חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
Forbes Israel Logo

הכל דיבורים: על מחירי המזון, מהפכת הסלולר ופרשת אי.די.בי

בתחילת השבוע חזרה בתי מביקור ברומניה ובפיה בשורה מרעישה: "אבא, לא תאמין עד כמה המוצרים בסופר זולים שם. המחיר הוא כמעט חצי ממה שמשלמים בארץ". מובן שלא הופתעתי. נתוני מרכז המחקר של הכנסת מצביעים על כך שבמוצרי המזון קיימים פערי מחירים של 25% בין ישראל לבין מדיניות ה־ OECD . משקל מוצרי המזון במדד לצרכן הוא 16.5% , וסל צריכה המתעלם ממוצרי מזון הוא כמו עוגה ללא שמרים.

שנתיים לאחר המלצות ועדת טרכטנברג, סוגיית יוקר המחיה תופסת עדיין מקום נכבד בשיח הציבורי. המערכת הפוליטית לא התעלמה מההתייקרויות. בתחילת השבוע בישר ראש הממשלה על ההחלטה להקמת ועדה נוספת בראשות מנכ"ל משרדו, שתטפל באפשרויות להרחבת היבוא המקביל. נתניהו עקף את שר האוצר והתלבש על הנושא מחשש שיצבור תאוצה ויכרסם במעמדו הפוליטי.

אבל אל דאגה: סוגיית יוקר המחיה מסוגלת להכיל את כל הפוליטיקאים. שר הכלכלה נפתלי בנט הקים ועדת שרים לענייני יוקר מחיה ועידוד היבוא המקביל. לפיד התהדר בהוזלה של 20% במחיר השמנת המתוקה והגבינה הלבנה, ובהגדלת רשימת המוצרים שבפיקוח.

ועדת כלכלה משודרגת (מחוזקת בחברים מוועדת הכספים) תדון בקרוב בהמלצות "ועדת קדמי" המתמקדת בשינויים מבניים. על פי הצעת החוק, כוחן של רשתות השיווק הגדולות בהקמת סניפים חדשים יוגבל. הסדרנות של יצרנים במדפי הסופרים תוגבל ל־30%, ויינתנו תמריצים ליצרנים חדשים המעוניינים לתפוס מקום בהחדרת מוצריהם לרשתות. הצעת החוק מתעלמת לחלוטין מאחריות הממשלה ומטילה את פתרון הבעיה על הסקטור הפרטי הכולל את היצרנים (תנובה, שטראוס, טרה, א¬סם ואחרים) ורשתות השיווק (שופרסל ומגה).

ועדיין לא הזכרתי את המלצות הראל לוקר שבוצעו: הפחתת עלות החלב הגולמי (הידוע כ"מתווה לוקר") וחלוקת מכסות יבוא מזון כמו לגבינות צהובות ומוצרי חלב בשיעורי מכס מופחתים.

ועדות, חוקים ורפורמות לא חסרים אם כן, אבל המחירים עולים ועולים. על פי נתוני הכנסת, מחירי המזון עלו מפרוץ המחאה ועד סוף 2013 ב־ 2.7% ריאלית (אגב, כדאי לשים לב שמאז המחאה לא פרץ הקוטג' את מחסום השישה שקלים לגביע).

איך פותרים את הבעיה? שיטפון הצעות החוק והאמירות הפופוליסטיות אינם הפתרון. בהנהלת תנובה סבורים שהפחתת המכסים אינה אפקטיבית, משום שבהפחתת מחיר החלב הניגר כמעט לא טיפלו. "בעוד ברומניה מסבסדים במישרין את החקלאי, בנטל הסבסוד בישראל נושא הצרכן הסופי", התבטא מנכ"ל תנובה אריק שור בדיון פנימי. ואכן, כשהוחלט לפני שנה על הפחתה חלקית של מכסי היבוא, מחירי הגבינות הצהובות כמעט לא ירדו. אף אחד לא ניצל את מכסות היבוא לחמאה. המכס הוא אומנם בעיה, אבל הפחתתו אינה הפתרון.

יו"ר אסם, דן פרופר, בטוח שהאחריות לפערי המחירים בהשוואה לחו"ל מונחת לפתחה של הממשלה. "המע"מ הכבד על מוצרי מזון ועלויות הטיפול הגבוהות בכשרות מייקרים את המחיר. בדיקה שערכנו מוכיחה שעלויות הייצור בישראל גבוהות ב־ 27% בהשוואה לאנגליה", אומר פרופר ל"סופהשבוע", ומוסיף: "גם עלויות האנרגיה, מחירי המים והארנונה הגבוהים וניצול חלקי של כושר הייצור הם הסבר לפערים. אצלנו עובדים חמישה ימים בשבוע. 20% מההון המושקע אינו מנוצל".

פרופר | צילום: מתוך יוטיוב

מתוצאות בדיקה מתברר שהוצאות הכשרות, בתוספת מע"מ של 18% , גבוהות מעלות מוצר המזון המיובא בשער הנמל. הממשלה כהרגלה מגלגלת את האחריות אל הסקטור הפרטי (לא שאין לו אחריות מסוימת), ומעדיפה להתעלם לחלוטין מהמתרחש בחצרה.

המדינה רואה בחקלאות נכס אסטרטגי, וטוב שכך. אבל במקום לסבסד במישרין את הרפתנים כמקובל באירופה, היא מגלגלת את העלות אל הצרכן הסופי. מחיר ליטר חלב גבוה בכ־ 30% בהשוואה למחירו באירופה.

המזון אינו הקורבן היחיד של יוקר המחיה. מדיניות אי שחרור הקרקעות של המינהל, שהייתה נהוגה עד לאחרונה, היא הסיבה העיקרית ליוקר המחיה בדיור. מחירי הבנזין בישראל, הגבוהים פי שניים מאלה בארה"ב בגלל המע"מ ומסי הבלו, מסבירים למעלה ממחצית מחירו של ליטר בנזין. הצרכן הוא פרה חולבת מצטיינת גם בתחום הרכב, שם המע"מ ומסי הקנייה מכפילים את מחיר המכונית בהשוואה לאירופה.

 

אף שהאחריות המרכזית ליוקר המחיה בכלל ובתחום המזון בפרט היא של הממשלה, היא אינה עושה דבר. כך למשל, הפחתה של 1% במע"מ לנוכח עודפי גביית מס של שישה מיליארד שקל שנחשפו השבוע, הייתה מוכיחה את רצינות כוונותיה.

הניסיון לגלגל את האשמה לסקטור הפרטי בתואנות של ריכוזיות או העדר תחרותיות לא יועיל. אם המדינה לא תשנה את דרכה, יוקר המחיה יישאר פה עוד שנים ארוכות. ראש הממשלה ושר האוצר חייבים לומר ביושר: יעד גביית המס ל־ 2014 עומד על 253 מיליארד שקל. כדי למלא את הקופה לא ניתן להסתפק רק במסים הישירים. כמחצית מהסכום חייבים להשלים במסים עקיפים המתדלקים את יוקר המחיה.

ואם בהשוואת מחירים עסקינן, אסור להתעלם מאפקט שער החליפין. הטיפול במט"ח נמצא באחריות בנק ישראל, אבל האחריות הכוללת היא של האוצר. תרגום המחירים הדולריים לשקלים מעוות את תמונת המצב, וזאת בגלל התחזקות השקל לעומת הדולר ב־ 7.6% ב־ 2013 וב־ 10% בשנתיים האחרונות. שער יציג של 4 שקלים לדולר בהשוואה ל־ 3.5 שקלים לדולר כיום היה מצמצם את פערי המחירים בהשוואה לחו"ל.

ואחרי כל אלה, אין לפטור מאחריות מסוימת גם את הצרכנים. סל קניות נבון חייב לכלול ביקור ברשתות הדיסקאונט ובסופרים בבני ברק. לא יזיק גם ביקור מעת לעת ביישובים ערביים. המבקרים יופתעו לגלות שמחיר "במבה" נמוך ממה שגובים ברשת טסקו הבריטית, וש"פסק זמן" זול יותר בהשוואה למחירו בניו ג'רסי.

הרגולציה מעכבת את הסלולר

לאחר שחברות הסלולר הנמיכו בשנתיים האחרונות פרופיל תקשורתי, הגיחה השבוע פרטנר באירוע מרענן. חברת הסלולר חשפה במפגש עיתונאים את היערכותה להפעלת הדור הרביעי ( LTE ) ברשת. באירוע הודגמו אפשרויות היישום ברשת המהירה. כשתקבל את הרישיון המיוחל תצטרף פרטנר ל־ 250 מפעילים המתחזקים את רשתות הדור הרביעי ב־ 92 מדינות. אגב, רוסיה ודרום קוריאה קפצו כיתה וכבר מפעילות את הדור המתקדם המהווה שדרוג של רשת הדור הרביעי (ה־ (G4.

המעבר מהדור השלישי לדור הרביעי כמוהו כמעבר מטיסה במטוס מנועי למטוס סילון. קצב ההורדות יואץ ל־ 150 מגה. הגלישה המואצת תרחיב משמעותית את מגוון השימושים בתחומי הבידור, שיתופי קבצים ברשתות החברתיות, שימושים ברפואה מרחוק ועוד. המשתמש יוכל לנטוש את המחשב הביתי לטובת חוויית גלישה מכל מקום שבו הוא נמצא. בקיצור, גן עדן.

מנכ"ל פרטנר, חיים רומנו, אמר ל"סופהשבוע": "החלפנו את ליבת הרשת בהשקעה של 650 מיליון שקל. 260 אתרי הדור הרביעי מוכנים לשידור, ועד סוף השנה נשלים את כולה. הרשת החדשה תאפשר אספקת שירותי תוכן נוספים במהירות הגבוהה פי 20 מהמקובל בדור 3".

רומנו | צילום: יח"צ

פרטנר היא הראשונה המוכנה לצאת מיידית לדרך והתייצבה על קו הזינוק. אז מה מעכב את המהפכה שחיונית לא רק לחברות הסלולר אלא למשק כולו? התשובה נחלקת לשניים: כדי לחסוך בעלויות ולצמצם ככל שניתן את הפגיעה בסביבה, נחתמו הסכמי שיתוף פעולה בין הרשתות.

פרטנר הרימה את הכפפה והזדרזה לחתום על הסכם לשיתוף פעולה עם הוט. סלקום ופלאפון חתמו ביניהן על הסכם דומה, שאליו צורפה גולן טלקום. לא בטוח שהרגולטור מתלהב מצמצום התחרות על הפעלת הדור הרביעי, וייתכן שזו אחת הסיבות לעיכובים. סביר להניח שלממונה על ההגבלים יש מה לומר.

בעיה נוספת נוגעת להקצאת תדרים הנמצאים במחסור. לשאלות כמו: האם משרד התקשורת יערוך מכרז על מחיר התדרים (כדי למקסם את התמורה כדרישת האוצר), או שיהיו לו שיקולים נוספים, אין עדיין תשובה.

שדרוג רשתות הסלולר תלוי בהחלטות הרגולטורים. יש לקוות שהתבטאות שר התקשורת גלעד ארדן בוועדת הכלכלה, שלפיה יינתנו ההיתרים בעוד יותר משנה, הובנה שלא כהלכה.

הצדקנים נגד פוגל

מינויו של יו"ר מגדל לשעבר אהרון פוגל ליו"ר אי.די.בי פיתוח הוצע על ידי מוטי בן משה, בעל הבית החדש של הקונצרן, ושותפו אדוארדו אלשטיין. השבוע אושר המינוי באסיפות, אבל עדיין לא עבר בתקשורת. קדם לו מסע דה־לגיטימציה שהתמקד בטענות שפוגל מייצג את הכלכלה הישנה, ניצל את מעמדו באוצר במעברו לסקטור הפרטי, דאג לפנק את עצמו כיו"ר מגדל בתגמול נכבד ועוד.

המבקרים לא פספסו את ההזדמנות לסגור חשבון על העמדות הנחרצות שהשמיע בעניין עודף הרגולציה, מעורבות היתר בקבלת החלטות עסקיות וביקורתו החריפה על סדרת החלטות פופוליסטיות. "על רקע כל אלה", כך סיפר פוגל, "לא הייתי ממליץ לחברי להפוך חברה פרטית לחברה ציבורית הרשומה למסחר".

פוגל | צילום: אסף שילה

אכן, בעידן של רגולציית יתר, פופוליזם וחיסול ממוקד של כל מה שמסמל מגזר עסקי או סטייה מהקונצנזוס החדש, אכן מדובר בדעות חריגות. הקונצנזוס החדש ליקט סביבו קומץ של רגולטורים, רגולטורים לשעבר ופוליטיקאים תאבי פרסום, ואימץ לחיקו קלישאות כמו "החברים במועדון", "ריכוזיות", "המחוברים", "הון, שלטון, עיתון", "הטובים" (נותני ערך) ו"הרעים" (משמידי ערך) ועוד.

טייקונים כמו עידן עופר לא סבלו את חום המטבח ובאקט של התרסה ילדותית התקפלו לחו"ל. פוגל אינו אחד מהם. הוא נשאר כדי להילחם.

נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, קבע בפסק דין שפרסם השבוע את הגבול שבין עיתונות חוקרת לעיתונות שוטרת. דעה דומה הושמעה ב"פגוש את העיתונות" בערוץ 2 על ידי סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך.

בשנתיים האחרונות הפכו גורמים בתקשורת לעיתונות חוקרת, שופטת ומוציאה לפועל של גזרי הדין שהיא עצמה פסקה. פוגל סומן מראש על ידי עיתונות המתאפיינת בריכוזיות מחשבתית יותר מכל סקטור אחר. גם בעלי תפקיד אחרים, כמו יו"ר כלל ביטוח, דני נווה, זכו לטיפול דומה. זוהי עיתונות אג'נדה רדופת תסביכים שאינה נותנת לשום עובדה לבלבל אותה.

הרשמה לניוזלטר

באותו נושא

הרשמה לניוזלטר

מעוניינים להישאר מעודכנים? הרשמו לרשימת הדיוור שלנו.

דילוג לתוכן