הכלכלה החדשה: מה תהיו מוכנים לעשות תמורת 5 דולר?

לפני שלוש שנים התחשק למיכה קאופמן, 42, מבנימינה ושי וינינגר, 40, מחיפה, חברים טובים וסטארט־אפיסטים מנוסים, לעשות משהו גדול במשותף. מפה לשם, כמו שאפשר היה לצפות משני יזמים מנוסים, הרעיונות החלו להתגלגל מעצמם, עד שיום אחד וינינגר התקשר לקאופמן עם הברקת המיליון דולר, או יותר נכון – חמישה. השניים הקימו יחד את Fiverr, אתר המדורג כיום בין 200 האתרים הפופולריים בעולם ובו תמצאו 1.5 מיליון שירותים שמוצעים על ידי אנשים מכל רחבי תבל בעבור מחיר בסיסי קבוע – חמישה דולר בלבד.

נכון להיום השירות זמין רק באנגלית וכמחצית ממוכרי השירותים הם אמריקאים. כמו אמריקאים, הם יעשו הכל וגם קצת מעבר: משירותים אינטרנטיים ביזאריים ו־ויראליים למהדרין (כמו איש מלחיץ שיגיד כל מה שתרצו תוך כדי ג׳אגלינג עם סכינים ומסור חשמלי), דרך שירותים קריאטיביים מרשימים לכל צורך עסקי או אירוע, מעשה ידי מוזיקאים, ציירים, גרפיקאים ואמנים מוכשרים, ועד שירותים מקצועיים כמו עבודת תחקיר, הגהה, תרגום ואפילו ייעוץ משפטי.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

לכל הכתבות בפרוקט הכלכלה השיתופית לחצו כאן

"עשינו סוג של מהפכה״, חורץ קאופמן. "יצרנו קטגוריה חדשה בספייס של הפרילנסר. לפני כן זה היה ספייס קצת מנומנם שנשלט בעיקר על ידי מדינות עולם שלישי כנותני שירותים ומדינות אחרות כצרכנים, ואנחנו החזרנו את האאוטסורסינג למשמעות המילונית שלו – לכל אחד יש משהו שהוא בעל ערך עבור מישהו אחר.


קאופמן ווינינגר | צילום: תומר נויברג

"אחד הדברים המדהימים שהחברה הזאת עשתה זה שהיא הצליחה לייצר מקומות עבודה לאמריקאים ולאירופאים ולא רק למדינות מתפתחות״.
 
בינואר האחרון הם פתחו את האפשרות לתמחור גבוה יותר של שירותים, שלטענתם נע כיום לרוב בין חמישה ל־500 דולר. התמחור החדש מתאפשר הודות למדיניות של "רמות״ (Levels) – מוכרים שהוכיחו את יכולתם ואמינות הביצוע שלהם וסיפקו עבודות מוגמרות למספר לקוחות, זוכים להציע תוספות לשירות הבסיסי תמורת תשלום גבוה יותר, ואף להציע מוצרים נוספים למכירה. בינתיים, ללא קשר להיקף העסקה, פייבר מרוויחה 20% מכל מכירה. קאופמן: "חצי מכל סך העסקאות שאנחנו עושים ברמה החודשית הן עסקאות שהסכום גבוה מחמישה דולר״.

בכמה?

"אנחנו לא חושפים את המספר המדויק, אבל אני יכול להגיד שזה דו־ספרתי, עשרות דולרים בממוצע, ואנחנו רואים פה גם עסקאות ב־1,000 ו־2,000 דולר״.

שאלה של יצירתיות
פייבר הפציע באקלים נוח לצרכיו – מיתון עולמי ואבטלה המונית. זאת כנראה הסיבה לכך שהאתר הצליח להתפשט במהירות. לטענת המייסדים, מדובר בקצב גידול של אלפי שירותים ביום. התנועה הערה באתר לא נעלמה מעיני המשקיעים, מה שהוביל עד כה למימון של כ־20 מיליון דולר, בתחילה ממשקיעים פרטיים (יונתן קולבר וגיא גמזו), ובהמשך מקרן בסמר וקרן אקסל, המשקיעה הגדולה ביותר בפייסבוק.

"ידענו שההצלחה שלנו תלויה בזה שהשירות ייתן ערך אמיתי לקהל מספיק גדול של אנשים״, אומר קאופמן. "ואם זה יקרה, אז הקהל הזה גם יהיה מאוד ווקאלי״.

וזה אכן קרה. "זה התחיל מאוד ‘גרילה סטייל‘, כולנו עשינו הכל״, משחזר וינינגר. "במשך כמה שבועות עשינו מאמצים מאוד קריאטיביים כדי למשוך מוכרים ראשונים לתוך השוק. גילינו שמספיק שאנחנו מביאים מישהו אחד, הוא מביא המון אחרים, ומתחיל כדור השלג הוויראלי הזה שהביא לנו את המסה״.

הם השכילו לנקות את הפלטפורמה מחסמים, ולהפוך אותה לפשוטה וידידותית ומכאן גם אטרקטיבית. "זה מאוד פשוט ונגיש״, מסביר קאופמן. "הליך ההרשמה נוח ואין מיקוח על המחיר, כי הוא קבוע. אפילו לקנות משהו לוקח 30 שניות, וזה עולה כמו קפוצ׳ינו. בצד האספקה והביקוש – אם חווית חוויה טובה, אתה מוכן להתקדם ובצד השני מוכנים גם לשלם יותר״.

בסיס המשתמשים הענק מאפשר לכל אחד להגיע למספר דמיוני של לקוחות פוטנציאלים, ודי בקלות לעבור את מחסום ה״רמות״ ולגבות תשלום גבוה יותר. מצד שני, התחרות עם ספקי השירותים האחרים דמיונית לא פחות כך שאפילו באתר עצמו מוצעים למכירה שירותים שמבטיחים ללמד איך לבלוט באתר ולהרוויח ממנו יותר.
 
כאן עולה השאלה האם הפלטפורמה הזאת אינה יוצרת סוג של סווטשופ וירטואלי, שהתרחב מעבר למדינות העולם השלישי באמצעות לא מעט אנשים שמוכנים לעשות לא מעט דברים עבור חמישה דולרים. קאופמן מוחה בתוקף. "יש אנשים שמסוגלים לעשות עשרה שירותים בשעה, ו־50 דולר לשעה זה לא מעט כסף״, הוא אומר. "בדיוק בשביל זה יש את המערכת של הרמות. אנשים לוקחים את הצעדים הראשונים שלהם לתוך העולם הזה שאנחנו קוראים לו the geek economy, ואנחנו נותנים להם את כל הכלים כדי שהמחיר הממוצע של השירות יילך ויעלה. זה לא צ‘יפ לייבור, זה קריאייטיב לייבור״.


צילום מסך 

בשונה מעולם העבודה הישן, מה שקובע את מחיר השירות בפייבר הן יצירתיות ואיכותם של המוכרים עצמם. "וזה לא משנה מאיפה הם״, מחדד קאופמן. "יש מוכרים שמגיעים למצב שהם עושים אלפי דולרים ולפעמים גם עשרות אלפי דולרים בחודש״.

למעשה, השניים בטוחים שהם יזמו פלטפורמה שעתידה לשנות את פני המשק כולו. לטענתם, שוק העבודה כפי שאנחנו מכירים אותו כיום, של שכירים שעובדים כל החיים בעבודות ספורות ובסופו של דבר יוצאים לפנסיה, הופך לשוק של יזמים, ואותם יזמים יכולים לקבל אצלם מקפצה. קאופמן: "לפני עשר שנים פרילנסר הייתה מילה שלא נשמעה טוב. היום כולם יזמים, כולם מייעצים וכולם עובדים כפרילנסרים – זה השינוי. לעבוד מתשע עד חמש זו כבר לא האופציה היחידה״.

בתור כאלה שכבר הספיקו לגלגל כמה סטארט־אפים בעברם הלא רחוק, הם מכירים מצוין את עולם האאוטסורסינג והפרילנסרים. "חשוב להבין שבכלכלה החדשה יש משמעויות שצריך להתרגל אליהן מחדש, ולא במונחים של מחיר פר זמן״, מבהיר וינינגר. "אחת הדוגמאות הכי טובות שלי היא האפסטור של אפל, בה חברות שלמות נבנו סביב 99 סנט. הרבה פעמים אנשים מגיעים אלינו כדי לעשות את הצעדים הראשונים בתור יזמים. יש פה תהליך של התפתחות אישית, שאנשים עושים מעבר לכסף שהם עושים באותו יום״.

יש מקום לכולם
ממש בקרוב הם מתכננים לאפשר לשירות שלהם להתפתח לשפות נוספות, ולהגדיל את השוק שכבר עכשיו מוערך בכמיליארד דולר. את החיקויים שצמחו כמו פטריות אחרי צונאמי הם לא סופרים. הם גם לא מתרגשים מהצדדים הפחות אתיים בביזנס שלהם, כמו למשל מוכרים שמציעים להעניק בתשלום חוות דעת חיוביות על מוצרים לפי דרישה, או לספק תוך ימים ספורים אלפי עוקבים בטווטר או לייקים בפייסבוק.
קאופמן: "יש לנו תנאי שירות מאוד ברורים שלא מאפשרים דברים לא חוקיים, מטעים או מפרים קניין רוחני. פיתחנו כלים בדיוק כמו ביוטיוב, טוויטר או איביי, יש לנו מערכות אוטומטיות שתופסות חלק מהדברים, וכשיש לך קומיוניטי מאוד חזק הוא מדווח וזה יורד מיד״.

עדיין יש לכם המוני נותני שירותים לקידום, כמו מוכרי לייקים.
"לא המצאנו ולא יצרנו את זה, זו הכלכלה של הרשתות החברתיות והאינטרנט. הסיבה שאתה צריך יותר עוקבים ולייקים היא כי זה האופן שבו טוויטר ופייסבוק בנו את הדברים. התפקיד שלנו הוא לבנות מערכות אמינות שיודעות לסנן את הדברים האלה כשאנשים מנסים לעשות גיימינג למערכת שלנו. עוקבים ולייקים מוכרים בשפע באיביי וגם אצלנו יש הכל מהכל. זה מה יש, זה האינטרנט״.

יש בעלי מקצוע ספציפיים, כמו קריינים מקצועיים או מעצבים של לוגואים פשוטים שעלולים לספוג מכה קשה. למה לשלם למישהו 100 דולר ולא ללכת על שירות בחמישה דולר?
וינינגר: "יש פה תהליך. זה לא שאפשר להפיק סרט פרסומת או להפיק קריינות בחמישה דולר, כי צריך לעשות תיאום עם הקריין שיעשה בדיוק את מה שרוצים, ובשביל זה יש אצלנו את שיטת הרמות. יש פה אנשים שמגיעים לסכומים שהם היו מרוויחים בסטודיו בתור פרילנסרים. בסופו של דבר, המסה של השירותים זה לא לפיק העליון. יש דברים שפייבר לא נועדה לתת להם מענה״.

כי היא שוק של חובבנים?
"לא בהכרח. לא כל שירות צריך לתת מענה לכל הרמות של המקצוע. אנחנו מטפלים מהרמות המקצועיות מאוד עד האדם הפשוט שרוצה להתנסות בצעדים הראשונים בתחום שלו״.
 
זה משהו שמתפתח לצד הכלכלה העיקרית או מהפכה כוללת?
וינינגר: "מה שעשה את השינוי זו מהפכת המידע, היכולת של אנשים לצבור מיומנויות בכוחות עצמם והנגישות להגיע בלי שום גבולות לכמות בלתי מוגבלת של אנשים בכל מדינה. זו המהפכה, ומה שאנחנו עושים זה בתגובה למהפכה הזאת״.
 
קאופמן: "יכול להיות שהביטוי הטרנדי ‘כלכלת המונים‘ ייעלם, כי עכשיו מנסים לארוז את זה ולאנוס לתוך זה מושגים. בכל אופן, יש פה מהלך בלתי הפיך, כי יש פה דור של נערים שגדלו לתוך אינטרנט, עבורם אין מגמה אחרת. מה שבטוח זה שזה לא גימיק ולא פסיק על הגרף״.

זו מגמה של צעירים?
"אני חושב שבגדול זה יותר נפוץ סביב הגילים 25־35, אבל אנחנו רואים פה פנסיונרים ובני נוער שבאים עם ההורים שלהם להתנסות בצעדים הראשונים של להרוויח את דמי הכיס שלך בעצמך. יש על הספקטרום מקום לכולם. וזה היופי״.

בימים אלו שוקדים השניים על "המהפכה הבאה״, שתקרה לדבריהם בעוד חודש וחצי־חודשיים. מה בדיוק זה אומר? הם מעדיפים לא לומר, אלא רק ש״זה הולך להיות משהו מאוד גדול ודרמטי. אנחנו בעצם ממציאים את עצמנו מחדש. אנחנו מאמינים שהתנאים בשלים כדי שתיבנה פה חברה בסדר גודל של איביי או אמזון, כמו שב־E־commerce הייתה את ההזדמנות הזו לפני 15 שנה, כשהחברות האלו נולדו״, אומר קאופמן, ורומז שלפרילנסרים שבינינו יש למה לחכות.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן