"כשאתה מאבד הורה בגיל צעיר, זה משנה אותך, זה גורם לך לשאול על כל דבר איך ולמה זה קרה, מה הם יכלו לעשות אחרת ובטח איך למנוע מזה לקרות לך", אומרת ד"ר האזל וולאס, המכונה "רופאת המזון" בעת שאנו לוגמים קפה ב-Soho של לונדון.
זו הרגשה שאני מכיר היטב בעצמי, כפי שהסברתי לה, אחרי שאיבדתי את אבי בגלל בריאות ירודה, גם אני הוקסמתי ברעיונות הדיאטה והתזונה הנכונה ומה אני יכול לעשות כדי לשפר אותה. עם זאת, בזמן שירדתי מהדרך היזמית לפתרון בעיה זו – האזל, שאביה מת משבץ מוחי כשהיתה בת 14, לקחה את עצמה לבית הספר לרפואה.
ד"ר האזל. "אני מקבלת אנרגיה מלהתעסק עם הקהילה שלי" | צילום: מתוך ערוץ האינסטגרם thefoodmedic@
"כמו רוב הצעירים, לא הייתי בטוחה מה אני רוצה לעשות, אז בהתחלה אני רק נרשמתי למדעי הרפואה במשך 3 שנים, דבר שפתח לי אופציות", היא אומרת. "כשהייתי באוניברסיטה, מצאתי את עצמי אוכלת רע, שותה יותר מדי ובעצם יוצאת מהמסגרת מהר מאוד, וכשקראתי על דיאטות במגזינים, פשוט הרגשתי רע".
אז האזל החליטה להתחיל לחקור את כל זה על עצמה, לקחת אחריות אישית על הדיאטה שלה ועל בריאותה, היא פתחה בלוג, בדיוק לפני 7 שנים, בשם "רפואת המזון", אשר החל לצבור תאוצה במהירות.
10 שעות מתוך 7 שנים
"זה דבר מטורף, אתה מקבל בערך 10 שעות של אימון תזונתי מתוך 7 שנים של לימודי רפואה, אנחנו פשוט לא מורגלים לחשוב על תרופות מניעתיות. רק בתקופה האחרונה אנשים מתמקדים כל כך בתזונה, כאשר התחלתי, אנשים לא התעניינו בשיחה הזאת, אבל יצא לי מזל בתזמון שבו הקמתי את הבלוג שלי, כך שהצלחתי להשיג קהל די מהר, בכך שהצעתי משהו חדש".
בזכות הפופולריות של הבלוג שלה, הוצע להאזל לכתוב ספר בעת שלמדה בשנה האחרונה של בית הספר לרפואה. בתחילה היא דחתה את הרעיון מפחד של עומס-יתר. עם זאת, זה היה סוג של "או עכשיו או בכלל לא", אז היא סיימה את התואר שלה באותו זמן שבו סיימה לכתוב את הספר. בתור רופאה מתחילה, היא צריכה להקפיד יותר, אבל ממתי הרופאים אי פעם מקשיבים לעצה של עצמם?
"הייתי בסופו של דבר עם שלבקת חוגרת, עם דלקת בגרון ופשוט הרגשתי נורא במשך זמן רב, אז למדתי לקח חשוב, אני שמחה שעשיתי את זה כי זה עזר לעצב את הקריירה שלי".
אחרי זה היא ידעה שהיא רוצה להמשיך בשניהם, אחרי הכל – האזל לא נראית טיפוס מתפשר. הדחף והאמביציה שלה חודרים באופן קבוע לראיון שלנו, אבל בדרך אנושית ומקסימה שמשקפת בחיוב את בחירתה בחיים.
לא מורגלים לחשוב על תרופות מניעתיות | צילום: מתוך ערוץ האינסטגרם thefoodmedic@
היא סיימה את שאריות התואר הרפואי שלה, וכעת היא רופאה מוכשרת, כתבה ספר שני, ומיקדה את כוחה בבניית קהילה של עוקבים נאמנים באמצעות חשבון האינסטגרם שלה.
בגיל 28, שבע שנים מאז שהקימה את הבלוג, היא צוברת יותר מ -300 אלף עוקבים נלהבים, והיא משקיעה זמן רב בכדי להכיר אותם, באילו תכנים הם מוצאים ערך, ובמה הם לא, אז היא יכולה לשרת אותם טוב יותר. "אני מרגישה כאילו יש לי הזדמנות ייחודית לתת שירות, ולשתף תובנות תזונתיים ועצות מנקודת מבט רפואית, שהיא מתנה נדירה, אני ברת מזל שאני יכולה לשתף", היא אומרת. "נרשמתי בשנה האחרונה לתואר שני בבריאות הציבור ותזונה כדי לוודא שאני באמת מעודכנת ויודעת לתרום את הערך הגדול ביותר האפשרי עבור עוקביי".
כל זה, כמובן, מבקש ממני להציג את השאלה "איך יש לך את הזמן לכל זה?" "השקעתי מחשבה באיזו פעילות הכי מתאים לי להעביר את הזמן שלי, ובזמן שאני אוהבת להיות רופאה, אני חושבת שזה הטייטל האמיתי שלי, אז אני לוקחת עבודות מזדמנות באוניברסיטת UCL כי זה חשוב לי להמשיך את ההתעסקות שלי בתחום, אבל במציאות, אני יודעת שאני יכולה לתרום משמעותית לחברה בהתבסס על המשוב המדהים שאני מקבלת מקהילת העוקבים שלי".
85% מעוקביה הן נשים בגילאי 25-40, היא מבלה הרבה זמן בלענות על השאלות שלהן והיא מקיימת אינטראקציה איתן באופן קבוע.
"זה דבר מוזר", היא אומרת לי, "אני יודעת כמה מדיה חברתית יכולה להיות מקום בודד, ואני מנסה להגביל את השימוש שלי, כמובן, אני יודעת מדעית איך זה יכול להיות מזיק לבריאות הנפש שלנו, אבל בשבילי, כנותנת שירות, זה יכול להיות מקום בו אני מוצאת נחמה ומקום של שייכות, אני מקבלת אנרגיה מלהתעסק עם הקהילה שלי, זה מקטין את החסרונות".
כבחורה עם ביטחון עצמי גבוה, ד"ר האזל וולאס מעירה שהיא לא יודעת בוודאות שזה מה שהיא תעשה בעתיד, אבל כל עוד זה עובד טוב, היא שמחה להמשיך להעניק ערך.
יש מי שמשמש השראה למסע שלה, אבל היא משתדלת לשמור על הסגנון שלה אחרי 7 שנים של פידבק מתמשך מקהילת העוקבים הענקית שלה.
הכללים שלה לבניית קהילה:
1. אל תנפחו אייטמים ותעשו אותם יותר ממה שהם באמת. 2. אייטם יהיה בעל ערך רק אם אתם תוסיפו לו ערך, מהו הערך הייחודי שאתה מעניק לעולם? 3. בחרו את הקהלים שלכם, דברו אליהם כל הזמן והיו עקביים עם המסר שלכם.
|
|