המבקר: "יש לאסור אשראי מסוכן ללווים גדולים – עלול לפגוע קשה בבנקים ובכספי הפנסיה"

אשראי מסוכן (בנקאי וחוץ בנקאי) ללווים גדולים יגרום פגיעה קשה בכספי הפנסיה, בבנקים ובמשק כולו, עקב אשראי מוגזם לטייקונים ולווים גדולים – כך מזהיר היום מבקר המדינה, יוסף שפירא, בדו"ח מקיף בנושאים חברתיים וכלכליים.

הלווים הגדולים במשק מדאיגים מאד את שפירא, שלא מסתפק בהוראות הפיקוח על הבנקים ואגף שוק ההון באוצר: הוא מדגיש כי יש למנוע אשראי מסוכן מלווים גדולים שכן קשיי פרעון יגרמו זעזועים בבנקים ופגיעה קשה במשק ובחסכונות לפנסיה. "כשל של לווים גדולים הנוטלים אשראי מכל הבנקים ובשוק ההון – יכול לפגוע קשה מאוד במערכת הבנקים ובמשק כולו", כתב שפירא.

המבקר מגלה כי התספורות בהסדרי החוב הגיעו לסכום עצום של 21.1 מיליארד שקל ב-4
שנים, ב-94 הסדרי חוב, מזה 88% הסדרי חוב גדולים (מעל 100 מיליון שקל). "לכן דרושים מנגנוני הגנה חוזיים באג"ח פרטיות הנרכשות ע"י גופים מוסדיים באמצעות חסכונות הציבור".

עוד התריע מפני הסיכונים למשק עקב ריכוזיות האשראי, החשיפה ללווים גדולים והיעדר
בטחונות והגנות מספיקים למשקיעים באג"ח קונצרניות (כולל קרנות פנסיה): "ריכוזיות האשראי קיימת בעיקר בכמה קבוצות עסקיות גדולות. כשל של לווה או קבוצת לווים גדולה עלול לפגוע פגיעה ממשית בשוק האשראי ובכלל המשק. לכן אני מצפה שבנק ישראל ואגף שוק ההון באוצר ינקטו בצעדי פיקוח נוספים, כדי להפחית את הסיכונים. יש להגן יותר על ציבור המשקיעים והחוסכים כי חלק מנותני האשראי הם גופים מוסדיים המנהלים את כספי
החסכון הפנסיוני של רוב הציבור במדינה, המיועדים להבטיח עתידם כשיפרשו לגמלאות".

דו"ח טעון. שפירא | צילום: דוברות מבקר המדינה

ההתערבות המפתיעה של מבקר המדינה בעבודת הפיקוח על הבנקים מעידה על דאגה רבה במשרדו: "איני מתערב בשיקול הדעת של הפיקוח על הבנקים אולם מוצא לנכון להצביע כי למרות פעולות הפיקוח – רבות מקבוצות הלווים הגדולות עדיין לוות כמעט מכל הבנקים ובסכומים גבוהים מאוד. לנוכח התופעה של לווים גדולים המגיעים בהמשך להסדרי חוב בהיקפים עצומים יש לנקוט בצעדי פיקוח נוספים, חריפים יותר מהתקנים הבינלאומיים במידת הצורך".

"דרושה תכנית שתאזן בין צמצום הסיכונים לבנקים לבין הצורך למנוע מחנק אשראי במשק", מציע שפירא. "הצלחת תכנית זו תלויה בשיתוף פעולה של כל המפקחים – בנק ישראל, האוצר ורשות לניירות ערך. יש להיערך בהקדם להתמודדות עם כשל של לווים גדולים (מערכתיים) שעלול להידרדר לכשל מערכתי במשק כולו".

המבקר התייחס גם לנושא הדיור: "מאחר שאשראים ללווים גדולים במינוף גבוה מסכנים את יציבות הבנקים והמערכת הפיננסית – הפיקוח על הבנקים צריך להטיל מגבלות על לווים כאלה או תמריצים להפחתת הסיכון כפי שקבע בנוגע להלוואות לרכישת דירות", קבע. "למרות הסיכון לחדלות פרעון של קבוצות גדולות במינוף גבוה, הפיקוח אינו מגביל את חובם לבנקים. לווים גדולים שחסומים בבנק אחד יכולים לגייס אשראי עצום בבנקים אחרים או לגייס אג"ח בשוק ההון ולסכן את כל המשק. לכן האוצר ובנק ישראל חייבים לנקוט צעדי הסדרה ופיקוח נוספים, בנוסף לצעדים שנקטו".

מבדיקת המבקר עולה כי 10 קבוצות הלווים הגדולות חייבות ל-3 הבנקים הגדולים כ-77
מיליארד שקל. "לכן על המפקח לשוב ולשקול תמריצים נוספים להקצאת הון הולמת
בבנקים", כותב שפירא. ""כשל של לווים גדולים יפגע מאוד במערכת הבנקאית ובמשק כולו, לכן הפיקוח חייב לפעול לצמצום הסיכון. דרוש פתרון מאוזן וארוך-טווח לריכוזיות האשראי, כדי למנוע מחנק אשראי במשק".

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "הפיקוח על הבנקים השקיע בשנים האחרונות תשומות רבות ומאמץ ניכר בפעולות הסדרה, ביקורת ומעקב, – מאמצים אשר נשאו פרי והביאו להפחתה משמעותית ברמת הריכוזיות במערכת הבנקאות.

"המגבלות שקבע המפקח על אשראי ללווה בודד ולקבוצת לווים בכל בנק בנפרד, מחמירות ביחס למגבלות שנקבעו על ידי רשויות פיקוח בחו"ל, והן יוצרות מגבלת אשראי מערכתית, שמתהדקת נוכח הוראת המפקח המגבילה גם את קבוצת הלווים הגדולים בכל בנק. באשר למגבלות אשראי על עסקאות ממונפות, בפרט עסקאות לרכישת אמצעי שליטה, הפיקוח על הבנקים מגביל את ההיקף הכולל של העסקאות לרכישת אמצעי שליטה עם מימון גבוה. לאור הערת המבקר, ובהתאם לתכנית העבודה, הפיקוח בוחן את הצורך בעדכון כללי ניהול אשראים כאמור. במסגרת זו ייבחנו גם המגבלות".