Sans-serif

Aa

Serif

Aa

Font size

+ -

Line height

+ -
Light
Dark
Sepia

המֶכָה של ענף היהלומים: למה אנחנו יודעים כל כך מעט על הענף הנוצץ?

"בשנות ה-50 וה-60 התפוזים היו הלהיט של המדינה, בשנות ה-70-90 זה היה יהלומים, היום זה ההייטק. ברגע שהענף העולמי יחזור, גם הענף שלנו יחזור קדימה, יעלה במספרים, יחזיק יותר ...
צופית הרלינג

“בשנות ה-50 וה-60 התפוזים היו הלהיט של המדינה, בשנות ה-70-90 זה היה יהלומים, היום זה ההייטק. ברגע שהענף העולמי יחזור, גם הענף שלנו יחזור קדימה, יעלה במספרים, יחזיק יותר מההייטק, זו רק שאלה של זמן”. כך אומר בלהט יורם דבש, נשיא בורסת היהלומים, בראיון במשרדו בלב הפעילות ברמת גן. בימים שבהם העיניים אכן נשואות אל ההייטק הישראלי, אחד הענפים המצליחים בארץ, שאותו מוביל דבש – זוכה לתשומת לב מועטה. חודשים ספורים לאחר שנכנס לתפקיד, הוא מספר על החשיבות של ענף היהלומים בכלכלה המקומית ועל האתגרים שניצבים בפניו.

הבורסה הישראלית ליהלומים, אשר תחגוג בשנה הבאה 80 שנה להיווסדה, היא הגדולה מסוגה בעולם. לדברי דבש, היא לא מובילה רק בכמויות המסחר, אלא גם מבחינה היסטורית. “אם תיכנסי לבורסה בשנגחאי, בדובאי או במקומות אחרים, את תראי העתק של המבנה הפיזי והניהולי של הבורסה הזו”. באולם המסחר הענק של הבורסה, הכוללת כ-3,500 חברים, מבצעים בכל שנה עסקאות בהיקף של 20 מיליארד דולר.

“בישראל אין מכרות ואין קניינים”, מסביר דבש. “היא שוק מאוד קטן – מבחינת כמות אנשים ומבחינת תרבות הצריכה של יהלומים, כך שכל השווקים שלנו הם בעולם”. בארה”ב, מסביר דבש, כמעט כל אישה מסתובבת עם טבעות על הידיים, ללא קשר למעמד, זו התרבות – אוהבים וצורכים יהלומים. אך גם הצד השני של העולם הופך לשוק עם דרישה משמעותית ליהלומים, כשהייצוא הישראלי מתמקד בעיקר בסין, בהונג קונג, אך גם בשאר המזרח – שוק שמעבר להיותו צרכן, הוא גם מתחרה משמעותי.

“אין לנו מוסר העבודה שיש בסין, אין לנו עזרה של הממשלה כמו שיש בהודו”, מסביר דבש. “ממשלת הודו לקחה כבר לפני שנים את היהלומים כענף מועדף והיא כל הזמן מקדמת אותו. המטרה שלהם היא להעסיק ידיים עובדות, והם גילו שענף היהלומים מפרנס למעלה ממיליון משפחות”.


מתחם שוקק. אולם המסחר | צילום: קובי פוקס

התחרות בפעילות אינה רק מצד כלכלות הענק במזרח. דובאי למשל, היא מרכז יהלומים חדש שמושך נתח ניכר מהמסחר העולמי, וזאת באמצעות פטור ממס. שחקנית אחרת היא בלגיה, שלאחר שנים של מדיניות נוקשה מול הענף מנסה להזרים דם חדש באמצעות הקלות במס. “היא ממש הוציאה הוראה גורפת ליהלומנים בכל העולם, בעיקר ליהודים ולישראלים, שמזמינה אותם לפתח את העסק שם. קשה לנו להתחרות בזה, אנחנו לא רואים גמישות מצד הרשויות, אבל אנחנו פה, ורק רוצים לחזק את הענף”.

יחד עם זאת, אל לנו לטעות – ענף היהלומים הוא אחד המשמעותיים בישראל כיום. הוא מהווה רבע מהייצוא של המדינה, בשווי 10 מיליארד דולר. נוסף לרווח הנאה, דבש סבור שלישראלים בתחום יש לא מעט מה להציע – אם במקצועיות או בכושר המצאה, כאשר האופי המשפחתי וההיסטוריה הארוכה פועלים לטובתם. “הבניין שאנחנו יושבים בו עכשיו הוא הראשון בכל האזור. היתה מסביב ביצה אחת גדולה, שממה. לאט לאט הסיטי של מדינת ישראל נבנה סביבו. לאבות המייסדים שלנו היתה ראייה יזמית עסקית מאוד נרחבת, עולמית”, הוא מתאר.

לא הכל נוצץ

הצצה לפעילות בתוך הבורסה מראה מתחם שוקק חיים, מעין עיר שיש בה בין השאר אולם מסחר ענק, שירותי מכס, דואר, מסעדות, בית כנסת, וכל זאת תחת אבטחה כבדה. ראיה להתנהלות הארגונית של הבורסה אפשר למצוא בבית משפט פנימי לבוררות במקרים של סכסוכים עסקיים במתחם. “לפעמים מבחוץ אנחנו נראים כאילו יש לנו משהו להסתיר. להפך, אין לנו שום דבר להסתיר”, מדגיש דבש. כך למשל, מי שעובר על חוקי הבורסה, ימצא את עצמו מורחק מכל פעילות, תמונתו תיתלה באולם המסחר ואף תישלח לבורסות ברחבי העולם כדי להזהירן. “הלוואי שבעולם העסקי בחוץ היה דבר כזה”, אומר דבש. “בחוץ אם יש לך בעיה, זה לוקח שנים ובעלויות גבוהות. פה זה נפתר בשיא המהירות”.

לא סתם מציין זאת דבש. בשנים האחרונות עלתה הבורסה לכותרות, לאחר שאחד מחבריה הקים בנק פיראטי שבמסגרתו סיפק שירותי זיוף מסמכים ופדיון צ’קים תוך הונאת פקידי מכס ובנקים. הדבר גרם להנהלה לשקול איסור על ניהול עסקים של החברים במתחם. בשנה שעברה מערכת הדירוג הבינלאומית של מעבדת היהלומים האמריקאית (GIA) חשפה רשת הונאה בינלאומית, שבה היו מעורבים לפי החשד גם ישראלים. פרשות כאלו עלו למרות תנאי קבלה קשוחים לחברות בבורסת היהלומים: שבע שנות ותק בענף, חמישה ממליצים שהם חברים ותיקים, חמישה חברים שיחתמו על ערבות בסכום של מיליון שקל ובדיקת פוליגרף.


דבש. נכנס לתפקידו בתקופה לא פשוטה | צילום: שחר הבר 

דבש נכנס לתפקידו בתקופה לא פשוטה כלל, ולא רק בשל הפרשות המביכות. מספר המועסקים ירד, הייצוא נתקל בקשיים וגם יוקר המחייה חלחל לענף והכביד על הפרנסה. “יהלום זה דבר נוצץ, אבל להיות יהלומן זה לא תמיד דבר נוצץ, זו עבודה מאוד קשה”, הוא מציין. “כדי להיות יהלומן ממוצע, צריך להחזיק סניפים בכל העולם, דבר לא פשוט מבחינה תפעולית, כלכלית ולוגיסטית, במיוחד כשמדובר במוצר יקר שהמסחר בו מבוסס על אמון”.

שחקן דומיננטי

אחד האתגרים המשמעותיים הוא מעבר מהעולם המסורתי של מכירת יהלומים, שבו היו מעורבים גורמים רבים, כמו מתווכים ומשווקים, לעולם הדיגיטלי שבו עסקאות נסגרות בקצב מסחרר, והיהלום נמכר היישר ללקוח – שמשווה מחירים, יודע מה הוא רוצה, רוכש את המוצר מהכיסא בביתו בכל מקום בעולם, ומשאיר טווח תמרון קטן ליהלומן.

בבורסה הבינו מהר מאוד את המגמה והחליטו ללכת עם הזרם. כך הכניסו אל המשחק בשלב מוקדם מאוד את איביי למשל. “איביי זיהתה שהמכירות מספר אחת שלה מישראל הן יהלומים ותכשיטים”, מספר דבש. “הם רצו ליצור קשר עם ארגון שהוא לגיטימי, בידיעה שכל יהלומן שנכנס לבורסה הוא למעשה תעודת כשרות”. משיתוף הפעולה הזה נולד קורס לחברי הבורסה, אשר פתחו בעקבותיו חנויות באיביי והגדילו משמעותית את המכירות שלהם. ביוזמת הבורסה, תיפתח במאי פלטפורמה נוספת שתאפשר לחבריה לשווק דרכה יהלומים, וכך תסייע גם היא למנף את יכולות חבריה ולחשוף אותם לדרכי מסחר חדשות.

לצד ההשקעה במסחר הדיגיטלי, פועלת הבורסה גם ליצירת שיתופי פעולה בעולם, פיתוח טכנולוגיות חדשות, כמו צילום וסריקת יהלומים, והתמקדות בקהלים בשוקי נישה ייחודיים. כל אלה, מאמין בדש, מסייעים להשאיר את ישראל כשחקן מרכזי בענף, על אף הקשיים הכלכליים והפוליטיים.


“נשיא הפדרציה קודם כל מתייעץ עם הישראלים” | צילום: fotolia

“אנחנו דומיננטיים בענף – המכה של ענף היהלומים. כשנשיא הפדרציה רוצה לעשות החלטות, הוא קודם כל מתייעץ עם הישראלים. אין הרבה תחומים וענפים בעולם שבהם ישראל מובילה את השוק העולמי”, מסכם בדש.

“נכון שהיינו יותר מדי סגורים בתוך עצמנו ולא נפתחנו לציבור הישראלי, אבל אני מקווה שבשנה הבאה ננגיש את הבורסה לציבור, נכניס יותר מבקרים. אני חושב שלמדינת ישראל יש הרבה סיבות להתגאות בענף היהלומים. זה לא ברור מאליו, שמוסד כזה קיים 80 שנה”.