הכלכלה הצ'אבסית: כיצד ישפיע מותו של הרודן על מחירי הנפט?

הוגו צ'אבס, נשיא ונצואלה שמת אתמול, התפרסם בעולם בשל הרטוריקה האנטי-מערבית שלו, קשריו עם רודנים כגון אחמדינג'אד ואסד, התבטאויות אנטישמיות ויחס בעייתי לקהילה היהודית בוונצואלה ויצירת ברית אנטי-מערבית וסוציאליסטית באופייה באמריקה הלטינית. 

אולם ההשפעה הצ'אבסית חרגה מגבולותיה של ונצואלה ואף של אמריקה הלטינית בכל הנוגע לכלכלה העולמית. צ'אבס עלה לשלטון ב-1999, בימים שבהם מחיר חבית הנפט דשדש מתחת ל-10 דולר, ו-ונצואלה, שכלכלתה תלויה בנוזל השחור, הייתה במשבר עמוק – כה עמוק עד שהתוצר לנפש של אזרח ונצואלה ערב עליית צ'אבס לשלטון השתווה נומינלית לתוצר לנפש ב-1963.

לקבלת כל העדכונים, הדירוגים והניתוחים – עשו לנו לייק בפייסבוק

ונצואלה הגיעה לשיא כלכלי בסוף שנות ה-70 בזכות שני משברי הנפט, כחברה מייסדת של קרטל הנפט אופ"ק, ומאז הושפעה לרעה מהתרסקות המחירים – אותה התרסקות אגב הובילה באותו זמן להכרזה רוסית רשמית על אי-יכולת לשלם חובות והייתה זרז בהתפרצות מהומות הסטודנטים באיראן ב-1999.

צ'אבס הבין כי המנוף שלו להגשמת חלומותיו – יצירת חברה סוציאליסטית בוונצואלה ולאחר מכן בשאר אמריקה הלטינית וכן סילוקה של ארה"ב מהאזור – הוא הנפט והתלות העולמית בו. הדרך היחידה להעלות את מחיר החבית היא כמובן ליצור מחסור מלאכותי בנפט, זאת באמצעות קיצוץ במכסות באופ"ק. כאן המקום להסביר כי אופ"ק אחראית כיום לייצור של כ-30 מיליון חביות מתוך צריכה עולמית של 85-87 מיליון חביות, וחלקה היחסי במסחר העולמי גדול אף יותר, לאור העובדה שמדינות רבות מייצרות נפט רק לצריכה מקומית. בשל כך, היכולת של אופ"ק להשפיע על מחירים היא כה גבוהה.

צילום: רויטרס

מדיניות המחירים של אופ"ק מושפעת משורה של פרמטרים שקצרה היריעה מלפרט, אולם מדיניות זו תלויה רבות ברצונן הוולונטרי של החברות בארגון לעמוד במכסות שנקבעו להן. במקרים רבים, כמו עיראק ואיראן לאחר המלחמה ביניהן, או יצרניות אפריקאיות כניגריה ואנגולה, שנזקקו לתזרים מזומנים מהיר לצורך שיקום, רימו החברות ושאבו יותר נפט משנקבע להן, ובכך גרמו מאוחר יותר להצפה ולירידת מחיר החבית. ב-1998 הגיעה החריגה מהמכסות לשיא, זאת במקביל לשאיבה מוגברת במקסיקו וברוסיה שאינן חברות באופ"ק, ומכאן גם ריסוק המחירים והמשבר.

המכסה לכל מדינה נקבעת על פי היקף עתודות הנפט היחסי שלה מתוך כלל עתודות הנפט, כלל שעודד את החברות השונות לטעון לעתודות נפט גבוהות יותר במהלך השנים כדי לשאוב יותר על חשבון החברות האחרות בקרטל. אולם צ'אבס, שהסתייע מאוחר יותר גם באיראנים, החליט לשאוב מתחת למכסה של ארצו, תוך יצירת מצג שהוא שואב לפי המכסה.

בכך מנע מחברות אחרות בקרטל לנצל את המחסור כדי למכור יותר, ויצר מחסור מלאכותי בנפט שהוביל לזינוק במחירים. צ'אבס ניצל את המצב הרעוע של תשתיות הנפט בארצו כדי לטעון כי אינו יכול לייצר יותר, אולם למרות זרימה של מאות מיליארדי דולרים למדינה, הוא לא טרח להפנות את המשאבים הנדרשים לשיפור יכולת ייצור הנפט.

הפקת הנפט הגולמי בוונצואלה מ-1990 ועד 2011 | מקור: Index Mundi

בשנת 2000 כינס צ'אבס בארצו את מנהיגי אופ"ק, בפעם השנייה בתולדות הארגון ולראשונה מזה 25 שנה. הוא ביקש שם לחזור לפרקטיקות הישנות שהביאו לזינוק במחירים בשנות ה-70 ושהעניקו לחברות הארגון את העוצמה הכלכלית והפוליטית שלהן.

המציאות סייעה לחברות אופ"ק לא מעט – המלחמה העולמית בטרור, שפגעה בין היתר בייצור הנפט בעיראק והצמיחה המהירה בסין ובהודו שהגבירה את הביקושים לנפט – סייעו בזינוק במחיר החבית שהתחיל להתאושש כבר ב-1999.

כשנשיא איראן אחמדיניג'אד עלה לשלטון ב-2005, זיהה בו צ'אבס בן ברית, ואכן האיראנים מתואמים עם ונצואלה בכל הנוגע לתמחור הנפט ולמכסות הרצויות, במסגרת ויכוח רב שנים עם הסעודים שמכוונים תמיד למחיר נמוך יותר. החל מ-2006, כשהפרויקט הגרעיני האיראני התעורר לחיים עם החזרה להעשרת אורניום, החלו ספקולציות לגבי תקיפה של המערב. כנגד ספקולציות אלו, איים צ'אבס כי מחיר החבית ינסוק אל 100 הדולרים, ולאחר שעבר את הרף הזה והגיע לשיא של 147 דולר לחבית ב-2008 – פי 16 ויותר מהמחיר בבחירות בדצמבר 1998 בוונצואלה – איים שהנפט יגיע ל-200 דולר.

במידה רבה, הזינוק התלול במחיר הנפט זירז את המשבר הכלכלי במערב. ארה"ב, שצורכת מעל 20 מיליון חביות נפט ביום, התקרבה להוצאה לאומית של טריליון דולר בשנה על הנפט. בזמן שהמערב מצא עצמו במשבר כלכלי עמוק, החגיגה בקרב יצואניות הנפט הגדולות הייתה אדירה. מאות מיליארדי דולרים עברו מכיסי המערב בעיקר אל מדינות העולם השלישי, ובועות כלכליות נוצרו ממוסקבה ועד דובאי.

צילום: רויטרס

המשבר העולמי, שהביא לירידה מתמשכת בביקושים לנפט, כמו גם בהגברת השימוש במוצרי אנרגיה אחרים, הביא לירידה תלולה במחירים. התאוששות נרשמה בזמן המלחמה בלוב במסגרת האביב הערבי, אולם מחיר החבית שהתרסק אל מתחת ל-30 דולר ב-2009, נותר נמוך יחסית לשיאים של 2008.

בשנתיים האחרונות, במקביל לגילוי המחלה אצל צ'אבס, הוא הביע דאגה "מהמחירים הנמוכים" של הנפט וניסה מהלך חדש. בוונצואלה התגלה באזור אורינוקו מאגר נפט אדיר, ויחד עם חולות הנפט שהפכו לכדאיים להפקה כל אימת שמחיר החבית נסק, הפכה ונצואלה על הנייר לבעלת עתודות הנפט הגדולה בעולם, ובכל מקרה לגדולה משמעותית מכפי שהייתה קודם לכן. צ'אבס דורש בשנתיים האחרונות שמכסות הייצור יעודכנו ושארצו תקבל מכסה גבוהה יותר.

דרישה הגיונית כאמור על פי שיטת המכסות הנהוגה בארגון, אולם ונצואלה מייצרת כיום מתחת למכסה הקבועה לה במאות אלפי חביות, כך שהדרישה להגדלת המכסה של ונצואלה לא תביא להגברת הייצור במדינה, אלא תבוא על חשבון חברות אחרות בארגון ותביא ליצירת מחסור חדש בנפט ולהעלאת מחירים.

מותו של צ'אבס לא צפוי בשלב הראשוני להשפיע על תעשיית הנפט בוונצואלה או על מחיר הנפט בעולם, שגם כך אמור לדעת אנליסטים לעלות בצורה מתונה יחסית בחודשים הקרובים. ההשפעה על הנפט צפויה לבוא לאחר מכן, בהתאם לזהותו של מחליפו של צ'אבס. כרגע מדובר בשר החוץ ניקולס מדורו הקרוב אליו בתפיסותיו הפוליטיות. אם ימשיך היורש את מדיניות קודמו בתפקיד, הרי שוונצואלה תמשיך לדחוף את מחיר הנפט העולמי כלפי מעלה על כל המשתמע מכך.

אולם העניין הוא שוונצואלה, חרף ההון העצום שזרם אליה, נוהלה באופן כה מושחת בתקופת צ'אבס, שהיא נזקקת לסכומי עתק כדי להשתקם ולעלות על פסים יצרניים יותר. העם בוונצואלה העריץ את צ'אבס ברובו, אך כעת יצטרך יורשו לרכוש אהבה זאת, והדרך לכך היא באמצעות פטרו-דולרים ובשיקום תשתיות ייצור הנפט במדינה. המשמעות היא שוונצואלה תמשיך לדרוש להגביר את חלקה במכסות הייצור של קרטל הנפט, אך גם תשאף לעמוד במכסות אלו.

אלון לוין הוא מנהל-שותף באתר סיקור ממוקד.