Search
Close this search box.
Forbes Israel Logo

הכל בראש: כך תפחיתו את החרדות שלכם ממגפת הקורונה

פרסומים שרק הולכים ומתגברים ועיוות של המציאות • מצריכת חדשות פאסיבית ועד "כיבוי" מנגנון ההישרדות – הטיפים באמצעותם תפחיתו את החרדה מהקורונה

כולנו ראינו את התמונות וקראנו את הכותרות: נגיף הקורונה הוא אמיתי והשפעתו הולכת וגדלה. אך עד כמה עלינו להיות מודאגים מהסיכוי להידבק? קשה לומר זאת, אך בכל זאת דבר אחד בטוח – בהלה אינה התשובה.

למרבה הצער, זה בדיוק מה שאנחנו נוטים לעשות במצבים כאלה. שיקול הדעת הלקוי משתלט עלינו ואנו מגיבים בתגובה מוגזמת למציאות. במקרים רבים אנשים חושדים שהם כבר נגועים, והם נערכים לגרוע מכל. יש הרבה מחקרים פסיכולוגיים שמסבירים כיצד ומדוע זה קורה.

פאניקה אינה הפתרון | צילום: shutterstock

להלן שלוש הטיות קוגניטיביות הגורמות לנו לתפוס את האיום של נגיף הקורונה כגרוע יותר ממה שהוא בפועל.

קל לדמיין

האם אי פעם דאגתם שתותקפו על ידי כריש? אם התשובה היא כן, אתם לא לבד. כמעט כל מי ששוחה באוקיאנוס דמיין בשלב מסוים את האיום של תקיפת כריש. למה? לא בגלל שהסיכויים לכך הם גבוהים, אלא בגלל שראינו את הסרט מלתעות ושמענו על התקפת כרישים מדי פעם בחדשות. קל לדמיין את הרעיון שכריש יתקוף אותנו ולכן אנו חושבים שזה יכול לקרות לנו.

כך גם לגבי נגיף הקורונה. עם מאות סיפורים שמתפרסמים על הנגיף מדי יום, אנו נוטים באופן טבעי להאמין שהמגיפה גדולה יותר, קרובה ומסוכנת יותר ממה שהיא באמת.
אז איך נלחמים בכך? אחת הדרכים היא להתעניין בפאסיביות יותר בחדשות ולא להידבק לטלוויזיה או לקרוא כל כותרת חדשה שמתפרסמת בנוגע לקורונה. הדבר ירחיק את ענייני הנגיף מהחשיבה שלנו, והוא יהפוך למאיים פחות.

ניתן גם לעשות את התרגיל הבא: שאלו את עצמכם אם אתם מכירים מישהו, באופן אישי, שחלה במחלה. אם התשובה היא לא (מה שסביר להניח), שאלו את עצמכם אם אתם מכירים מישהו שמכיר מישהו שנדבק. אם התשובה לשתי השאלות הללו היא לא, היו סמוכים ובטוחים שהאיום של נגיף הקורונה פחות קרוב אליכם מכפי שהחשיבה הראשונית שעלתה לנו בראש היתה עשויה לגרום לנו להאמין.

קללה ושמה אינטואיציה

היכולת שלנו לבצע החלטות מהירות היא אחת מנפלאות המוח האנושי. זה מאפשר לנו לנווט בסביבות החברתיות המורכבות שלנו בקלות יחסית – בדומה למטוס שטס על טייס אוטומטי. עם זאת, כשמדובר במתמטיקה, הסתברויות וקבלת החלטות רציונליות, האינטואיציה שלנו יכולה להוליך אותנו שולל. קחו בחשבון את החידה הבאה שנוסחה על ידי הפסיכולוג חתן פרס נובל, דניאל כהנמן:

מחבט בייסבול וכדור עלו יחד 1.10 דולר. המחבט עולה דולר אחד יותר מהכדור. כמה עולה הכדור?

והתשובה: אם הסתמכתם על האינטואיציה, כנראה שניחשתם 10 סנט. רוב האנשים מנחשים כך. עם זאת, צריך להשקיע קצת חשיבה עמוקה כדי להגיע לתשובה הנכונה, שהיא 5 סנט.

לוקח קצת זמן לעשות את המתמטיקה שמאחורי נגיף הקורונה, חישוב שעשוי לעזור לכם להפחית את ההיסטריה סביב המגיפה. כמו כן, עדיף להתחיל בחישוב פשוט. יש בערך 7.5 מיליארד אנשים בעולם. על פי הדיווח ב"ניו יורק טיימס", כמאתיים איש נדבקו ביום. המשמעות היא שהסיכוי הנוכחי של כל אחד מהאנשים בעולם להידבק בנגיף הוא כ-1 מכל 75,000. שלבו את זה עם העובדה שמעטים האנשים אשר נדבקים בנגיף והופכים לחולים במצב קשה. עכשיו קל יותר לראות עד כמה ההיסטריה לא הגיונית.

איומים קיומיים

מיליוני שנות אבולוציה העניקו לנו ארכיטקטורה קוגניטיבית המותאמת במיוחד לאיומים סביבתיים. למרות שתופעה זו, המכונה "הטיה לשליליות", פועלת נפלאות כדי לשמור עלינו בסביבה מאיימת או לא ידועה, היא גם יכולה לגרום לדאגה מיותרת. חשוב להיות מודעים לכך שלמוח שלנו יש את מנגנון ההישרדות המובנה הזה. אנחנו אמורים להגיד תודה על כך שהמנגנון הזה קיים, אך אנחנו יכולים לתת למוח הרציונלי שלנו אור ירוק לכבות את המנגנון כשאנחנו לא זקוקים לו.

מסקנה: קחו נשימה עמוקה. סבירות גבוהה שנגיף הקורונה לא ידביק אתכם. וגם אם כן – פאניקה אינה הפתרון לכך. שטפו ידיים, המשיכו ליהנות מחייכם והשאירו את השאר ליד המקרה. במקרה הזה, יד המקרה לטובתנו.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן