Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

הכי גבוה, הכי יקר והכי ירוק: פרויקטי הנדל"ן שיעשו את 2015

ב־1965 נחנך ברחוב הרצל בתל אביב המגדל הכי גבוה בכל אסיה ואפריקה: מגדל שלום. 34 קומותיו התפרסו על פני 120 מטר והיו במשך שנים גאווה לישראלים רבים. השנים חלפו, חלק מקומות המשרדים במבנה הוסבו למגורים, מוזיאון השעווה שפעל עד לפני 20 שנה נסגר, וגם תואר הבניין הגבוה נדד מזרחה לרמת גן – למגדל משה אביב, על 68 קומותיו. בקרוב יושב התואר בתחרות לגובה לתל אביב: אחד מהמגדלים בפרויקט קרן הקריה, המכונים גם מגדלי טובלרון, יתנשא לגובה של 80 קומות.

כבר לפני כשנתיים, לאחר אישור התוכנית בוועדת התכנון והבנייה בתל אביב, יצאו לדרך עבודות התשתית לקראת הבנייה. בחודש מאי האחרון כבר הושלם פינוי המתחם שחולש על 38 דונם, ובמהלכו נהרסו כ־40 מבנים. אחד המבנים, אגב, היה בית משטרת התנועה המנדטורית. בסופו של דבר יוקמו במקום ארבעה מגדלים, אחד מהם יהיה, כאמור, הגבוה בישראל, ואחיו ה"קטנים" יתרוממו לגובה של 45 עד 50 קומות. המגדלים הנמוכים יותר ישמשו למגורים, ואילו הגבוהים – בעיקר למסחר. הפרויקט כולו צפוי לכלול כ־100 אלף מ"ר משרדים וכ־770 דירות.

10 פרויקטי הנדל"ן שיעשו את 2015

  
על פי התכנון, תוקם בין ארבעת הבניינים גם כיכר שתאפשר מעבר בין רחוב שאול המלך לדרך בגין. הכיכר תכלול בתי קפה ומעבר מעוצב בקשתות שלצידו חנויות. המדרכות לאורך רחוב שאול המלך יהיו ברוחב של כ־16 מטר, וישולבו בהן צמחייה ושבילי אופניים. מתכנני הפרויקט, ובראשם האדריכל יצחק חלפון, גאים גם בגגות המסחריים, שבהם יוכל הציבור הרחב לבלות. במקום גם צפויה להיקבע תחנה של הרכבת הקלה, שתהפוך את הצומת לתוסס ובתנועה מתמדת.

עמוק באדמה

אם בתל אביב מתמקדים בבניה לגובה, בירושלים בולט דווקא פרויקט ייחודי שנבנה לעומק. במבט ראשון מגדל המשרדים שמקימה רד בינת נכסים בהר חוצבים בירושלים, ייראה לכם נורמלי לחלוטין. 17 קומות משרדים, כניסה מפוארת, רכבי ליסינג בכניסה לחניון ומאות עובדי הייטק. אבל המגדל, שבנייתו צפויה להתחיל במהלך 2015, אינו עוד סתם מבנה, ומה שייחד אותו הוא לאו דווקא העובדה שהחברה קיבלה היתר מיוחד לצפותו בזכוכית יוקרתית במקום באבן הירושלמית המסורתית. מתחת לאדמה, בעומק של 40 מטר, ומתחת לחמש קומות של חנייה – צפויות להיבנות ארבע קומות של חללי דאטה סנטר.14 אלף מ"ר של חוות שרתים בשטח שיוגדר כשטח הטכנולוגי הגדול מסוגו בישראל, ואולי אף במזרח התיכון כולו.

"מיקום מרכז הדאטה סנטר אינו נבחר סתם כך", מסביר רונן אילון, מנכ"ל רד בינת נכסים. לדבריו, ההערכה הרווחת כי ירושלים אינה עתידה לספוג מטחי טילים, עודדה אותם לתכנן וליזום הקמת מרכז מחשבים בבטן האדמה הירושלמית. אחד מיתרונות הפרויקט הוא השילוב של חברת הבנייה עם החברה האם רד בינת. הראשונה עוסקת בתכנון ובבנייה והשנייה אמונה על הפן הטכנולוגי ומובילה את הקמת המרכז.


מגדל רד בינת בירושלים. החלק המעניין נמצא מתחתיו | צילום הדמיה: יח"צ

הלקוחות העתידיים במקום צפויים להיות גופים ביטחוניים, גופי ממשל, חברות סלולר, בנקים וחברות ביטוח. מדובר בחברות ובגופים הזקוקים למשאבי מחשוב עצומים, שיכולים להכיל אינספור נתונים. "כבר בשלב התכנון דאגנו להוסיף אלמנטים של ביטחון במקום ולמקום", מסביר אילון. הוא מתייחס גם למנגנוני אבטחה בכניסה למבנה, בדגש על חללי הדאטה סנטר, אך גם להיבטי מיגון פיזיים בבנייה. לצד זאת, המבנה, שיקלוט כמות נתונים אדירה, ייבנה מראש עם מערכות חשמל ומיזוג כפולות לצורך הפעלה רצופה ושרידות המערכות העתידיות.

כדי להבין את סדר הגודל האדיר של קומות המחשוב הללו, ניתן להשוות את צריכת החשמל השנתית העתידית שלהן לצריכת חשמל של יישוב קטן. על פי הערכות, נאמדת עלות הקמת ארבע הקומות הללו ביותר מ־200 מיליון שקל.

הפרויקט המלא מופיע בגיליון אוקטובר נובמבר של פורבס ישראל

– לרכישת הגיליון חייגו 077-5273355

– לרכישת מנוי למגזין פורבס ישראל

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן