המדינה, התאגידים ופרטיות המידע שלנו: הצצה למאבק החשוב בזמננו

גוגל מנהלת מלחמה שקטה כנגד ממשלת ארצות הברית בלפחות שישה תיקים פדראליים שונים. הדבר גורם ל-FBI לנסות ולהוציא צווים, שמורים לגוגל להגיש לו את תוכנם של נתוני ג'ימייל המאוחסנים מעבר לים. מכיוון שגוגל מאחסנת את החשבונות של הלקוחות שלה חלקים-חלקים בשרתים בכל רחבי העולם, זהו קרב שחשוב לכל משתמש בשירותי המייל שלה בעולם כולו, ולא רק ללקוחות ג'ימייל הלא אמריקאים.

לצד התיקים שטרם נסגרו, בקליפורניה, פנסילבניה ו-ווינסקונסין, יש עוד לפחות שלושה קרבות משפטיים שכבר הוכרעו בבתי המשפט. גוגל טענה בהם שלממשלה אין כל זכות לעשות שימוש ב"חוק התשדורות המאוחסנות" (Stored Communications Act; SCA) בכדי לדרוש מידע שהיא שומרת מעבר לים, כך לפי מקורות שקרובים למאבק המשפטי שמנהלת החברה. כל זה מתנהל בנוסף למספר רב של תיקים סגורים שהתנהלו בבתי משפט מדינתיים.

התקוטטותה של גוגל עם הממשלה צצה לאחר שמייקרוסופט ניצחה ב-2016 בתיק שהיא ניהלה כנגד ארצות הברית והפך לסימן דרך, היות שהוא מנע מה-FBI גישה למידע שהיא אחסנה באירלנד. ההחלטה הגיעה לאחר שני ערעורים והיא מחייבת מבחינה משפטית רק בבתי משפט מהערכאה השנייה, המכסים שישה מחוזות בקונטיקט, ניו יורק ו-וורמונט. כעת, מסמכים של בית המשפט מראים שגוגל, כשהיא זוכה לגיבוי של כמה מיריבותיה הגדולות ביותר, ממייקרוסופט דרך אמזון ועד ליאהו, מנסה לשנות את כללי המשחק גם בשאר חלקיה של אמריקה, ולהביא יותר פרטיות למשתמשיה, שהמידע שלהם מאוחסן על אדמה זרה.

הרrי המידע שלנו מאוחסנים בחלקים מסביב לעולם. מי רשאי לגעת בהם? | צילום: Fotolia

שנה בלבד לאחר המלחמה המרה שניהלה אפל נגד ה-FBI בנוגע לדרישתו של האחרון כי החברה תפתח עבורו את הטלפון של המפגע מסן ברנרדינו, סעיד רג'ואן פארוק, לתוצאות המקרה נודעת השפעה משמעותית הן על פרטיותו של האזרח הממוצע והן על רשויות אכיפת החוק, שקשה להן יותר ויותר לגשת למידע שהן צריכות אצל ספקי הטכנולוגיה. יחד, ריבוי התיקים וההתנגשויות מייצרים מלחמה, שהופכת למתוחה יותר ויותר, בין ממשלה רעבה לגישה לתשדורות פרטיות לבין החברות מעמק הסיליקון שמנסות להגן על תשדורות אלו.

"זה חשוב הן לפרטיות האישית והן לממשל הציבורי שנוגע למעקבים", אומר לי טיאן, עורך דין בכיר בצוות "קרן הגבול האלקטרוני" (EFF). "התיקים האלו מדגימים את התלות ואת ההישענות שלנו על מתווכים, שבאמת לוקחים ברצינות את הפרטיות שלנו. אני מריע לחברות שנלחמות על הפרטיות של המשתמשים שלהן", הוא הוסיף. "כל החברות הללו הן המקומות שאליהם הולכת הממשלה כדי לגלות לגבינו דברים, מבלי שהיא בהכרח מספרת לנו על כך".

ואלו המקרים

בליבת כל התיקים שהתנהלו בנושא בבית המשפט שוכנות שאלות הנוגעות לשימוש הראוי ב"חוק התשדורות המאוחסנות". מה שברור בחוק הוא שהוא חל אך ורק על הטריטוריה האמריקאית הפנימית. מצד אחד, הממשלה טוענת שהחוק מאפשר לה לגשת למידע כל עוד הוא נוגע לתיק פנימי. מצד שני, חברות הטכנולוגיה וקבוצות של זכויות אזרח כמו ה-EFF טוענות שלפי החוק, צווי חיפוש ועיקול לא יכולים לשמש לפשיטה על מידע שמאוחסן על אדמה זרה, בשום תנאי או מצב.

התיק הדחוף ביותר הוא זה שמתנהל בפילדלפיה, בה גוגל קיבלה בפברואר האחרון הוראה להעביר לידי רשויות המדינה מידע שנוגע לחשבונות ג'ימייל ,כחלק מחקירת הונאה פנימית וחרף מחאתה. כעת היא מגישה ערעור בתיק, כשהיא זוכה לתמיכתם של שחקנים כבדי משקל נוספים מעמק הסיליקון, לרבות אפל, אמזון, סיסקו, מייקרוסופט ויאהו, שכולן חתמו באמצע מרץ על תצהירי "ידיד בית משפט", בהם הביעו תמיכה בגוגל. הן טענו שלמרות שהדבר אינו נתון תחת תחום שיפוטה של הערכאה השנייה, על בית המשפט במחוז המזרחי של פנסילבניה ללכת בעקבות תיק מייקרוסופט, כשהן מצטטות מתוכו דאגות בנוגע לפרטיות, כמו למשל שהחוק מהווה "הפרה של ריבונותה של מדינה זרה שהקונגרס לא הסמיך", ואף "יישום אקס-טריטוריאלי אסור של חוקי ארצות הברית".

"באופן מטריד לא פחות, הדבר מזמין מדינות זרות לגמול לארצות הברית בדרישות זהות – משרדים מקומיים של חברות טכנולוגיה אמריקאיות שיושבות בשטחן יידרשו להסגיר תשדורות פרטיות של אזרחי ארצות הברית, המאוחסנות על אדמת ארצות הברית", ממשיך לטעון תצהיר ידידי בית המשפט. "זה גם מציב את חברות הטכנולוגיה האמריקאיות שמאחסנות מידע של המשתמשים שלהן בחו"ל, בעמדה בלתי אפשרית, שבה הן מחויבות להסתכן בהפרה של חוקי פרטיות המידע במדינות הזרות, על מנת לציית לצווים שניתנו בבתי המשפט האמריקאים.

"הלקוחות לא מצפים שהממשלה תגייס את הספקיות כדי להשיג גישה, העתקה או העברה של האימיילים שלהם לארצות הברית, ובכדי למסור אותם בסוף לרשויות אכיפת החוק. פעולה כזו חורגת מכוח המנדט של הממשלה ומהווה פלישה לפרטיות, באופן חד וחלק", נאמר שם.

הלקוחות מצפים שהמידע שלהם לא יעבור לממשלה. סונדאר פיצ'אי, מנכ"ל גוגל | יוטיוב

החלטה סופית בתיק פילדלפיה צפויה להתקבל לקראת סוף החודש. יש להניח שתהיה לכך השפעה על יתר התיקים שמנהלת גוגל בקליפורניה ובוויסקונסין, שבהן הסיבות האמתיות לדרישת התביעה לקבל את המידע עדיין חסויות. בתיק הקליפורני, מקור יודע דבר אמר שגוגל תגיש במהלך החודש הנוכחי בקשה לביטול תוקפו של הצו שניתן בסוף אפריל האחרון, שאישר העברת מידע בנוגע למספר לא מוגדר של חשבונות דואר אלקטרוני.

השופט כבר עמד על ערכו של הצו מבחינה חוקית בעבר, וטען שהיות שהוא ניתן על אדמת אמריקה וכנגד חברה שהייתה תחת תחום שיפוטו של בית המשפט, הוא לא היווה שום סוג של "יישום אקס-טריטוריאלי אסור של חוקי ארצות הברית". אין זה משנה כיצד האלגוריתמים של גוגל החליטו איזה מידע יאוחסן היכן, כתב השופט בפסילה המקורית שלו לערעורה של החברה.

בוויסקונסין גוגל התבקשה למסור מידע מתוך שני חשבונות ג'ימייל, ביום ה-17 בפברואר. היא מסרה את המידע שהיה מאוחסן על אדמת ארצות הברית, אך סירבה לעשות זאת עם מידע שאוחסן בחו"ל. במהלך האחרון שלה בתיק הזה הממשלה שלחה מכתב לשופט שיושב בו בדין, וציטטה בו את פסיקת בית המשפט בקליפורניה שיצאה נגד גוגל, כמו גם את התיק מפילדלפיה והחלטה נוספת מפלורידה, שבה נאמר ליאהו שהיא חייבת למסור לממשלה מידע מתוך אימייל של לקוח ביום ה-7 באפריל. פורבס לא הצליח למצוא עוד מסמך ציבורי של בית משפט הנוגע לתיק הזה. יאהו סירבה להגיב לגבי כל תיק שעודנו מתנהל.

מקורות המקורבים לצוות המשפטי של גוגל ציינו שכל התיקים מתנהלים באופן דומה לתיק של מייקרוסופט: גוגל הפסידה בבית המשפט המחוזי, לפני שהמשיכה לערכאת הערעור, שבה מייקרוסופט ניצחה בסופו של דבר. הם מהמרים שם על תוצאה דומה.

יחד עם זאת, משרד המשפטים האמריקאי (DoJ) בטוח בעצמו שהוא ינצח. פטר קאר, דובר המשרד, הפנה את פורבס להצהרה ישנה שלו בנוגע להפסדיה של גוגל בפילדלפיה ולהצעת החקיקה שלו בנושא, שנשלחה לקונגרס בשנה שעברה. עוד הוא הוסיף כי: "שופטים אחרים שבחנו את פסיקת הערכאה השנייה הגיעו למסקנה שההיגיון שלה פגום, והוא יוצר תוצאות שלא יתכן שאליהן התכוון הקונגרס במקור. בכל המקרים שבהם התקבלה החלטה עד כה, הממשלה ניצחה".

חוקים לא הולמים

מבחינת משרד המשפטים, פסיקת מייקרוסופט והמאמצים שבאו בעקבותיה מצד ענקיות עמק הסיליקון לחסום את פעילותו הפכו ל"ממש בעייתיים", כך לפי אחד מחברי המחלקה הבכירה במשרד. "אין תכנית ב' לדברים כאלו", הוא הוסיף. במחלקה נאמר שהחלטתה של גוגל לבנות את עצמה במבנה גלובאלי הפכה את הגישה של ה-FBI למידע לקשה בהרבה, על אף שניכר כי ענקית הטכנולוגיה לא כיוונה את מערכותיה כך שהן תסכלנה חקירות במכוון.עבור ענקיות הטכנולוגיה ותומכיהן, ההחלטה בתיק מייקרוסופט הראתה שהממשלה עברה מעבר לגבולות האבסורד, אומר טיאן.

"זה מטריד במיוחד מנקודת המבט של התיקון הרביעי לחוקה. מה אנחנו עושים עם חוק וחשיבה שיוצאים מנקודת המוצא של התיקון הרביעי, כשסוג כזה של חיפושים ועיקולים מתרחש בזירה הפנימית? זה כאילו המידע שפעם היה ממוקם מעבר לים הופיע בדרך קסם על אדמת ארצות הברית", הוא הוסיף. "אם לשוטרים יש צו חיפוש שמתאים לבית מסוים, אבל החומר שהשוטרים רוצים לעקל או לחפש נמצא בבית הסמוך, אז מדובר בכישלון. אני מקווה שאף אחד לא חושב שזה בסדר אם השוטרים ישלמו למישהו כדי שיזיז את המידע מהבית הסמוך אל הבית שצוין בצו שניתן להם".

יחד עם זאת, מה שכל הצדדים מסכימים לגביו הוא שיש צורך להבהיר את החוקים באופן שיתווה: לאיזה מידע יכולה הממשלה לגשת ולאיזה לא. החוק פשוט לא עמד בקצב של הטכנולוגיה. אם נתבונן בתשתית של גוגל – עבור קובץ אחד בלבד יתכן שחלקים רבים יאוחסנו במיקומים שונים מסביב לעולם. כשהחוק אומר שהגישה למידע צריכה להיות מותרת לחוקרים הפדראליים בסביבה הפנימית, זה ברור מדוע יישום החוק הזה הוא מסובך.

עד כמה החוקים הנוכחיים ראויים? | צילום: Fotolia

לדוגמא, חוק אחסון התמסורות שחוקק כבר ב-1986, נתפס כמיושן לחלוטין הן מבחינת חברות הטכנולוגיה והן מצד הממשלה, בעולם שבו מידע מתעופף מעבר לגבולות מדי יום ביומו.

חוק נוסף ששנוי במחלוקת אדירה הוא תקנה 41 של החוק הפדראלי לסדר הדין הפלילי. החוק הזה עודכן בשלהי השנה שעברה, לקול דכדוכם של פעילי הזכות לפרטיות, היות שנוסף לו תנאי המאפשר לשופטי הערכאה המחוזית לחתום על צווים להשגת מידע שממוקם מחוץ למחוז שלהם, אם מיקומו הפיזי של המכשיר "הוצפן באמצעים טכנולוגיים", כלומר – באמצעות תוכנה להסוואת IP כמו VPN (רשת וירטואלית פרטית) או רשת ה-Tor. בתצהיר ידיד בית המשפט שלה טענה יאהו שאפילו עם השינוי הזה, תקנה 41 עדיין לא מאשרת גישה חוץ-טריטוריאלית למידע. אם הקונגרס רוצה לאשרר את החוק, עליו לבחון שוב את תקנה 41, כך נטען שם.

כך, כל פסיקה מיידית שתתקבל באחד מהקרבות המשפטיים הללו תתברר בוודאי כסוג כזה או אחר של חיזיון תעתועים. מארק קרוטוסקי, שותף ביחידת הפרטיות ואבטחת הסייבר במשרד עורכי הדין הבינלאומי Morgan Lewis ולשעבר עורך דין מטעם משרד המשפטים, אמר שהדרך היחידה לצאת מהקיפאון הנוכחי במצב היא שגוגל ושחקנים אחרים ינקטו בצעד בלתי סביר ויקבלו את ההזמנה של משרד המשפטים לגיבוש "פתרון צר" וזמני, שבו הצווים יאפשרו להחרים נתונים לגבי כל סוג של מידע בלי קשר למיקומו, עד שהכללים יובהרו. מבחינת גוגל, עורכי הדין שלה היו מעדיפים שהחוק יתייחס למיקומו של המשתמש, ולא למיקום אחסונם של הנתונים.

אלא שהתקדמות הן בנוגע לתקנה 41 או לגבי חוק אחסון הנתונים לא סביר שתתרחש בזמן הקרוב, בהינתן האיטיות הרבה שהקונגרס מתאפיין בה. קרוטוסקי חושב שייקח הרבה יותר משנה עד שהקונגרס יצליח לגבש חוק שיהיה מקובל על שני הצדדים, בהינתן הנושאים המגוונים שמונחים על הפרק. וכאילו בכדי להוכיח עד כמה לאט יכולים גלגלי הריחיים לטחון במעלה גבעת הקפיטול, רק החודש נדחה שימוע בפני וועדת המשפט של הסנאט שהייתה אמורה לדון בהיקפו של חוק אחסון המידע. השימוע נקבע מחדש ליום ד', ה-24.5.