הכל בראש: האם בקרוב תצליח הרפואה למצוא פתרון למחלות מוחיות כמו אלצהיימר ופרקינסון?

הוא אישית הרוויח מכך 60 מיליון דולר. בשוק ציפו שיפתח חברה חדשה או לפחות יגיע כמנהל בכיר לאחת החברות הגדולות כמו פייזר או מרק, אך במקום זאת, קולס בן ה-54 משתמש בכספו כדי לבנות סטארט-אפ בשם Yumanity שמשתמש בשמרים על מנת ללמוד כיצד חלבונים במוח, שלא מקופלים בצורה נכונה, גורמים למחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון. הידע מאפשר ליצור תרופות חדשות וכבר כעת יש התעניינות במיזם מצד חברות פארמה גדולות. קולס אומר שבחר דווקא במחלות מוחיות שאינן סרטן מכיוון שהצורך הוא כל כך גדול והמדע נמצא בחיתוליו.

"יש 50 מיליון אנשים מסביב לעולם שסובלים מהמחלות האלה, מה שעולה 650 מיליון דולר בשנה והרבה משפחות, כמו שלי, שמושפעות", הוא אומר. "היתה לי סבתא שמתה מהסיבוכים של אלצהיימר. אני חושב גם על בריאותי שלי".

עסקי התרופות המודרניים נבנו על תרופות שפועלות על המוח: ווליום היתה הלהיט הראשון, עם מכירות של 2 מיליארד טבליות ב-1978 ופרוזק שהגדירה את התעשייה בשנות ה-90. אך קיבעון מדעי מאז, הוביל חברות תרופות גדולות רבות לברוח ממדדי המוח, על אף שהאוכלוסייה המזדקנת מבטיחה קפיצה בכמות המחלות המוחיות. בחמש השנים האחרונות, מספר התרופות לבעיות נוירולוגיות מוחיות שפותחו על ידי חברות התרופות הגדולות נפל ב-50% ל-129.

טוני קולס קלאוד | צילום: אתר Yumanity

אבל כעת, הודות להתפתחויות מדעית כמו ריצוף גנטי וטכנולוגיות עריכת DNA, התעשייה נמצאת בעיצומו של שינוי כיוון דרמטי. בשנה שעברה שפכו משקיעים כ-3.3 מיליארד דולר על חברות שמפתחות תרופות נגד הרס מוחי ומחלות פסיכיאטריות – יותר מכל שנה בעשור האחרון. תרופות חדשות לדיכאון, פסיכוזיס וסכיזופרניה יכולות להגיע אל השוק בשנים הקרובות, וטיפולים לאלצהיימר, פרקינסון וכמה סוגים של אוטיזם הם אפשרות ממשית.

"אני חושב שאנחנו בתחילת הדרך. היתה ציפיה מוגזמת בהקשר של גילויים בתחום תרופות למחלות מוח", אומר ריין ווטס, מנהל מדעי המוח ב- Genentechשל חברת התרופות Roche. "אנחנו צריכים להבין שיהיה מספר רב של כישלונות וכמה ניצחונות קטנים שיצטרפו אחד לשני, ואז נתחיל לראות דברים מתחילים לפרוץ".

ההיסטוריה של תרופות המוח סובבת כמעט כולה על מזל. התרופה האנטיפסיכוטית הראשונה, Thorazine, נוסתה על סכיזופרנים בשנות ה-50 כסם הרגעה, ובאורח פלא הפסיקה את ההזיות שלהם. נוגד הדיכאון הראשון, Imipramine, היה למעשה ניסיון שכשל לייצר תרופה אנטיפסיכוטית חדשה, אך התגלה כמשפר את מצב הרוח.

כל התרופות המצליחות בתחום בעשורים האחרונים מתבססות על אותו המכניזם כמו של הישנות: דחיפה של נוירוטרנסמיטורים כמו סרוטונין, עבור נוגדי הדיכאון, וחסימת הרצפטור לדופמין עבור התרופות האנטיפסיכוטיות. הן נבדלות באפקטיביות ובתופעות הלוואי, אך פועלות באופן דומה. במשך שנים ניסו חברות לפתח תרופות המתבססות על מנגנונים אחרים, אך מבלי להבין אותם עד הסוף ומבלי לדעת אצל מי הן ישפיעו.

רק כעת מתחילים המדענים להבין את המנגנונים המסובכים שגורמים למחלות מסוג זה. "דיכאון היא לא מחלה אחת, מדובר בהרבה מחלות", אומר מרק פישמן מ-Novarits. "כמו בסרטן, כאשר אתה מבין את המחלה, יש תקווה לפיתוח תרופות".

כיום למשל, מטופלים מגיעים לפסיכיאטר, מספרים מה הם מרגישים ולפי זה מקבלים תרופות. כשתרופה אחת לא עובדת, הרופא מנסה אחרת, או שילוב של תרופות בהתבסס על הניסיון שלו ותחושת בטן. הסיבה שהגישה הזו לא מצליחה כל כך הרבה פעמים, היא שהיא מתמקדת בתקיפת סימפטומים אך לא בהכרח בטיפול במקור הביולוגי של הבעיה.

בעתיד, מקווה ריקרדו דולמץ', ראש תחום תרופות מדעי מוח ב-Novarits, כשנלך לפסיכיאטר, הוא ייקח בחשבון לא רק את הסימפטומים שלנו, אלא גם יבצע לנו ריצוף גנטי. זה יאפשר לו להחליט על שילוב התרופות הנכון שירפה את מה שבאמת צריך לרפא. הגישה הזו מציעה שיפור עצום בטיפול במחלות מנטליות מכיוון שרק כעת המדע מגלה כמה מורכבת הביולוגיה שאחראית להן.

ריקרדו דולמץ'. סיכוי לשיפור עצום בטיפול במחלות מנטליות | צילום: אתר Novarits

לאדם ממוצע למשל יש סיכוי של 1ל-100 לפתח סכיזופרניה. יש מוטציה גנטית בודדת שנקראת 22q11 שמעלה את הסיכוי הזה ל-1 ל-4, אבל היא נדירה. אך זו לא הדרך היחידה בה אפשר לפתח את המחלה. אפשר לסבול מסכיזופרניה גם אם יש לכם הרבה מוטציות קטנות שמעלות יחד את הסיכון לחלות. בממוצע, אנשים עם הרבה מהמוטציות הקטנות האלה הם בעלי סיכוי של 1 ל-10 לחלות. זה הופך למורכב אפילו יותר מכיוון שרבות מהמוטציות האלה יכולות גם להוביל לאוטיזם, ADHD, או להפרעה דו קוטבית.

על מנת להתמודד עם המורכבות הזו, חברות התרופות מאמצות טכנולוגיות חדשות – כולל גידול תאי מוח במעבדה לשם מחקר – זה מאפשר לבחון תרופות במהירות ודיוק מרובים.

אף אחד לא מאמץ את הטכנולוגיות האלה באדיקות יותר מדולמץ'. ב-2007 הוא לא היה מנהל בחברת תרופות אלא עוזר מחקר לפרופסור בסטנפורד והתעסק בשאלות כמו "איך עצבים מתקשרים האחד עם השני". אז, בנו אובחן כאוטיסט והוא וויתר על המלגות של המעבדה שלו והחל לחקור תאי גזע מהונדסים – תאים שיכולים להיות מופקים מפיסת עור או טיפת דם ולהפוך לכל סוג רקמה בגוף – כולל תאי מוח.

בהתחלה דולמץ' התמקד במחלה נדירה, סינדרום טימוטי, שגורמת הן לאוטיזם והן לבעיות לב. הוא רצה ללמוד על הבן שלו אך התאהב במלאכת חיפוש התרופות. הוא החל פרויקט אחד במכון מחקר בסיאטל, אך במהרה הגיע ל-Novarits שהייתה מוכנה לתת לו הזדמנות.

עד כה דולמץ' והצוות שלו יצרו מאות דגימות של "מוחות מבחנה" שנלקחו מאנשים עם מחלות שונות. עבור מחלות נפוצות כמו סכיזופרניה תהיה עבודה מייגעת של כיבוי והדלקת גנים ובחינת ההשפעה, אך עבור כמה מחלות נדירות , הצוות פשוט מנסה את מאגר התרופות הקיימות ובוחן האם משהו גורם לתאים לחזור לתפקוד רגיל.

התוצאות מבטיחות. אחרי שנתיים בלבד, Novarits מתכוננת להכניס שתי תרופות חדשות שפותחו בטכניקה החדשה לסבב ניסויים קליניים. "אני רוצה להתחיל מחדש את תחום מדעי המוח", אומר דולמץ'. השינוי כבר בדרך.