הכל בראש: חמישה מיתוסים על שפת הגוף

כשאנשים שומעים שאני כותבת ומרצה על שפת גוף, הם הופכים מיד עצבניים ומודעים לעצמם. הם מגיבים כאילו אני יכולה לגלות את מחשבותיהם הכמוסות ביותר במבט אחד.
אז זהו, שאני לא יכולה. אבל זה רק אחד מהמיתוסים שאנשים מאמינים בהם בכל הנוגע לנושא הזה. הנה חמישה נוספים:

1. שפת גוף מהווה 93% מהתקשורת

מחקר קלאסי של ד״ר אלברט מהאבריאן מצוטט לעתים קרובות באופן שגוי כך: "סך ההשפעה של מסר מבוסס על 7% המילים שבהן נעשה שימוש; 38% טון הדיבור, עוצמת הקול, קצב הדיבור וגובה הקול; 55% הבעות פנים, מחוות ידיים, תנוחות וצורות נוספות של שפת גוף״.

האם שקרנים באמת לא יוצרים קשר עין? | צילום: ingimage/ASAP 

אבל מהאבריאן מעולם לא טען שאתם יכולים לראות סרט בשפה זרה ולנחש במדויק 93% מהתוכן באמצעות התבוננות בשפת הגוף. המחקר שלו התמקד בתקשורת של רגשות – ובמיוחד בחיבה ובדחייה. ההיבט הבלתי מילולי של תקשורת לא יעביר 93% מסך המסר שלך, אבל הוא יחשוף את הרגשות, המניעים והתחושות העומדים בבסיס אותו מסר. למעשה, אנשים יעריכו את רוב התוכן הרגשי של המסר שלכם לא באמצעות מה שאתם אומרים אלא באמצעות הסימנים הבלתי מילוליים שלכם.

2. שקרנים אינם  יוצרים קשר עין
מיתוס שפת הגוף הרווח ביותר בנוגע לשקרנים הוא שהם אינם יוצרים קשר עין. אמנם יש שקרנים (במיוחד ילדים) שקשה להם לשקר בזמן שהם מביטים לכם בעיניים, אבל רוב השקרנים, במיוחד חסרי הבושה שבהם, מבצעים פיצוי יתר כדי "להוכיח״ שאינם משקרים ויוצרים יותר מדי קשר עין ומחזיקים אותו זמן ממושך מדי.

אולם, ישנו סימן בלתי מילולי אחד שבו הבחנתי, שבדרך כלל מגיע בעקבות תגובה לא לגמרי אמיתית, המצריך שבירה של קשר העין: לאחר הדיבור, ישנם שקרנים שמיד מביטים למטה והלאה, ואחר כך שוב בכם במבט חטוף, כדי לבדוק אם קניתם את התרמית.

3. קיים מתאם בין כיוון העיניים לשקר

הרעיון שמבט ימינה מצביע על שקר ומבט לשמאל מרמז על אמירת אמת צבר פופולריות רבה בזכות שיטתNLP (ניתוב לשוני פיזיולוגי), אבל הוכח כשגוי במחקרים חדשים. אוניברסיטת ״אדינבורו״ השלימה שלושה מחקרים שונים המוכיחים כי לא קיים מתאם כלשהו בין כיוון תנועת העין לאמירת אמת או שקר על ידי הנבדקים.

במקום לשפוט מישהו על פי תבנית עין סטנדרטית, מוטב לכם לקבוע את "המצב הבסיסי״ של כל אחד ואחת, כך שתוכלו לאתר סטיות משמעותיות ממנו. מדעני המחשב של אוניברסיטת ״באפלו״ פיתחו שיטת גילוי שקר ממוחשבת, העוקבת אחר תנועות העין וקצב העפעוף ומזהה שקר ביותר מ־80% מהמקרים.

השיטה עושה שימוש בטכניקה סטטיסטית שיוצרת תבנית לגבי האופן שבו אנשים הזיזו את עיניהם בשני מצבים נבדלים: במהלך שיחה רגילה (המצב הבסיסי שלהם) ובזמן שהם משיבים לשאלה שתוכננה לגרום להם לשקר. נמצא כי אנשים שתבנית תנועת העין שלהם השתנתה בין התרחיש הראשון לשני שיקרו לעתים קרובות, בעוד אלה ששמרו על עקביות בתנועת העין היו בסבירות גבוהה דוברי אמת.

4. זרועות שלובות מעידות על התנגדות

ברור שזרועות שלובות עשויות להצביע על התנגדות, במיוחד אם אתם רואים שמישהו מאמץ את התנוחה הזו מיד לאחר שהשמעתם הצהרה בעלת עוצמה, אבל אותה הפעולה יכולה להצביע גם על דברים רבים אחרים, או על כלום, תלוי בסיטואציה.

בתוך קהל, אצפה לראות אנשים בזרועות שלובות יושבים בשורה הראשונה. הסיבה היא כי בהיעדר שורה של כיסאות לפניהם, רוב האנשים יצרו מתרס בעזרת ידיהם (לפחות בהתחלה, לפני ש״יתחממו״ וייפתחו כלפי הדובר ויפחיתו את ההגנה שלהם).

באופן דומה, אם אדם יושב בכיסא ללא משענות לידיים, הגבלת האפשרות הזו תעלה את הסבירות לזרועות שלובות, וכך גם צניחה בטמפרטורת החדר. ואם מישהו שקוע במחשבות עמוקות, צועד הלוך ושוב בזרועות שלובות, הייתי מבינה שזוהי דרך להעלאת הריכוז וההתמדה. שילוב זרועות יכול גם להיות התנוחה הרגילה של אדם שמרגיש בנוח.

אזהרה אחת: היות שמרבית האנשים מאמינים במיתוס הזה, אל תופתעו אם ישפטו אתכם כמתנגדים או כבלתי נגישים בזמן שתשלבו את זרועותיכם לרוחב החזה, מכל סיבה שהיא.

5. השימוש בשפת גוף ליצירת רושם חיובי הוא בלתי אותנטי

זהו המיתוס שאני שומעת בכל פעם שאני מרצה או מעבירה סמינר. הוא מושמע לעתים קרובות מצד מגוון של משתתפים (מנהלים, מנהיגים, בכירים) המבינים את הערך של בילוי שעות ביצירה, חזרה ושינון של מה שהם עומדים לומר כדי ליצור רושם חיובי בישיבה חשובה או במשא ומתן.
בכל אינטראקציה עסקית אנחנו מתקשרים בשני ערוצים: מילולי ובלתי מילולי, וזה יוצר שתי שיחות נבדלות זו מזו המתנהלות באותו זמן. ברור כי נאום כתוב היטב או אסטרטגיית מיקוח שתוכננה לפרטי פרטים הם חשובים, אולם זהו אינו המסר המכריע היחיד שעלינו להעביר.

בדיון עסקי שאורך 30 דקות יכולים שני אנשים להעביר יותר מ־800 סימנים בלתי מילוליים שונים. מבחינה זאת, להתכונן לשיחה השנייה לא פחות אותנטי מאשר להתכונן לשיחה הראשונה.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן