבדי תמלילים. ב־1988 הקים את אקס מכינה. באותה שנה הציג בכנס "מקוורלד״ את מוצר הבכורה שלה, WristMac, שעון שהציג מספרי טלפון, הערות ותזכורות שהורדו ממחשב מקינטוש. שנים לאחר מכן השתמשו אסטרונאוטים של נאס״א באותו מוצר.

אקס מכינה מכרה תוכנות לביפרים (זימוניות) למפעילים כמו ספרינט ונקסטל. שמה של החברה הוחלף לאיירמדיה, וב־1996 השיקה את הניוזקצ'ר ("תופס החדשות״), מתקן קטן בצורת פירמידה שהוצמד למחשב ולכד באופן אלחוטי אימיילים, רשימות של חדשות ושערי מניות – כל זה בלי להתחבר לאינטרנט. "זה היה המוצר הכי טוב שאף אחד לא קנה״, אומר רוז.

בועת הדוט.קום הכריעה את הכף ואיירמדיה נכשלה. בשלב זה החליט רוז להיכנס לעולם השקעות האנג׳ל ("משקיע מלאך״). טבילת האש הייתה ג׳ולטג׳ (Joltage), שאפשרה למשתמשי Wi־Fi גישה לרשת נקודות חמות, בתמורה לחיבור הרשת שלהם. גם הרעיון הזה גווע לאטו, אך סיפק תובנה משמעותית שאפשרה את הקמת אנג'ל סופט, החברה שהקים וקדמה לגאסט: ככל שהטכנולוגיה הופכת זולה ועוצמתית יותר, כך מתכווץ ההון הראשוני הנדרש להשקת סטארט־אפים. כתוצאה מכך, יתרבו משקיעי האנג׳ל, ואיתם תצמח חשיבותם.

ואם זה המצב, למה לא ליצור פלטפורמה שתחבר בין משקיעים לסטארט־אפים? גרעין לרשת עצומת ממדים שתעטוף את ההשקעות בשלבים המוקדמים של הפיתוח? "זה רעיון שהיה בגדר הגביע הקדוש לאורך זמן רב ועבור הרבה אנשים״, מסביר רוז. מבחינתו, ניסיונות קודמים, כמו garage.com של גאי קוואסאקי, נכשלו בגלל עודף יזמים רעבים לכסף ומחסור במשקיעים שרצו להזרים אותו.

במקום הפגישות האישיות

רוז החליט להתמקד באופן בלעדי בקבוצות אנג׳ל. הוא השתמש בהון עצמי – אחד הנושאים שעליהם הוא מסרב לדבר – וביחד עם שבעה אנשים נוספים פיתח תוכנה מקוונת שמאפשרת למשקיעים פוטנציאלים לבחון בקשות מימון של סטארט־אפים, לדרג אותן, לדון על עסקאות ולעקוב אחר התקדמות החברות. רוז לא המציא את הרעיון: כל האפשרויות האלו היו קיימות בעבר, באמצעות תכתובות אימיילים, טלפונים ופגישות אישיות. הוא פשוט העביר את התקשורת והבדיקות ההדדיות לשלב הנגישות הבא.

אנג׳ל סופט גבתה אלף דולר לשנה עבור הטמעת המערכת באתרי האינטרנט של קבוצות אנג׳לים, לרוב עבור חבר המנהלים, והציעה בתמורה ניהול אדמיניסטרטיבי. פחות משנה אחרי הקמתה, ב־2005, הגיעה החברה להכנסות של מיליון דולר בשנה, נתון שנשמר בשנים האחרונות.

ההתחלה הייתה איטית, אבל כשזה תפס – הרעיון התפשט כאש בשדה קוצים. ב־2007 צירף רוז מאה קבוצות אנג'לים למערכת שלו. בתי השקעות, כמו אקסל פרטנרס מניו יורק, אימצו את התוכנה ככלי לניהול זרם העסקאות שלהן. איגוד משקיעי האנג׳ל, שמונה 160 קבוצות אנג׳לים בצפון אמריקה, העניק את חסותו לפלטפורמה ב־2009, ומשם התרחבה אנג׳ל סופט לאירלנד, אוסטרליה וקנדה.

על פי נתוני החברה, בספטמבר האחרון היו לה 35 אלף משקיעים מ־600 קבוצות אנג׳ל, 150 חברות הון סיכון ו־65 מדינות. רק בשלב זה, אחרי שבע השנים הרזות שלו, שבהן בנה את היחסים המורכבים עם קבוצות האנג׳לים וקרנות הון סיכון, אפשר רוז גם ליזמים להצטרף לפלטפורמה.

שולטת בענף ספרי הקומיקס הדיגיטליים, קומיקסולוג'י | צילום מסך

מספיק גאסט אחד בחיים

רוז עדיין לא הגיע לארץ המובטחת, אבל הוא כבר יכול להריח אותה. האתר, שהושק מחדש תחת השם גאסט, מאפשר לקבוצות אנג׳ל ולחברות הון סיכון לבקש גישה לפרופילים של חברות. המידע מוזן באופן אוטומטי לתוכנת אנג׳ל סופט המקורית, שמעדכנת את אתרי המשקיעים. הסטארט־אפים, מצדם, יכולים לראות את הנתונים שמקשרים בין שמות המשקיעים הפוטנציאלים לאזורים בפרופיל החברה שבהם צפו. כך יכולים המייסדים לדעת אם הם צפו בווידיאו המצגת שמציע את המוצר שלהם, בנתונים סטטיסטיים או בהצעת הערך של החברה. בהמשך יכולים שני הצדדים להחליף ביניהם מסמכים משפטיים ופיננסיים בצורה מאובטחת.

גאסט עדיין לא רווחית, אך מצפה להגיע לאיזון תוך שנה וחצי. איך? החברה מתכננת לקלוט צד שלישי לתוך הרשת שלה – משקיעים פרטיים. בשלב הבא תציע החברה מוצרי פרמיום כמו כלים לניהול בדיקות נאותות (duediligence).

רוז מתעקש שלגאסט אין תחרות אמיתית, טענה מגוחכת שעשויה להרעיד את האדמה בסן פרנסיסקו, שם AngelList (אנג׳ל־ליסט) משדכת 3,200 משקיעים ל־12,500 יזמים. גם CapLinked (קאפ־לינקד), אתר ממנהטן ביץ', קליפורניה, שממומן על ידי המיליארדר פיטר ת'יל, מספק כלים דומים ומציג 70 אלף חברות ו־87 אלף משקיעים שפועלים ברשת שלו. "הנתונים לגבי אנג׳ל־ליסט רציניים ולגיטימיים, אבל המספרים לגבי קאפ־לינקד לא מבוססים״, טוען רוז. "לפי הספירה באתר שלהם, מגיעים לכ־760 משקיעים בלבד״.

כך או כך, גאסט מבקשת להיתלות בעצים גבוהים יותר. "אנחנו השחקנים היחידים במגרש הזה שפועלים בהיקף ובסדר גודל כזה״, מתרברב רוז. "למרות שאנחנו עדיין רחוקים מהמיליונים שאנחנו רוצים להשיג״.

עם זאת, הוא מוכן להכיר בקיומה של משוכה אחת: הרגולציה. גאסט חייבת להתאים עצמה לכללי פיקוח נוקשים בכל הנוגע לפרטיות ולפיננסים, בעשרות מדינות. החברה, שמחזיקה משרדים בוונקובר ובפריז, מתכננת לתרגם את האתר ל־11 שפות עד סוף השנה הנוכחית.
הוא לא רוצה רק להביס את המתחרים ולהפוך לאדם העשיר בעולם, מתעקש רוז. "אם יש לך רק ‘גאסט׳ אחד בחיים, זה מספיק״, הוא אומר. ועדיין, בזכות אימון אינטנסיבי של שעתיים על ההליכון שמשמש גם כשולחן העבודה שלו, דיוויד ס. רוז נכנס לכושר קרבי.